אור ברסלב

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

השמטות

עשר זכיות מערכה י

עוד מרבינו הק' הזקן מאלכסנדר זצללה"ה:

א) הנה פעם אחת בא אליו רב אחד על ש"ק והנה בסעודת הלילה דימה הרב הנ"ל בנפשו שרבינו הק' לא קירב אותו והי' לו חלישות הדעת וכשראה רבינו הק' שיש לו חלישות הדעת קירב אותו בסעודת שחרית מאוד ונתמלא שמחה מזה ולמחרת בא ליקח פרידת שלום מרבינו הקדוש עם מעט התנשאות וסיפר לרבינו הקדוש מעשה מרבינו הקדוש הרבי ר"ב זצללה"ה זי"ע מפרשיסחא דהנה אצל הרבי ר"ב הי' מנהג להעמיד מעהד להשולחן הקדוש פ"א בא חסיד אחד על ש"ק לפרשיסחא ובדעתו הי' להיות שני שבתים בפרשיסחא ובשבת הראשון העמיד מעהד ולא נתנו לו כלום מהשולחן והי' לו מאוד חלישות דעת מזה ונתיישב בדעתו בשבת השני' למ"ל להעמיד מעהד ואם לא יתנו לי יהי' לי עג"נ מוטב שלא אעמיד ואם לא יתנו לי אז לא יהי' לי עג"נ וכן עשה ולא העמיד מעהד וביום המחרת שאל לו הרבי ר"ב מפני מה לא העמדת מעהד להשולחן בשבת זו ואמר לו הטעם הנ"ל ושחק הרבי ר"ב מאוד כן סיפר הרב הנ"ל לרבינו הק' מאלכסנדר ושאל לו רבינו הק' אתם ידעתם מפני מה ששחק הרבי ר"ב השיב לו מפני שנהנה מדבריו כי דברי טעם הם השיב לו רבינו הק' לא מפני זה שחק הרבי ר"ב רק אני אומר לכם מה ששחק הנה הרבי ר"ב זי"ע אמר על עצמו שהוא יחיד בדורו שאין לו טעות בשום אדם אולם באיש הזה הי' לו טעות ונעשה כך מן השמים שהאיש הנ"ל בעצמו סיפר לו מהותו ושלא יהי' לו טעות גם בו ואח"כ והלך הרב הנ"ל וסיפר כל הדברים הנ"ל לפני בנו אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה וכשהלך הרב מאצלו אמר לאנשים שהיו אצלו אז הנה לא אוכל להבין שטותו ושל הרב הנ"ל האיך לא הבין שהדברים נוגעים גם לו והאיך לא בוש עוד לספר זאת לי:

עוד מרבינו הק' בעל תפארת שמואל זצללה"ה הנ"ל:

ב) הנה סיפר לי הנגיד והחסיד ר' מנחם מענדיל נ"י חעלעמער מווארשא איך שפעם אחת הי' רבינו הק' בווארשא וביקש אותו ר"מ הנ"ל על סעודת צהרים ואח"כ התנצל א"ע ר"מ הנ"ל מאוד לפני רבינו הק' אודות פרנסה ואמר לו רבינו הק' הנה אספר לך עובדא מאאמו"ר הקדוש זצללה"ה אשר בעת שהי' ועוד רב בטארצשין נזדמן פעם אחת בלילה שהי' צריך מאוד לעשן לולקע טוטין ולא הי' לו ששה גדו' על פעקיל טוטין ומאוד הי' נחוץ לו והקיץ אותנו ושאל לנו אולי יש אתנו ששה גדו' אולם לא הי' לנו אף פרוטה אחת והי' לנו דצער גדול מאוד מזה כי ידענו שהדבר נוגע לו מאוד וכשראה אבינו הק' את העג"נ שלנו ניחם אותנו ואמר לנו אל תצטערו כי יש לי בטחון אשר בוודאי השי"ת יזמין לי על פעקיל טוטין אעפי"כ אנחנו לא יכולנו לישון מרוב עג"נ פתאום שמענו אשר עמדה עגלה עם אנשים לפני הבית ודפקו בהחלון לפתוח להם ופתחנו להם ובאו איזה אנשים מגריצא לאשר שהשתדכו א"ע וצריכים להשליש נדן והתיישבו שנכון להשליש אצל הרב ממטארצשין כי הי' מפורסם בכלל הגעגינד לצדיק גדול וכך עשו והשלישו אצל אבינו הק' את הנדן ונתנו לו שכר איזה זהו' ותיכף קנה טוטין ועשן את הלולקע ברחבת הדעת ואמר לנו ראו בניי אשר מי שיש לו בטחון באמת יעזור לו השי"ת וסיים לו רבינו הק' הנ"ל גם אתה אם תהי' לך בטחון באמת בוודאי יעזור לך השי"ת והנה רבינו נסע לביתו ואחר איזה ימים זכה ר"מ הנ"ל בגורל הלאטריט איזה אלפים רו"כ ונסע תיכף לאלכסנדר לבשר לרבינו הק' ובא לאלכסנדר בבוקר השכם ודימה בנפשו שבוודאי אין זמן כעת לילך לבית רבינו הק' ליקח שלום אולם רבינו הק' ראה אותו דרך החלון וקרא לו ועוד קודם שסיפר לו כלום אמר לו רבינו הק' בזהל"ק "מענדיל עס האט חאדזיג גילונט" וסיפר לו הבשורה טובה הזאת אמר לו רבינו הק' הנה ב"ה יש לך שכר טוב עבור הסעודה:

ג) הנה שמעתי מפה קדוש של אדמו"ר הקדוש בעל תפארת שמואל זצללה"ה אשר פ"א באו עדים לפני גדולי הצדיקים שהיו אז בימי רבינו הקדוש הרבי ר"ב זי"ע זצללה"ה מפרשיסחא והעידו לפניהם בתורת עדות איך שראו בעצמם אשר רבינו הקדוש הרבי ר"ב הנ"ל אכל אחר תפלת כל נדרי בליל יוהכ"פ קיכען עם קאווע והאנשים הנ"ל היו עדים כשרים והתחילו לחקור על זה ונתוודע להם שהמעשה הי' כך שכלתו של רבינו הקדוש מפרשיסחא ילדה וולד ערב יוהכ"פ בשעת מנחה ולאחר תפלת כל נדרי שאל רבינו הקדוש אם נתנו לה לאכול כהדין בש"ע והשיבו לו שאינה רוצית לאכול בשביל יוהכ"פ וציווה שיאמרו לה משמו שתאכל ולא רצתה בשום אופן לאכול עד ברוב הפצרות אמרה שלא תאכל בשום אופן רק באופן שחותנה הקדוש יביא בעצמו המאכל ויתן לה אזי תאכל כששמע רבינו הקדוש כך בשביל פיקוח נפש לקח בעצמו בידיו הקדושים קיכען עם קאווע והלך לחדרה ליתן לה לאכול והשני אנשים הנ"ל ראו דרך החלון אשר רבינו הקדוש אוחז בידו אחת קיכען ובידו השני' קאווע שפטו בדעתם שהוא אוכל בעצמו ח"ו, ראו נא מזה כמה גדול כח היצה"ר והמחלוקת לחשוב כזאת ח"ו על איש אלקים קדוש ונורא רבינו הקדוש מפרשיסחא זי"ע:

ד) הנה לעיל במערכה א' סי' ל"ב הבאתי שם מה שאדמו"ר סבא קדישא מווארקי זצללה"ה אמר בלשון קדשו אשר לשבח את רבינו הק' הרבי ר"ב עם מופתים הוא למותר עיין לעיל הנה דוגמא לזה שמעתי מספרים מהגאון הקדוש בעל תולדות יעקב יוסף זצללה"ה בעת שנתקרב להבעש"ט הקדוש זצוקללה"ה זי"ע אמר שהי' אצל הבעש"ט הקדוש איזה שבועות ונסע עמו בכל הדרכים כידוע דרך הבעש"ט שנסע תמיד בדרך וראה אצלו מופתים נוראים עד שממש ראה בעיניו שהבעש"ט הק' החי' מתים אעפי"כ המופתים לא פעלו אצלו שיהי' נתקרב לו בשבילם רק פעם אחת נסע עמו והי' אז קודם מנחה אמר הבעש"ט לבעל התולדות הנה הגיע זמן המנחה לכן לכו מהעגלה ותראו למצוא מים שנטול ידינו לתפלת המנחה והלך בעל התולדות וחיפש ולא מצא מים ובא חזרה להבעש"ט עם תשובה בלא מים וירד הבעש"ט מהעגלה וילך להשדה והפיל א"ע על הארץ בפישוט ידים ורגלים ובכה מאוד וירד, ג"כ בעל התולדות והלך אצל הבעש"ט לשמוע מה שהוא אומר בבכייתו ושמע שהי' אומר רבש"ע אם ח"ו אבוא אני לידי זה לעבור ח"ו על דברי חכמים נט"י לתפלה תיקח את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי שלא אצטרך לעבור על דברי חכז"ל ח"ו ובכה מאוד ונעשה נס ונתהוה מים כשראה בעל התולדות י"י כך אמר איש שיהא לו כ"כ מסירת נפש באמת על מצוה קלה מצוה דרבנן נט"י לתפלה לאיש כזה ראוי להתקרב ולהיות נכנע לו ותלמידו ונעשה מגדולי תלמידי הבעש"ט הקדוש, ובשם כ"מ אדמו"ר זצללה"ה בעל ישמח ישראל שמעתי אשר סיפר אשר בפעם ראשון שבא בעל התולדות י"י להבעש"ט הק' סיפר לו הבעש"ט הק' מעשה מרב אחד שהי' בעיר אחת ודרכו הי' לומר בכל שבת הגדול דרשה עם פלפול גדול כדרך הרבנים הגדולים אז והי' צריך להכין א"ע לזה איזה ימים מקודם כמובן פעם אחת הי' טרוד מאוד במילי דמתא בעניני פסחא ושכח שצריך לומר דרשה בשה"ג בערב שבת נזכר שמחר שה"ג ועוד לא הכין א"ע כלום ואמר לב"ב שהוא יעלה להעלי' ויסגירו את העלי' שלא יעלה אצלו איש כדי שיהי' לו פנאי איזה שעות להכין א"ע פתאום נעשה צמא למים מאוד ופתח החלון וראה שאדם אחד נושא ע"ג מים וקרא לו הרב ואמר לו בבקשה ממך העלה לי מעט מים השיב לו הטרעגער הנ"ל "אוי אוי איך בין אזוי נידריג אין איהר זענט אזוי הויך ווילט איהר פין מיר וואסער" כך סיפר לו הבעש"ט הק' וזה המעשה הי' אצל בעל התולדות בעצמו הוא הי' זה הרב ונתפעל מאוד בעל התולדות מזה כי שום, איש לא ידע מזה והבעש"ט הק' ראה הכל ברוח קדשו:

ה) הנה הבאתי לעיל במערכה ג' סי' י"ט על הגמרא כל מה שיאמר לך הבעה"ב עשה חוץ מצא ומה שאמר ע"ז אדמו"ר סבא קדישא מווארקי זצללה"ה עיי"ש [ואני השפל נראה לפיענ"ד פירוש ע"ז לפי מה ששמעתי מפי אאמו"ר הרב הצ' זצ"ל שאמר בשם דודי הה"צ זצ"ל מראדזינאווי ששמע מפי קדשו של רבינו הקדוש הרבי ר"ב מפרשיסחא זצללה"ה זי"ע שאמר אשר הבעש"ט הי' חכם יותר מאחר כי אחר שמע בת קול שובו בנים שובבים חוץ מאחר הניח הכל ויצא אבל להבעש"ט לקחו פעם אחת ממנו מן השמים כל המדריגות אמר א"כ אעבוד את השי"ת כאיש פשוט והתחיל להתפלל כתינוק קטן ונתעלה עוד יותר כי זה הי' לנסיון ולפי"ז נוכל לומר כל מה שיאמר לך הבעה"ב היינו הקב"ה דהוא נקרא הבעה"ב וצריכים לציית לו אבל אם יצווה לאחד לצאת ממנו ח"ו אין צריכין לציית לו בזה כי לא ידח ממנו נדח רק בשביל שהאיש הזה קלקל מאוד ר"ל צריך להיות תשובתו ע"ז האופן שישמיע לו מן השמים שאינו רוצה לתשובתו והוא יאמר אעפי"כ אז ושב ורפא לו אבל אחר הי' בטעות ע"ז והנה באמת קשה להבין על אחר איך לא הבין כוונת השי"ת כי אם הי' כוונת השי"ת שלא יועיל לו תשובה למה הי' צריך שישמע זאת וכיון שהי' משמיעין לו זאת מן השמים הי' צריך להבין שרצון השי"ת הוא שאעפי"כ יעשה תשובה ואז יקבלנו. עזריאל חיים]:

ו) הנה שמעתי בשם אדמו"ר סבא קדישא מווארקי זצללה"ה על פסוק (פ' בשלח) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא ואמר הפירוש ע"ז הנני ממטיר לכם לחם מן השמים היינו שפרנסתכם מזומן עבורכם מן השמים וא"כ למה צריך ויצא העם ללקוט היינו לחפש פרנסה בכל יום ויום הוא רק למען אנסנו הילך בתורתי אם לא היינו העת שאתם יוצאים לסחורה אם אתם עוסקים במסחר בדרך התורה והבן זה שמעתי מהרב רי"א הנ"ל:

ז) בספר ישרש יעקב הביא מעשה שסיפר אדמו"ר הקדוש הזקן זצללה"ה מאלכסנדר מאדמו"ר הקדוש מבייאלע זצללה"ה שראה בעיניו שחסיד אחד נתן לו קוויטל וכאשר הביט בהקוויטל אמר אדמו"ר מבייאלע אליו אמור נא למי כבר נתת הקוויטל הזה ונשתתק האיש ופחד מאוד ולא אמר לו דבר אמר לו אדמו"ר מבייאלע זצללה"ה מה אתה מפחד אמור לי האמת איזה רבי כבר קרא את הקוויטל הזה ואמר ביראה בשבוע העברה הייתי בטשעכינאווי אצל אביכם הגאוה"ק ונתתי לו הקוויטל הזה ונתו לי בחזרה כדרכו והטמנתיו וזה הוא ושתק ולא אמר דבר ורבינו הק' מאלכסנדר שיבח זאת מאוד (והנה באמת ראינו זאת אצל אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה כי על ציון אביו אדמו"ר הק' זצללה"ה אינם נותנים קוויטלעך רק קוראים קוויטלעך ומניחים הקוויטלעך אצלם ושורפים אותם פ"א בא אחד ונתן לו זה הקוויטל עצמו שקרא כבר על הציון ותיכף כשהביט בהקוויטל אמר כבר היית עם זה הקוויטל על הציון אאמו"ר הק' ולא רצה לקרות בו. עזריאל חיים]: ח) והנה הבאתי לעיל במערכה ט' סי' י"ח מה שסיפר אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה מהה"צ הקדוש ר' משה מסאווראן זצללה"ה עיין לעיל הנה בספרי צרור החיים הבאתי מהה"ק הנ"ל אשר הקשה לו הרב הגאון ר' ישראל איסר זצ"ל בעל המחבר ספר שער משפט על מה דאיתא בגמרא (פסחים ד' ג') בההוא ארמאה דהוי סליק ואכל פסחים בירושלים דריב"ב אמר לו מי קא ספי לך מאלי' וכו' עד שהכירו בו עיי"ש והקשה התוס' וריב"ב אמאי לא עלה לרגל ותירצו שלא הי' לו קרקע ואינו עולה לרגל והקשה לו הגאון הנ"ל הא איתא בתוס' (ב"ב ד' מ"ד) דאין לך אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע בא"י ואמר לו הה"ק הנ"ל מדבריכם נראה שאין לכם חלק ונתבהל הגאון הנ"ל בחשבו שכוונתו שאין לי חלק לעוה"ב ח"ו ותיכף אמר לו הה"ק הנ"ל שכוונתו היא שלא למד בפרק חלק דאיתא שם (סנהדרין צ"ב) לענין מתים שהחי' יחזקאל מה הי' אח"כ ואיתא שם פלוגתא ועמד ריב"ב על רגליו ואמר אני מבני בניהם עיי"ש והם יצאו קודם יציאת מצרים וממילא לא הי' להם חלק בארץ ואתי שפיר דברי התוס' ודפח"ח:

סוף הספר

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה