דרכי תשובה - ג· רבי צבי הירש שפירא
סימן עד
סעיף א:
א דינו כשאר בשר. עבאה"ט ומ"ש דמותר לבשלו עם בשר עבכנה"ג בהגהות הטור אות ג' ועי' בשלחן גבוה סק"ב שכתב דהמנהג בשאלוניקי כשממלאים חלחולי של בהמה גסה בטחול שצולין הטחול תחלה והדבר ספק אם מחמת מיאוס עושין זאת מה שצולין הטחול תחלה אי משום האי חומרא שהביא הכנה"ג בשם חכם א' שלא לבשלו רק לבד אבל לא עם בשר ולכן יש להחמיר שם במקום ההוא לענין מעשה שלא לשנות מן המנהג לכתחלה אכן בדיעבד אם עבר ומלחו והדיחו כשאר בשר ומלא ממנו החלחלות אף נפש היפה תאכל ממנו אף במקום הנ"ל עיי"ש. ומ"ש הבאה"ט בטחול שנצלה בלי ניקור עי' בדברינו לעיל סי' ס"ד (ס"ק ס"ב) מ"ש בזה. ומ"ש הבאה"ט דאין לסמוך להקל אא"כ ברור שיש ס' בהיתר נגדו עי' בשו"ת ספר יהושע בפסקים וכתבים סי' ק"א מ"ש ע"ד הט"ז בזה ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ד שם מה שכתבתי בזה לדינא:
ועיין במשמרת שלום במ"ז סק"א שכ' בשם כמה גדולי אחרונים דבע"כ יש לבער בזה ע"פ מדידה ולא ע"פ משקל ועיי"ש בהגהות הגאון מבערזאן נ"י שכ' דאם כי יש לצדד להקל בזה דסגי לשער ע"פ משקל כיון שיש כמה דעות דס"ל דתמיד יש ס' וא"צ לשער כלל ובפרט במליחה דיש כמה פוסקים דס"ל דסגי בקליפה במליחה גם בשמן וא"כ יש לנו להקל עכ"פ דסגי לשער ע"פ משקל אמנם למעשה קשה להקל בטחול במשקל נגד כל האחרונים דמשמע מדבריהם דלא מהני לשער במשקל מדכתבו כל האחרונים בהחלט דא"א לשער בטחול ואם נימא דמהני לשער במשקל הא אפשר לשקול במשקל ובע"כ דצריך רק למדוד וסיים בצ"ע עיי"ש. (ועי' בפת"ש להלן סי' צ"ח סק"ב ובדברינו שם ס"ק י'):
ב שנהגו שלא לבשל. עש"ך סק"ב ובמה שסיים דבמדינות אלו אין נוהגין כן עכנה"ג בהגהות ב"י אות ג' שנסתפק בכוונתו אם קאי על מ"ש דנהגו שלא לבשלו וע"ז קאמר דבמדינות אלו אין נזהרים בזה או דקאי ע"ד הב"י שכ' דנוהגין היתר לבשלם וע"ז קאמר דבמדינות אלו אין נוהגין היתר לבשלם עיי"ש ועפר"ח וכו"פ ובל"י שכ' להדיא דאנו נוהגין היתר לבשלם אף לכתחלה עיי"ש וכן כתוב בשפתי דעת סק"ב ועיין בספר ראש פינה באבן הראשה אות א' ובפינת יקרת אות ג' ואות ה':
ג או ביצי זכר. ע"ל סי' ס"ה סעי' ד' ובדברינו שם:
ד שיסירו הקרומים והחלב. ר"ל כי בהטחול יש בו חלב איסור תורה ויש בו חלב איסור דרבנן וכן בכוליא יש בו חלב מה"ת ומדרבנן ר"ל דבכוליא יש בו ב' קרומים והעליון הוא מה"ת והתחתון הוא רק מדרבנן. שפ"ד ס"ק ד'. ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ד סעי' י' מ"ש בדין ניקור הטחול ושם להלן סעי' י"ב בדין ניקור הכוליא (וע"ל סי' ק"ה סעי' ח' ובדברינו לעיל סי' ס"ד ס"ק קכ"ה):