אור ברסלב

דרכי תשובה - א· רבי צבי הירש שפירא

סימן כו

סימן כה

סעיף א:

א ניקב. ואפי' לא ניקב נקב חדש רק שנפגם קודם שנגמר הרוב במקום שפתוח ע"י השחיטה הוי טריפה ומיהו אם לא נפגם כ"כ שאם לא נשחט לא הי' כאן כדי טריפות אע"פ שעתה ניתוסף על הנקב שעשאה השחיטה לא מסתבר להטריף. תב"ש ס"ק א' (ב) הוושט. כ' בתורת יקותיאל ס"ק א' דהא דנקיט המחבר דין זה בוושט דוקא ולא בקנה הוא משום דבגרגרת אפי' בשעת שחיטה לא נפסל אפי' נגד מקים ששחט דפסיקת הגרגרת אינו אוסר אלא ברובו בין בשעת שחיטה ובין שלא בשעת שחיטה עיי"ש באורך ועי' בדבריו לעיל סי' כ"ד ס"ק ו' אבל לפמש"ל סוף סי' כ"א דלדידן חמור בחצי קנה פגום מחשש נקיבת הוושט ממילא דגם לענין זה אין נ"מ בין קנה לוושט דאף בניקב הקנה יש לחוש לנקיבת הוושט וז"ב ועי' בבית אברהם בש"ז סק"א ולעיל סוף סי' כ"א מ"ש בהא דנקיט המחבר כאן וושט דווקא עיי"ש:

ג בשעת שחיטה. ובאם יש ספק אי ניקב הוושט אי הוי ספק בשחיטה עי' בשו"ת ברית אברהם חיו"ד סי' כ"ב ובשו"ת בית שמואל אחרון חיו"ד סי' כ"ה ובשו"ת חתם סיפר חיו"ד סי' כ"ד ובשב שמעתתא (מהגאון בעל קצה"ח ז"ל) שמעתתא ה' פרק ו' ובשפ"ד בכללי ס"ס אות כ"ט ובס' תפארת למשה סי' ל"ג ובתורת יקותיאל סי' כ"ד סק"ו ובשו"ת נודע ביהודה קמא חיו"ד סי' ח' ותשו' מראה יחזקאל סי' מ"ב ומ"ג ותשו' חמדת שלמה חלק אהע"ז סי' כ"ג ובגה"ק בכללים שבסוף ה"ש כלל ד' ובתשו' מהר"מ שיק חיו"ד סי' ל"ג ותשו' צמח צדק (להגה"ק מליבאוויטש ז"ל) חיו"ד סי' כ"ז ובשו"ת אמרי אש חלק אהע"ז בהשמטות ליו"ד בסופו ובס' דעת תורה בראשית דעת בפתיחה לה"ש מאות כ"ה ולהלן ועוד בכמה ספרי תשובות (וע"ל סי' ל"ג ס"ק י"ט):

ד כנגד המקום ששחט כבר טריפה. עי' בהגהות ח"ס הנדפס בס' ליקוטי חבר בן חיים חלק ששי שהניח בצ"ע ממ"ש לקמן סי' ל"ג סעי' ג' דהוי נבילה ומ"ש הכא דהוי רק טריפה עיי"ש ועפרמ"ג בפתיחתו לה"ש סוף שורש ג' שכ' לדינא בזה דהוי נבילה ועיי"ש עוד שכ' דלא מיבעיא אם שחט עוף ונפסק הגרגרת ברובו במקום שחיטה ושחט הוושט דהוי נבילה אלא אפי' ניקב הוושט במקום שחיטה ושחט הגרגרת דאף דבעוף די בסי' א' מ"מ כיון דבעינן שקודם שחיטה יהיו שניהם ראויים לשחיטה לכן הוי גם בכה"ג נבילה ומיהו אם נפסק הגרגרת למעלה ממקום שחיטה בשעה ששחט טריפה הוא ולא נבילה עיי"ש ועבתב"ש סי' כ"ז סק"ג:

ה טריפה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך ועכו"פ ושמ"ח סעי' א' ותב"ש ס"ק ב' שכ' דשלא בהפ"מ יש להחמיר בזה ולאסור. ועי' מ"ז סק"א ובשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' ג' ועי' שמ"ח שם שכ' דלעצמו יש להחמיר בכל מקום רק לאחרים יש להקל בהפ"מ עיי"ש ועי' במסגרת השלחן הספרדי בסי' זה שכ' דאף בהפ"מ אין להקל בזה כ"א בבהמת ישראל דוקא ועיי"ש בשמ"ח ותב"ש סק"ג שכ' דבכל מקום אין להקל בזה רק כשניקב הוושט או נפסק רוב הגרגרת במקום השחיטה דוקא משום דכל מקום השחיטה כשחוט דמי וכמאן דמונח בדיקולא אבל אם אירע בו טריפות שלא במקום שחיטה כגון בתורבץ וכדומה יש לאסור כמו בניקבה הריאה בין סי' לסי' המבואר בסעיף שאח"ז עיי"ש ודע שיש נ"מ בכל הדינים הללו לדידן לענין אם שחט בסכין שיש בו רושם בולט שנתבאר לעיל סי' ט' ועי' בית הילל כאן סק"א (ועי' בדברינו לעיל סי' ט' סק"ד באורך מזה כי שם מקומו):

סעיף ב:

ו שחט הקנה. כ' הבל"י ס"ק ב' וז"ל בבהמה איירי דאי בעוף כיון ששחט סי' א' תו לא מיטרפא אם לא שניקב קודם רובו של אחד מהם הרשד"ם עכ"ל: (ז) וניקבה הריאה. כ' בס' פרי עץ הדעת כת"י מהגאון מ' משה ז"ל מווייסליץ בחידושיו לסעי' זה וז"ל נלפענ"ד דה"מ היכא דניקבה הריאה קודם ששחט רוב הוושט אבל ניקבה הריאה לאחר ששחט רוב הוושט או איפכא אף לדידן דמחמרינן במיעוט בתרא אף ששחט כולו וניקב הקנה קודם גמר שחיטת וושט מ"מ כשרה הואיל ולא ניקב אלא לאחר שחיטת רובו של הוושט הוה כנשחט כולו ואף לדעת האוסרים לכתחלה בסעי' א' בלא הפ"מ היכא דניקב הסי' לאחר שחיטת רובו מפני ספיקותו של הב"ח מ"מ בכה"ג נלפענ"ד דמודו וזה פשוט ונכון לענ"ד ודו"ק עכ"ל (וע"ל סי' ל"ו ס"ק צ"ב): (ח) קודם ששחט הוושט. עי' בשו"ת עמק הלכה (לגדול א' ממדינת ליטא) חיו"ד סי' ו' מ"ש בדין אם שחט הקנה תחלה ואח"כ ניקבו הבני מעיים קודם ששחט הוושט אם גם הריאה טריפה והעלה לדינא דגם הריאה אסורה עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת ברית אברהם חיו"ד סי' כ"ג באורך ועי' במנחת אהרן ס"ק ב':

ט טריפה. עי' פרי תואר ס"ק ב' דלא הוי רק ספק טריפה ועמ"ז ס"ק ב' שמחלק בזה דבניקבה הריאה פשוט דלא הוי רק ספק טריפה אבל בניקבו בני מעיים לאחר שחיטת הקנה יש לעיין די"ל דהוי ודאי טריפה עיי"ש ועי' מ"ז בסי' שאח"ז ס"ק א' בד"ה ויצא שכ' דבמקום הפסד גדול אם יש עוד ספק יש לצרף לספק זה לענין ספק ספיקא ולהתיר כך אבל בלא הפסד גדול אין לצדד להקל כלל בזה עיי"ש ועי' בס' ערוגות הבושם מ"ש בזה:

סעיף א

תוכן העניינים

דרכי תשובה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה