אור ברסלב

דרכי תשובה - א· רבי צבי הירש שפירא

סימן ט

סימן ח

סעיף א:

א בסכין מלובנת. ושיעור הליבון שאסור לדידן דקיי"ל כדעת הרמב"ם בענין זה עי' בכו"פ שכ' דהשיעור הוא עד שיהי' קש נשרף מחום הסכין אבל אם אין הסכין חום כשיעור זה יש לסמוך על המקילין להתיר עיי"ש אבל בשמ"ח כ' דשיעור הליבון בזה הוא בכדי שיהי' היד סולדת בצדדי הסכין עיי"ש:

והנה בשיעור דהיד סולדת א"א להגביל כיון שיש אדם א' שטבעו רך שאינו סולד כ"א בחום גדול וא' סולד בחום מעט כמ"ש רש"י בשבת (דף מ' ע"ב) ד"ה ה"ד יד סולדת בו עיי"ש וא"כ נתת דבריך לשיעורין ועי' בכור שור בחי' חולין דף ק"ג שכ' דכ"מ שנאמר שיעורו יד סולדת כיון דאמרינן בגמ' שם שהוא כשכרסו של תינוק נכווה ואנן לא בקיאין ע"כ כתב להחמיר עד שיצא הספק מלבו שאין בו חום שיהי' היד סולדת בו עיי"ש א"כ לפ"ז בנ"ד לכאורה י"ל שצריך להחמיר אם הסכין חם מעט (שהוא דבר שהוא שכיח שהשו"ב מניח סכינו בימות החורף סמוך אצל התנור כדי שלא יקבל חלודה כשהוא מונח בקור) וכיוצא ולחוש אולי יהי' א' בעולם שבשרו רך ומפונק שיהי' ידו סולדת בו ולחוש מספק כמ"ש בבכור שור. אולם ז"א כיון דבלא"ה יש מכשירין אפי' מלובן היטב עד שהקש נשרף ממנו והכו"פ כתב דאף דאנן קיי"ל להחמיר מ"מ אין להחמיר אלא כל שהקש נשרף ממנו ע"כ אף דאנן פסקינן כהשמ"ח שכתב להחמיר כל שהיד סולדת בו מ"מ יש להקל בשיעורו ובעינן שיד אדם הבינוני סולדת בו ממש ואין להוסיף חומרא גם בענין החמימות דהיד סולדת כן נלפענ"ד (וע"ל סי' י' ס"ק מ"ד במוסגר): (ב) שחיטתו פסולה. עבאה"ט מ"ש מהפר"ח בתופס הקנה דעוף ושחט בסכין מלובן כשרה לכ"ע עי' בהגהת יד אברהם שכ' דבזה מהני אפי' רוב ע"י מדידה וא"צ רוב גמור הנראה לעינים עיי"ש אבל לדינא עי' בכו"פ ותב"ש סק"א שהשיגו על הפר"ח דלא מהני תפס הקנה בכל גווני אפי' בעוף שאין לחלק בין עוף לבהמה עיי"ש וכ"כ בדגול מרבבה הנדפס מחדש עיי"ש ועי' שפ"ד סק"א שכ' דבפרט האידנא שיש לאסור אף בעוף אפי' בהפ"מ עיי"ש ועי' בדבריו בראש יוסף על חולין דף ח' ע"א בד"ה אמר ר' זירא מ"ש בזה באורך. ועי' עוד בשפ"ד שם דבשוחט בסכין יפה רק שיש פגם בצדדו ותפס הקנה לבדו בעוף ושחט יש להכשיר אף בלא הפ"מ וסיים דמ"מ למעשה צ"ע עיי"ש ועי' בישועות יעקב מה שהאריך בזה והעלה ג"כ דחלילה להקל אף כשתכס הקנה לבדו בעוף עיי"ש באורך ועי' מעין זה בשו"ת מנחה בלולה (מהרב מסלאנימא ז"ל) סי' ו' ובשו"ת שמלת בנימין חלק א' דף ק"ז ע"ב ובשו"ת כתב סופר חיו"ד סי' ז' באריכות:

ג ויש מכשירין. עבאה"ט ועי' כרו"פ ופרי תואר ושמ"ח שפסקו לדינא כהרמב"ם לאסור ועשפ"ד שם שכ' דאפי' בהפ"מ אין לסמוך על המקילין עיי"ש ועי' ביד אברהם בגליון לקמן סי' כ"א סעי' ג' שכ' דבשחט בב' מקומות ובמקום הב' שחט בסכין מלובן טריפה לכ"ע אפי' להיש מכשירין כאן עיי"ש:

ד בצדדים. עבאה"ט מ"ש בדבר הרושם שעושים בסכין ועי' בית הלל שהשיג על הט"ז בזה עיי"ש ועי' שמ"ח שכ' דאף לדידן דאסרינן בשוחט בסכין מלובנת וחיישינן דאין בית השחיטה מירווח רווח אפ"ה אין להחמיר בהרשומים שבסכינים וכל שהם רחוקים מהחוד אין לאסור ומ"מ לכתחלה יש ליזהר היכא דאפשר שלא ישחוט בסכין שיש בו רושם וה"ה בכל דבר שאינו חלק היטב ורושם שהוא בולט אוסר אף בדיעבד אפי' כשהוא רחוק מהחוד עכ"ד ועי' בש"ע בעל התניא ז"ל מ"ש בזה ועי' בבל"י ס"ק ב' שכ' וז"ל וראוי ליזהר ולראות בסכין שלא יהי' בסכין פלעני"ש בל"א היינו סמוך אצל החידוד יש בברזל של סכין כמו בקעים ורואים כמין חוט שחור וזה שהברזל שוכב זה ע"ג זה ואינו דבוק ובקל יבא לידי עקירה שנפגם הוושט ופוסל השחיטה עכ"ל ועי' בס' מורה לזובחים ובמנח"י בלק"י בסוף סי' זה שכ' דפשיטא דאם יש לשו"ב סכינים הרבה שווים ביופים וטובם וא' מהם יש לו מעלה שאין לו רושם הנ"ל פשיטא שטוב לבחור בזה לצאת ידי הבה"י אף שמן הדין אין הלכה כמותו אבל אם הסכין שיש בו רושם הוא יותר טוב מהסכין שאין בו רושם פשיטא שאין להשגיח במה שיש בו רושם וישחוט בו עיי"ש אך בשו"ת עמק הלכה (לגדול א' ממדינת ליטא) חיו"ד סי' ג' העלה דהעיקר לדינא כדברי הבה"י דכל שיש עוקץ בהרושם שבצד הסכין אפי' אם העוקץ הוא רחוק הרבה מהחוד יש לאסור השחיטה אפי' בדיעבד והביא ראיות לזה עיי"ש ועי' בדע"ק ס"ק א' שכ' בשם ההקדמה מהס' זבחי שלמים שאם יכול לשחוט רוב הסימנים קודם שהגיע לרושם מותר לשחוט בסכין שיש בו רושם שקוע אבל ברושם בולט אסור אף בכה"ג וכ' בד"ק דלמעשה יש להחמיר שלא לשחוט בסכין כזה אפי' כשנשחטו רוב הסימנים קודם שהגיע לרושם אף ברושם שקוע אלא עד שהיה הרושם רחוק כ"כ עד שיכול לשחוט כל הב' סימנים כאשר הם מונחים זה על גב זה כפי הגדלות ביותר שאפשר להיות אם אין באפשר בנקל לתקן ולהעביר הרושם עיי"ש עי' בשו"ת בית יצחק חיו"ד סי' מ"ו מ"ש בדברי הד"ק בזה וכ' שם בעובדא דידי' בשו"ב ששחט בסכין שנפגם קצת בצד א' רחוק מהחוד כחצי אצבע אגודל ויש שמה בקעים ובמקום הבקעים בולט קצת מפני שעלה מהמתכות קרום דק ונשאל מה דין הכלים של כל אנשי העיר שבשלו בהם בשר משחיטה זאת והשיב דאם כי בגוף הדין של סכין כזה אי אפשר להורות עד שישלחו הסכין לרב ושוחטים מובהקים כי כן אמרו לו השוחטים דקהילתו פרעמישלא שלפעמים נראה שהוא בולט ובאמת אינו בולט ונחוץ לראות הסכין אמנם לענין הכלים שאינם ב"י יש להקל דהו"ל ספיקא דרבנן וכן הכלי שני יש להתיר בהפ"מ אמנם הכלי ראשון והקערות שמשתמשין ע"י עירוי ונודע השאלה בעוד שהי' ב"י יש לעיין וכתב דאם לפי ההשערה שמשערין הי' הפגימה רחוק מהחוד עכ"פ יותר משיעור רוב סי' א' בבהמה יש להקל דכיון שהוא רחוק מהחוד יותר מרוב סי' א' א"א לחוש שיגע עיי"ש באורך ועי' במנהז"ב כלל יו"ד סעי' ו' ובמנחת יוסף בביאורים ס"ק ד' שכ' דאם הסכין חלק לגמרי וגם השיקוע הוא בשיפוע ואין לו חודים מהצדדים דאז אין חשש פגם אף שהוא עולה ויורד שם אפ"ה שוחט בו אפי' לכתחלה משא"כ כשיש חידוד סביב הרושם בפנים שיש חשש פגם מצדדיו ואסור לכתחלה לשחוט בו עיי"ש. ועי' עוד בד"ק שם שכ' עובדא שהי' על הסכין שלו כעין חלודה אצל הצדדים בחוד כרבע אצבע וחשש להחמיר לעצמו עי"ש:

ועיין עוד בד"ק שם אודות הקריצלי"ך שבסכין שהחמירו קצת שוחטים שיש בזה חשש בליטה מן הצדדים ודעתם לאסור וגם אמרו שיש חילוק בין אם נעשה מהאבן ובין אם נעשה מהחידוד שחדדו אותו על גב בשר היד ומומחה א' החמיר אפי' כשנעשה מהחידוד שע"ג היד דמנין לנו לחלק בכך די"ל דגם ע"י החיכוך ביד יכול להעשות כעין הנעשה ע"י האבן וכ' דנכון להחמיר בכל זה ולתקן בכל מה דאפשר וכמ"ש הכו"פ בסי' י"ח שלא לחלק בין פגם או ראס"ט או רוי"ד והוא היינו מה שקורין לייגי"ל ואולי גם הקריצלי"ך הוי בכלל זה וכל זה הוא כשהוא אצל החוד ממש ועל הצדדים הקטנים שבודקים אותם כנהוג אבל כשאינם שם על הצדדים קטנים כנ"ל ואינם אצל החוד ממש אין חשש וכ' שם עוד שהי' עובדא לפניו שהי' כעין קריצי"ל שניכר שהוא ע"י אבן והי' למטה מהצד שבודקין ובצד שבודקין היה נראה תחלה ג"כ כעין לובן קצת בהצד ואח"כ חיכך השוחט הסכין על בשרו ונאבד הרושם ולא ראה אותו והכשיר וכ' דאם לא הי' אומר השו"ב שאין בו כעין רושם והי' נראה עדיין כעין שינוי מן הצד הי' חושש להחמיר עיי"ש באריכות וע' בדברינו להלן סי' י"ח (ס"ק ה' ו'):

סעיף א

תוכן העניינים

דרכי תשובה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה