אור ברסלב
דרכי שלום סימן סה

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן סה

סימן סד

ובהיותי בזה ראיתי מקשים בהא דאמרו (גטין דף ל"ה) על מה שאמרו במשנה (שם) התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו אמר רב הונא לא שנו אלא כשלא ניסת וכו' וניחוש דילמא אזלא לגבי חכם ושרי לה ע"כ. וקשה הרי אפשר להדירה אם היתה נהנית מכתובתה יתסר עליה לחם שעה לפני מיתתה דתהוי אסורה לעולם דשמא תמות באותה שעה כענין שאמרו בגמרא האומר לאשתו הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתי אסורה לאכול בתרומה מיד ואין חכם מתיר אלא אם כן חל הנדר ושמא לא תמות באותה שעה ולא חל עדיין הנדר ע"כ הקושיא:

ולשיטת הר"ן דלא פליגי ר"נ ורבנן אלא בתולה נדרו באם שאפשר שלא יחול הנדר לעולם אבל תולה נדרו בימים כיון שסוף איסורו לחול אף על פי שלא חל עדיין חכם מתיר א"כ בכה"ג חל הנדר מיקרי וחכם יוכל להתיר לק"מ ואך דקשה להפוסקים דסבירא להו דאף בכהאי גוונא אין חכם יכול להתיר. ולפי מה שכתב הר"ן בתשובותיו הובא בבית יוסף ביורה דעה (סי' רכ"ח) על אחד שנשבע ביום ששי בבוקר שלא יהיה בשבת הבאה תוך העיר פ' ובעוד יום ו' סמוך לשקיעת החמה נתחרט על שבועתו ובא לישאל עליה וכתב שדין זה תלוי במחלוקת הראשונים בהא דפסחים דכולי עלמא חמץ משש שעות ולמעלה אסור מנלן אמר אביי תרי קראי כתיבי וכו' וכתב דהא מילתא תליא במאי דאמרינן ספיקא דאורייתא לחומרא אי הוי דאורייתא לחומרא או רק מדרבנן לחומרא ולמאי דס"ל דספיקא דאורייתא מה"ת לחומרא וכיון שמן התורה הוא מחויב לצאת מן העיר מחמת חיוב נדרו חל הנדר מיקרי עכ"ד. ולפ"ז למאי דקיימא לן דספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא אם כן בנדרה לאסור על עצמה שעה אחת קודם מיתתה הרי מספיקא דשמא תמות אסורה מה"ת במה שנדרה והיכא דהאיסור הוא מה"ת מחמת הנדר חל הנדר מיקרי ויכול חכם להתיר לה ואך דאכתי קשה על הרמב"ם ז"ל דהוא ס"ל דגם תולה נדרו בימים אין יכולים להתיר וגם ס"ל דספיקא דאורייתא מן התורה לקולא ורק מדרבנן הוי לחומרא והדרא קושיא לדוכתא. ועיין בר"ן (פסחים דף ל') על מימרא דרבא שם הלכתא חמץ בזמנו במה שכתב ואף על פי שבעלי סברא זו אמרו וכו' ע"ש היטב ודוק כי זוהי סברת הר"ן כאן שהצריך שיהיה האיסור מן התורה. ונראה לפיענ"ד דבמשנה למלך (פ"א מהלכות מגילה הלכה י"א) הביא את דברי הר"ן שכתב וז"ל ולענין עיירות המסופקות אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון או לא הורו הגאונים שהולכין בהן אחר הרוב עיירות שרובן אינן מוקפות חומה וקורין בהן בי"ד. ועוד שאפילו תאמר שהוא ספק השקול הו"ל ספק של דבריהם ולקולא ונמצא פוטרו משניהם ומבטל ממנו בודאי מקרא מגילה לפיכך קורא בראשון ופטור בשני ע"כ דברי הר"ן. וכתב המשנה למלך וז"ל וכוונת דבריו נראה דכיון דמן הדין הוי ספק של דבריהם ולקולא אלא דלא אפשר למיזל לקולא דאם כן אתה פוטרו בשניהם דבכל יומא ויומא איכא למימר שמא אינו חייב ביום זה משום הכי אמרינן דיקרא בראשון ופטור בשני משום דהוי ספק של דבריהם דשמא נפטר במה שקרא באחד עכ"ל. ועפ"י זה חידש בספר יד המלך (שם הלכה הנ"ל) וז"ל דכמו דאמרינן בכלל דספיקא דרבנן שהוא לקולא מדרבנן ובכל זאת היכא דעל ידי כלל זה נסתר הידיעה הודאית דחינן להכלל מקמי הודאי ואמרינן דבהאי גוונא אף ספיקא דרבנן הוא לחומרא כמו כן הוא בכללא דספיקא דאוריתא לדעת רבינו דסובר דמדאוריתא לקולא בכל זאת היכא דהכלל הזה דאזלינן לקולא יהיה סותר הודאי בהאי גוונא הוה מדאוריתא הספק לחומרא עכ"ל. והכריח חילוק זה מכח כמה ראיות והוכחות. ולפי זה אף אנן נימא בנידון דידן דאם נימא דמספיקא דשמא תמות הוי מן התורה לקולא הרי בודאי תעבור על איסור תורה ותאכל מה שנאסר לה על פי התורה והרי זה דומה למה שכתב הר"ן לענין מגילה שבכל יומא ויומא איכא למימר שמא אינו חייב בזה היום ונמצא פוטרו משניהם למאי שמחויב בודאי וכן בנידון דידן דבכל עת איכא למימר שמא לא הגיעה השעה שנאסרה בה ובודאי תעבור על איסור תורה ליתא בזה כללא דספיקא דאוריתא מן התורה לקולא אף להרמב"ם ז"ל ומאחר שמן התורה אסורה לאכול מעתה שוב הוי חל הנדר וחכם יוכל להתיר לה וכדברי הר"ן בתשובה:

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה