אור ברסלב
דרכי שלום סימן ס

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן ס

סימן נט

שוכט"ס לנכד אחי המופלג החריף השלם זית רענן כמר ישראל לייטער הי"ו:

מכתבך הגיעני. ומה שהקשית על מה שכתב הצל"ח בפסחים (דף ט') דהא דקיי"ל דדשיל"מ לא בטל היינו לענין איסור אכילה אבל לענין טלטול דיוכל לטלטל היום ומחר לא שייך דשיל"מ. וכן בהנאה כיון דאיכא הנאה שאינה של כילוי דיכול ליהנות היום וגם למחר בכל הנאות לא גזרו עכ"ד. והקשית מהא דגמרא ביצה (דף ד' ע"ב) דאמר רב מתנה עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביו"ט מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן ומקשה הש"ס ולרב אשי דאמר דשיל"מ אפילו בדרבנן לא בטיל מאי איכא למימר ולפי דברי הצל"ח הרי לא שייך דשיל"מ רק באכילה עכ"ק:

[א] התוס' עבודה זרה (דף ס"ו ע"ב ד"ה אמר רבא) כתבו דלא שייך לאסור שבח עצים בפח אלא דוקא באיסורי הנאה ותדע דהאמר המבשל בשבת בשוגג יאכל ואמאי בשוגג יאכל הא כל עצים בשבת מוקצים ויש שבח עצים בפת א"כ כשאוכל הפת שנאפה עם העצים ויש שבח ואוכל מוקצה עכ"ל. ולפ"ז אין זה דומה לשאר איסור הנאה דההנאה באה על ידי אכילה שאוכל ושייך בזה דבר שיש לו מתירין כמו בכל אכילה אם לא מטעמא דמקלא קלי לאיסורא ודוק:

אמנם לדעת התוס' ליכא בזה משום שבח עצים בפת דלא אסרינן משום שבח עצים אלא באיסור הנאה ומוקצה מותר בהנאה כמבואר בדבריהן שם. ובאמת דהתוס' לא סבירא להו חידוש זה שחידש הנודע ביהודה כמבואר בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק או"ח (סי' ע"ד) שכתב שם וז"ל ומה שהקשה על מה שחידשתי לענין דבר שיש לו מתירין לחלק בין איסור אכילה לאיסור הנאה וטלטול וע"ז הקשה דאם כן נסתרה קושית התוס' בעירובין (דף מ"ה ע"ב ד"ה איבע"א) שפיר קאמר ואטו קושיא אחת מסולקת על פי דברי חידושים שחדשתי ואני לתרץ דברי רש"י באחי שם ואין אחריות דברי תוס' עלי עכ"ל. הרי מפורש דהתוס' לא ס"ל חידוש זה ודוק:

ועיין פמ"ג יור"ד (סי' צ"ט במש"ז ס"ק י"ב) שכתב וז"ל ואיך שיהי' ע"כ מוכח דמוקצה עכ"פ יש שבח עצים בפת דאם לא כן למה לי מקלא קלי עכ"ל. ועיין פמ"ג או"ח בפתיחה כוללת חלק השני (פ"א אות י"ב) הביא מה שהקשה ביור"ד על שיטת התוס' מהא דביצה וכתב שם דהיא מחלוקת אי מוקצה שרי בהנאה אי לא. ועיין או"ח (סי' תק"ז) במ"א (ס"ק ג') במחצית השקל שם שכתב וז"ל דודאי המגן אברהם לנפשיה ס"ל דמוקצה אסור בהנאה ע"ש. ולפ"ז להסוברים דמוקצה אסור בהנאה ויש שבח עצים בפת וההנאה היא ע"י אכילה איכא בזה דינא דדשיל"מ כמו בכל אכילה:

[ב] ובעיקר דברי הצל"ח שחידש דבטלטול ובהנאה לא שייך דשיל"מ הפמ"ג בפתיחה כוללת (שם אות י"א) מסתפק בזה ורצה לפשוט מהא דספק מוכן דאסור אפילו בטלטול וה"ה בביטול ראוי לאסור טלטול מטעם דשיל"מ וע"ז הביא דברי הה"מ (פ"א מהלכות יו"ט הלכה כ') שהעלה ליישב מה שלא כתב הרמב"ם ז"ל ספק יו"ט ספק חול שכיון שאין לה ביטול פשיטא שספיקא אסורה דלפ"ז יש לומר דספק חמור מביטול ע"ש היטב ותבין. והנה בלח"מ שם הקשה על דברי הה"מ דהא בגמרא הקשו לרבי יצחק ורב יוסף מברייתא דאמרה וספיקה אסורה דאמאי אסורה דספיקא דרבנן הוא ואף על פי כן ניחא ליה סיפא דקאמר נתערבה באלף כולן אסורות משום דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל הרי שעלה על דעת המקשה בהיפוך ע"ש. והפ"י שם הקשה וז"ל יש לתמוה כיון דמקשה אסיק אדעתיה האי סברא דדשיל"מ אפילו באלף לא בטל אם כן מאי קשיא ליה מעיקרא ספיקא דרבנן הוא ואמאי לא אסיק אדעתיה דלענין ספיקא נמי יש להחמיר מהאי טעמא גופא שיש לו מתירין כדמסיק רב אשי לקמן דמסברא ודאי יש להחמיר יותר בספק מבתערובות אחד באלף שאינו אלא חומרא דרבנן בעלמא עכ"ל הפ"י ע"ש:

ולפע"ד ביאור הדברים דנודעו דברי הר"ן נדרים (דף נ"ב) דטעמא דדבר שיש לו מתירין לא בטל משום דהו"ל מין במינו כיון שסופו להיות מותר ובכהאי גוונא אפילו רבנן מודו דלא בטל דדמי לדם הפר ודם השעיר עכ"ד ע"ש באריכות. לפי זה יש לומר דהא דמקשה הש"ס בשלמא לרבה דאמר משום הכנה הוי ספיקא דאורייתא וכל ספיקא דאורייתא לחומרא אלא לרב יוסף ולרבי יצחק דאמרו משום גזירה ספיקא דרבנן הוא וכל ספיקא דרבנן לקולא אם כי המקשה ידע הא דדשיל"מ אפילו באלף לא בטל סליק אדעתיה דטעמא דדבר שיש לו מתירין לא בטל הוא מטעם הר"ן ולפי זה אין לזה ענין כלל עם הא דספיקא אסורה דשם הוא מטעמא דמין במינו לא בטל כסברת הר"ן ובא רב אשי ואמר לעולם ספק יו"ט ספק חול הוי דבר שיש לו מתירין וכל דשיל"מ אפילו בדרבנן לא בטיל והיינו דטעם אחד להם כפירש"י כי היכי דבבטולה מחמרינן מהאי טעמא, בספיקה נמי מחמרינן מהאי טעמא הואיל ויש לו מתירין לאחר זמן לא יאכלנו באיסור ע"י ביטול ומטעם זה מחמירנן בספיקא ולפי טעם זה יש להחמיר יותר בספיקא מתערובות וכסברת הפ"י ולא קשה קושית הפ"י ז"ל ונסתלקה תלונת הלח"מ על הה"מ ודוק:

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה