אור ברסלב
דרכי שלום סימן נה

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן נה

סימן נד

(המשך התשובה הנ"ל).

[ט] עוד ראיתי בספרו (סי' כ"ז) שהעלה דברים תמוהים במעשה דרבי ורבי פנחס בן יאיר בפרק קמא דחולין שאמר רפב"י על הני כודניתא מה"מ בביתו של זה ואמאי החזיק רבי בהו וע"ז העלה דרפב"י ס"ל כתירוץ התוספתא דאין למדין מן התקוע ורבי דאתי מדוד מהפך ודרש בזכותיהו א"כ לא תקע עצמו לדבר הלכה ומוכרח לתרץ כתירוץ הירושלמי דפרדה מששת ימי בראשית היה וא"כ קאי ימים אגברי ולא אכודניתא ולא דרשינן להא דאימתן על הבריות ומש"ה החזיק רבי בהו עכ"ד. הנה איתא בתוספתא איסי הבבלי אומר אסור לרכוב על גבי פרדה מק"ו וכו' אמרו לי הרי הוא אומר והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי אמר להם אין משיבין מתקוע אמרו לו הרי הוא אשר עשה דוד את הישר בעיני ה' רק בדבר אוריה החתי ע"כ. וכתב הרשב"א ז"ל בתשו' (סי' תצ"א) וז"ל דאיסי הבבלי היה אוסר מק"ו ואמרו שאין דנין ק"ו בזה דחוקים הם אלו וכדאמרינן חוקים שחקקתי לכם כבר בהמתך לא תרביע כלאים ואין לך בהם אלא מה שפרט בכתוב ותדע לך מדוד דאמר להו והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי. והשיב להם בוודאי דנין ק"ו ואל תשיבוני מדוד דדוד שלא ברצון חכמים עביד שלא היו מעשיו עפ"י חכמים שתוקע עצמו לדבר הלכה היה ודן לעצמו וכמו שעשה מעשה לעצמו ולא שאל פי חכמים בדבר בת שבע כך תקע עצמו בדבר הלכה כאן ודן לעצמו שלא ברצון חכמים וכו' והשיבוהו שאי אפשר לומר כן שהרי קנטרו הכתוב בדבר אוריה ולא קנטרו בזה ואדרבה העיד עליו הכתוב שעשה הישר בעיני ד' רק בדבר אוריה החתי עכ"ל. הרי מבואר דחכמים ס"ל דדוד לא תקע עצמו לדבר הלכה בזה ולא ס"ל דפרדה מששת ימי בראשית היה דאי ס"ל דפרדה מששת ימי בראשית היתה איך מביאין ראי' מדוד דליתא להאי ק"ו דאיסי הבבלי והראי' מדוד וא"כ רבי ס"ל כחכמים דמותר לרכוב על גבי פרדה וליתא להאי קל וחומר, וביותר מפורש בר"ש שם מביאו התוס' יו"ט (בפ"ח דכלאים) דתשובת הירושלמי עלה קאי דאחר שהשיבוהו דלא תקט עצמו לדבר הלכה מהא דכתיב אשר עשה דוד את הישר בעיני ה' השיב איסי הבבלי דפרדה מששת ימי בראשית היה ע"ש בר"ש הרי מבואר ומפורש ההיפוך מדברי כת"ה דזה שאמר דדוד תוקע עצמו לדבר הלכה היה הוא האומר דפרדה מששת ימי בראשית היה אבל החכמים ס"ל דלא תקט עצמו לדבר הלכה וגם לא בריה מששת ימי בראשית היה ולזה הביאו ראי' מדוד. ורבי כחכמים ס"ל דגם רבי שמהפך בזכותו דדוד הוא מענין בת שבע כאמרם בגמרא (שבת דף נ"ו) כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה. ופירש"י דדוד חטא בבת שבע קודם שקיבלה גט עכ"ל. ושם רבי אומר משונה רעה זו מכל רעות שבתורה שכל רעות שבתורה כתיב בהן ויעש וכאן כתיב לעשות שביקש לעשות ולא עשה. את אוריה הכית בחרב שהיה לך לדונו בסנהדרין. ועיין פירש"י ושם אמר רב כי מעיינת ביה בדוד לא משכחת ביה רק בדבר אוריה החתי. ועיין פירש"י (ד"ה רק) הרי מבואר מכל הנ"ל שרבי כחכמים ס"ל:

[י] וכ"ז כתבתי לבאר האמת אמנם דברי כת"ה בלאו הכי אינם נכונים במח"כ. ומה ענין הא דרפב"י ורבי לפלוגתא זו אם פרדה מששת ימי בראשית היה או לא דזה שכתוב בתורה אשר מצא את הימים לשון ימים הוא לשון אימה ואיום ורשב"ג ס"ל דפרד בימי ענה היה שפסול היה והביא פסולים לעולם והוא מפרש הימים על פרדות אלו כדמפרש ריב"ל (בחולין שם) שאימתן מוטלת על הבריות משום הא דרבי חנינא ועליו כתב המהרש"א (שם) דס"ל כרשב"ג דפרד בימי ענה היה ות"ק ס"ל דפרד מששת ימי בראשית היה ומפרש מה שכתוב בתורה אשר מצא את הימים הוא גברא. ופירש הרמב"ן ז"ל כי ענה זה באו עליו מן האומה הנקראת אימים לפנים עם גדול ורם כענקים עכ"ל. וכ"א מפרש הימים לשון אימה כפי שיטתו. וכמו שלזה שמפרש הימים על פרדות אלו לא נעשו בשביל זה האומה הנקראת אימים חלשים והם כענקים, כמו כן למאן דמפרש הימים על האומה אימים לא נעשו משום זה פרדות אלו בני תרבות שלא יהי' אימתן מוטלת על הבריות ומה נ"מ היה לרפב"י ורבי בזה המחלוקת שנחלקו רשב"ג וחכמים מאחר שעכ"פ פרדות אלו מזיקין הם כעדותו של רבי חנינא וע"ז צעק רבי פנחס בן יאיר מלאך המות בביתו של זה והבן:

[יא] וע"ד הקושיא למה החזיק רבי בהו לפענ"ד נראה דבגמרא (שם בחולין) אמר ריב"ל למה נקרא שמן ימים שאימתן מוטלת על הבריות דאמר רבי חנינא וכו' דחיוורן ריש כרעייהו קאמרינן והיינו אותן שהקפיד עליהם רפב"י וכמבואר בגמרא שם. ושם (דף ע"ט) ואמר רב פפא רברבן, אודניה בר חמרא. זוטרין, אודניה בר סוסיא. ואיתא בילקוט ע"פ הוא ענה אשר מצא את הימים כל שאזניו דקות אמו סוסיא ואביו תמור ושאזניו גדולות אמו חמורה ואביו סוס. רבי חנינא הוה מפקד לאילין דבי נשיאה הוו זבנין מן אילין דאודניהון דקוקין מפני שאמו סוסיא ואביו חמור מה עשה הביא חמורה וזווג לסוס ויצתה מהן פרדה עכ"ל. והנה מלשון "מה עשה" נראה שהיה הכרח לעשות מה ונראה שאילין כודניתא של בית רבי שרפב"י הקפיד עליהם היו מאותן שאמו סוסיא ואלו הן שרבי חנינא העיד עליהן ועשה רבי חנינא ותיקן שהביא חמורה וזווג לסוס ויצתה מהן פרדה ואלו לא היו מזיקין, וזה שפירש"י על התורה על את הימים בזה"ל "פרדים הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד והוא היה ממזר והביא פסולים לעולם ולמה נקרא שמם ימים שאימתן מוטלת על הבריות דאמר ר"ת וכו'" עכ"ל. ולמה דקדק רש"י ופירש הרביע חמור על סוס נקבה והוא אשר דיברנו דלפי מה שפירש כהאי תנא וכריב"ל משום הא דרבי חנינא מוכרח שהמה מזיקין וזה רק שאמו סוסיא ואביו חמור ודוק היטב. והנה טרם שנודע בבית רבי מזה החזיק רבי בהו על סמך שהיה פרדה בבית דוד כמפורש בכתוב אמנם אחר שנודע מהא דעשה רבי חנינא כמבואר בילקוט שהבאתי שוב לא הוי סמך וראי' מהא דדוד דיש לומר דשם הי' מאלו שאמו חמורה ואביו סוס ונסתלקו אלו מבית רבי:

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה