דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר
סימן נא
[יב] ומה ששאלת אדות מעוברת שמתה רח"ל בדבר שנוהגים שלא לקוברה עד שיצא הוולד. אכתוב לך מה שראיתי בספרי האחרונים בענין זה. בספר יוסף דעת להגאון בעל שו"מ (סי' שס"ג) כתב דאולי משום דבזכר צריך למולו אף שהוא נפל וגם אולי יחיה עוד חיי שעה עכ"פ. והביא ראי' ממקרא מפורש (ירמיה כ') "אשר לא מותתני מרחם ותהי אמי קברי ורחמה הרת עולם". גם הביא בשם בית מאיר שחלילה להלין המת וקוברין אותה תיכף. - ובשו"ת שערי דיעה (סי' ע') פסק כן. והביא ראי' מנזיר (דף נ"א) בעי רבי ירמיה עובר במעי אשה הוי גלגלין או לא. הרי שדרכם היה לקבור ביחד עכ"ד. ובשו"ת רמ"ץ (חיור"ד סי' פ"ה) האריך בזה והביא מערכין (דף ז') דאשה שישבה על המשבר מקרעין את כריסה ומוציאין את הולד ודחה זאת דשם ספק שמא חי הוא אבל בסתם מיתה ודאי דהולד מיית ברישא. וכן כתב ביוסף דעת שם. והביא מהר"ן דיומא ומשו"ת תשב"ץ ע"ש. אמנם בשו"ת רמ"ץ הביא משו"ת שמן רוקח (סי' י"ג) שכתב לעשות פעולות איומים ולהוחיל שלשה ימים בקבורתה ע"ש. וכן הוא בפ"ת (שס"ד סק"ה), גם בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' קנ"ט) הביא מכל הנ"ל וכתב וז"ל וזה כמה שנים בא מעשה כזה לפני בהיותי בעיר באטשאטש ולא יכלו להוציא הולד וצויתי לקברה בתחילת הלילה וכן עשו וב"ה שלא פגע ולא נגע. ושם הביא בשם טטו"ד (מהד"ק סי' רפ"ה) שפסק ג"כ דאין לנוולה אלא יקברוה כך. ובשם הגאון מהר"י פיק ז"ל דיש להשהות כ"ד שעות ולא יותר. וראיתי בשד"ח מערכת אבילות (באספ"ד אות קמ"א) והביא גם הוא כ"ז והביא גם משו"ת השיב משה באו"ח (סי' י"ג) שכתב וז"ל לכן כה יעשו יעמידוה ב' נשים וילכו אצלה ג' אנשים כשרים בתורת בי"ד ויאמרו לה בדברים רכים את פב"פ כבר הוזהרת בגזרה חמורה שתמלטי הולד ולא שמעת ואולי הוא מפני שחששת שמא לא יקראו שם להולד ע"כ אנו בי"ד מבטיחים אותך שיקרא לו שם הן נקבה והן זכר ולמול אותו לכן אל תעשה באופן אחר רק תמלוט הולד וע"י קריאת שם יזכה לעמוד בתחה"מ עמך. כן יאמרו לה ג"פ בלשה"ק וג' פעמים בלעז. ואם ת"ו לא יועיל אחר עבור זמן מה יפטרוה מהגזירה ויבקשו ממנה מחילה ויאמרו לה שנעשה הכל עפ"י מנהגי ישראל ויקברוה כך ולא ידאגו כלל עכ"ל. ודעת השד"ח שיקברוה כמות שהיא ולא יעשו שום דבר ע"ש. ובכן הצעתי לפניך את מה שראיתי בזה ולפני בא מעשה כזה והוריתי לעשות כמנהג ולהמתין כ"ד שעות והשי"ת ישמור אותנו משאלות כאלה ויברך את עמו בשלום: