אור ברסלב
דרכי שלום סימן מז

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן מז

סימן מו

שוכט"ס לבני היקר הרב הגדול מו"ה יהושע העשל לייטער שליט"א:

[א] על דבר המקוה שהצעת לפני איזו חששות יהיה לבך נכון ובטוח ותוכל להכשיר את המקוה. על אדות החשש מחומרת הר"י שבש"ך (ס"ק מ"א) שכתב ואם הלכו אותן המים שהשליכו במעיין למקום חסר שלא היה בו כלום יש מתירים ג"כ לטבול בו וכו' ומשמע דיש אוסרים והלכך טוב להחמיר עכ"ל. הנה בתשו' מהרש"ם ח"א (סי' מ"ד) הביא משו"ת כ"ס (סי' צ"ט) ושו"ת משיב כהלכה יור"ד (סי' ט"ז) ושו"ת ב"ש ח"ב (סי' ס"ג) שהוכיחו בהוכחות רבות דדוקא במעיין כ"ש דינא הכי משא"כ כשיש בה מ"ס אף שרבו השאובין והלכו למק"א כשר גם לכתחילה. וגם לשיטת רי"ו שנסתפק בדין נפסק ההשקה היינו היכא דההכשר רק ע"י השקה כשפוה"נ משא"כ כשנתערבו המים ממש ונתטהרו בהשקה גמורה בתערובות לכ"ע אפילו לכתחילה שרי לכל הפוסקים עכ"ד וכ"כ בשו"ת אמרי יושר ח"ב (סי' ע"ג) וכן דעת החת"ס:

[ב] ואודות החשש השני בדין נטל סאה ונתן סאה שמבואר בש"ך (ס"ק ס"ג) דאין ראוי להכניס הרא"ש במחלוקת. הנה כבר מבואר בכ"מ ובב"י דהחשש דנ"ס ונ"ס הוא רק משום מראית עין. וכן מבואר בחת"ס (סי' רי"ד) דזה דוקא בנטל בידים ובנ"ד בא בהמשכה ויוצא מאליו, ועיין בשו"ת אמרי יושר (סי' ע"ג) שם שהביא תשו' חת"ס הנ"ל ושו"ת בית שלמה יור"ד ח"ב (סי' נ"ט) מבואר כמה צדדי קולא בזה דנ"ס ונ"ס. וכן הביא משו"ת משיב כהלכה דבכה"ג שיוצא מאליו ליכא משום חשש דנטל סאה ונתן סאה. וכתב דמקוה כשירה היא לכתחילה. ועיין בספר לחם ושמלה (ס"ק נ"ד) שהביא דברי החת"ס הנ"ל וכתב וז"ל ולפע"ד נראה דגם במקואות שיש בשוליהן ברזא וכשרוצין לנקותן פותחין את הברזא ויוצאין מן המים עד שנשאר רק כשיעור מקוה וכו' בזה י"ל דגם לדעת הרמב"ם כשר כיון דאין האדם נוטל משם את המים בידים רק פותח את הברזא עכ"ל וכן הוא בנ"ד ועיין בשו"ת שערי דיעה (סי' קצ"ו) מה שכתב בענין זה:

[ג] ועל-אודות החשש השלישי בדבר הברזא של נחושת שנעשה לסתימה ומבואר בש"ע (סי' נ') שלא תהיה הסתימה בדבר המקבל טומאה. הנה בשו"ת חת"ס (סי' רי"ח) העלה דאין על הברזא שם כלי ואינו מקבל טומאה. ועיין בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קל"ד) שמסכים לזה, וכן הביא משו"ת מהרי"א (סי' רי"ב). אמנם בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קמ"ה) חזר מזה ושם הביא שו"ת מהר"ם שיק (סי' ר"ד) ושו"ת כתב סופר (סי' ק"א) שחולקים על החת"ס ע"ש. וכן דעת לחם ושמלה (סק"ץ) דלא כהחת"ס. אבל בשו"ת אמרי יושר הנדמ"ח (ח"ב סי' ס"ז) כתב כי האריך בכמה ראיות להוכיח כדעת החת"ס הנ"ל. גם החזיק בהיתר שכתב בשו"ת מהרי"א הלוי (סי' קי"א) דאף שהברזות הנ"ל עשוין מתחילתן גם לכלים תלושים מכל מקום הדבר תלוי במחשבת הקונה וכיון שקנאו על מנת להשתמש שימוש במחובר לקרקע הוי כעשויין על דעת כן. והביא ראי' מהרא"ש סופ"ק דסוכה והוכיח שזה היתר נכון ע"ש ודוק:

וחוץ מכל זה הרי מבואר בספר לחם ושמלה שאם נעשה באופן שאי אפשר להסיר הברזא לגמרי מתוך הנקב רק להגביה אותו בכדי שיצאו המים אין חשש ע"ש ובפרט בנ"ד שצריך אומן לפרקה והבן:

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה