אור ברסלב
דרכי שלום סימן מו

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן מו

סימן מה

לגיסי היקר הרב המופלג בתורה כו' מו"ה יצחק נ"י (זללה"ה) מו"ץ בק"ק יאס יע"א:

[א] מכתבך השגתי וע"ד שאלתך בכלים שנאסרו בפסח ע"י חמץ משהו אם מותר להשתמש מש בהם בפסח לשנה הבאה למאי דקיי"ל דבלח בלח אינו חוזר וניעור עיין בשד"ח באספ"ד (מערכת תו"מ סי' ז' או"ב) הביא דברי המק"ת (סי' תמ"ז סק"ה) ושו"ת רע"א (סי' כ"ו) דבטעמא לא אמרינן חוזר וניעור. וכן מסכים בשו"ת בית שלמה (סי' צ"ג) וכן דעת הגאון מקאוונא בשו"ת עין יצחק (סי' כ') שנשאל בכלי שנאסר מחמת משהו בפסח וכן במאכל אם מותרים לפסח הבא ומסכים שם דמותר התבשיל והקדירות בפסח דשנה הבאה אם לא נאסר רק מצד תערובות משהו. אמנם בשו"ת השיב משה תאו"ת (סי' י"ז) דעתו כיון דבשעה שנתערב דהיינו בפסח לא נתבטל אסור בפסח הבא. וכן דעת הגאון מהרש"ק ז"ל כדעת בעל השיב משה הנ"ל. והנה מבואר דעתו דדין התבשיל ודין הקדירות דין אחד להם לענין זה שנאסרו במשהו בפסח. אמנם מצאתי בספר יוסף דעת מבעל שו"מ (סי' צ"ב ד"ה שם בהגה) שכתב וז"ל עוד שאל במה שאירע שהיה בפסח איזה חמץ ונאסרו הכלים וע"ז שאל למה יגרע הכלי מאילו היה המאכל נתחמץ ויש ששים דהיה מותר לאכול בפסח הבא אם לא היה מתקלקל ולמה יאסר הכלי ע"ש מה שכתב לחלק בין תבשיל להכלי ודעתו שהכלי אסור להשתמש בו בפסח ועיין בשו"ת מהרש"ם ת"א (סי' נ"ט) מה שכתב בזה:

[ב] ואשר שאל בדין שעמד חלב בפסח בכלים של כל השנה עיין בשו"ת יד מאיר (סי' כ"ז) מה שהשיב לענין לכתחילה שמחלק בין כלים שאין משתמשים בהם חמץ כלל לכלים שנשתמש בהם חמץ ע"ש ולענין בדיעבד עיין בשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח (סי' קצ"ז) שהעלה להתיר בהפ"מ ע"ש וקצרתי:

[ג] ובדין בועה בריאה של עוף מבואר בפמ"ג יור"ד (סי' ל"ה בשפ"ד ס"ק מ"ז) וכן הוא בסי' ל"ח בשפ"ד (ס"ק ט') דעוף פוסל בריאה שלו כל הטריפות שפוסל בבהמה מראות ובועות וסירכות. אמנם מה שפסק בטוטו"ד להטריף גם בבועה יחידית חולקים עליו הגדולים שאחריו ופוסקים דבועה יחידית כשר בעוף אם אינה בשפולי ולא מעל"ע, ודעת הגאון מהרי"ש ז"ל בספרו בית יצחק חיור"ד (סי' ס"ה) דאם יש הרבה בועות יש להטריף ואינו מכשיר רק בבועה יחידית. והגאון מהרש"ם ז"ל בספרו גלוי דעת (סי' ל"ז אות ג', ד') מתיר אף אם נמצאו הרבה אם רחוקות קצת זמ"ז ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ב (סי' רנ"ט). וכ"ז בבועה ולא בטינרא כמבואר ביור"ד (סי' ל"ז סעי' ג'):

[ד] ובדין טיפת חלב שביור"ד (סי' צ"ב) אבאר לך הדין בקצרה:

אם נפלה נגד התבשיל מותר התבשיל אם יש ששים נגד הטיפה והקדירה אסורה ויערה מיד מצד האחר ואם לא עירה מיד שרי. עיין פמ"ג ש"ד (ס"ק כ"ח). ובהגהת מהרש"ק מצדד גם בכנגד התבשיל להמתין עד שיצטנן ומסיים להפוך הקדירה ולשפכה רק דבמאכל עב ימתין טפי עד שיצטנן. ואם נפלה כנגד הריקן מבואר דבשעת הדחק או בהפ"מ ג"כ מותר התבשיל אם יש ששים נגד הטיפה ויניחנו עד שיצטנן ולא יערה. ואם אי אפשר להמתין יערה בצד האחר, ובנפלה נגד הריקן ועירה מצד זה שנפלה הטיפה אסור. כן כתב הפמ"ג (סי' צ"ג בש"ד סק"א) ומחלק שם בין כלי חרם לשאר כלים דבכלי חרס אסור אף בהפ"מ. ועיין פמ"ג (סי' צ"ח במש"ז סק"ח) ובספר יד יהודה (סי' צ"ב ס"ק מ"א) חולק על הפמ"ג ומתיר וא ם נפלה הטפה נגד התבשיל ולא עירה בפ"א שנשאר למטה בלא ששים כתב בספר יד יהודה הנ"ל (ס"ק ל"ט) דמותר בדיעבד. ואם נפלה שלא כנגד הרוטב והקדירה מכוסה עיין בחוו"ד שכתב דהוי דינו כאילו נפלה על כסוי הקדירה. ועיין ט"ז (ס"ק כ"ח) ועיין בספר ח"א שכתב בשם המנ"י דלא כהט"ז. ואם יש ספק אם יש בתבשיל ששים כנגד הטיפה כתב בספר חכמת אדה דיש להקל מטעם ס"ס שמא יש ס' ושמא אינו מפעפע וכמו"ש הש"ך (סי' צ"ז סק"ב) ועיין פמ"ג (סי' צ"ח בש"ד ס"ק י"ז ד"ה יראה לי) ע"ש:

ואם נפלה טפת חלב על קדירה של בשר ורוטב והיה ס' נגד הטפה והיה מונח כיסוי ע"ג הקדירה אם גם הכסוי נאסר כמו הקדירה אף שהרוטב ובשר כשר העלה בשו"ת מהרש"ם חלק שני (סי' כ"ג) להתיר הכיסוי וע"ש הטעם:

[ה] ובדין הביצים שנמצא בהם מעט שחור בשו"ת טוב טעם העלה דאם אינו שחור ממש יש להקל. ועיין בשו"ת מהרש"ם חלק שלישי (סי' ע"ח) שפסק להקל ועיין שם הטעם:

[ו] ובדין חתיכת בד שהדיחו בה כלי חלב ואחר מעל"ע והיתה עוד לחה והדיחו בה כלי בשר בכלי ראשון בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' ר"ה) העלה באם יש ס' נגד חצי חתיכת בד (הסמרטוט) יש להקל:

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה