אור ברסלב
דרכי שלום סימן לט

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן לט

סימן לח

לבני היקר הרב החריף מר נתן נטע נ"ל (ז"ל) (נפטר בשם טוב בימי עלומיו ביום ד' אלול תרע"ט בעיר ווינא לדאבון נפשי והיה ירא וחרד צניע ומעלי):

[א] על דבר קושיתך בהא דאמרו בקדושין (דף י"ז) דנכרי יורש אביו דבר תורה. וכתב הריטב"א (שם) דנ"מ דאסור לגזלו וקשה לשיטת הסוברים דבעכו"ם לא אזלינן בתר רובא. אם כן דילמא לאו אביו הוא ושרי לגוזלו עכ"ד. ראה שו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' קפ"ח) הביא קושיא זו. ולפי עניות דעתי נראה ליישב על פי מה שחידש בתשו' ח"צ (סי' כ"ו) על מה שהקשה מהרש"ל ביש"ש לענין גזל עכו"ם דהתורה רק לישראל נאמרה. וכתב הח"צ דלא בשביל הנכרי נאמר רק להרחיק אותנו ממדות רעות שלא נגזול ולא נעשוק עכ"ל ועיין בשו"ת שו"מ מהד"ת (ח"ג סי' ק"ב). וא"כ עיקר האיסור הוא מצד ישראל ולגבי ישראל אזלינן בחר רובא וכענין שכתב הר"ן (בנדרים דף ל') על מה שאמרו בגמרא ואשה כפדאוה אחרים דמיא. והקשה הר"ן הא אדרבה אשה לפדאן הוא דמיא וכתב כיון שהתורה אמרה כי יקח איש אשה ולא אמר כי תלקח אשה לאיש וכו' הילכך אין אנו דנין בקדושין מצד האשה אלא מצד הבעל ולגבי בעל כפדאוה אחרים דמיא עכ"ל. וכן בזה אנו דנין מצד ישראל ולא מצד העכו"ם כיון דהאיסור בא מצד ישראל ודוק. ועיין בשד"ח בכללים (מערכת הגימ"ל מאות ל"ח והלאה ועיין שם באות נ"ה) ועיין פאת השדה מ' ה"ג (סי' ו' אות ד'):

[ב] ואודות הצבור שלא קרא פרשת שקלים אם יש לו תשלומין בשבח השני של ההפסקה. עיין או"ח (סי' תרפ"ה) בהגהות הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל שהביא בשם תשו' גנת וורדים (חלק או"ח סי' נ"ו) שכל שעבר זמן הראוי עפ"י תקנת חז"ל שוב אין קורין. ועיין סוף מגילה פלוגתא דרב ושמואל:.

[ג] ומה ששאלת אם מותר לחזור לדירה שעקר דירתו משם. ראיתי בספר דברי יחזקאל מהגה"צ משינאווא ז"ל שנשאל בזה והשיב וז"ל אם עדיין לא מלאה שנה תמימה אין חשש כלל כי כן מקובל שבתוך שנה מותר לחזור לדירה שעקר דירתו ממנה ואם צורך גדול בשעת הדחק יוכל להתיר לסמוך על מה שאומרים שמניחין יתדות בכותל כי אין זה איסור השוה לכל ואינו דבר המוזכר בש"ע לכל ישראל עכ"ל:

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה