אור ברסלב
דרכי שלום סימן לו

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן לו

סימן לה

שלום לב"א היקר הרב הגאון וכו' כש"ת מו"ה נתן נטע לייטער שליט"א חד מבי דינא רבא דק"ק לבוב יע"א:

מכתבך היקר השגתי והנני בשמחה לשמוע משלומך הטוב. ואשר הבאת קושית הט"ז בחו"מ (סי' שמ"ח) על הא דאמרו אוזן ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע. והקשה הט"ז דלא תגנוב קאי על גניבת נפשות וזה שנמכר הוא מלאו דלא תגנובו ותירץ הט"ז דבא זה וגילה על זה. וכ"ת כתב:

והדברים דחוקים דאכתי נכון יותר לומר לא תגנובו דקאי באמת על ממון ולחומר הקושיא י"ל דהרי גם זה קשה אם ההרצעה על הגניבה למה לא ירצע מיד שגנב והעלית כי מלאו דלא תגנוב שקאי על גניבת נפש שהיא במיתה חזינן גודל התיעוב של העבדות שהיא כמו רציחה והרי הוא כמו שמאבד עצמו לדעת עכ"ד:

[א] הנה הרעיון בפני עצמו נכון אבל אין ענינו לכאן. והיה מקום לדבריך לפי מה שחשבת שבא הדרש לתת טעם על ההרצעה ולפ"ז יש מקום לתלות הענין בחומר וקל. אבל באמת ז"א כי לא בא הדרש לנמק את ההרצעה כי אין טעם ונימוק כלל לומר "אזן ששמעה בהר סיני לא תגנוב" או "כי לי בני ישראל עבדים" הרי כל המצות שמענו בסיני ומה נשתנה שמועה זו. ורק כי כן גזרה תורה לעבד זה שאינו רוצה לצאת בשש להיות נרצע והוא חוק מדיני עבד עברי והדרשה לא באה רק לדרוש. אם אמנם שהתורה גזרה לזה שאינו רוצה לצאת בשש להיות נרצע למה באה ההרצעה באזן וזה שאמרו בלשונם "ומה ראה אזן להרצע מכל שאר אברים שבגוף" לזה אמר "אזן ששמעה כו'" ואם היה גזרת התורה על עבירה אחרת להיות נרצע היתה ג"כ ההרצעה באזן מטעם הנ"ל אזן ששמעה כו' ואין זה ענין לקולא וחומרא כלל ודוק:

וממילא אין מקום להקשות למה לא ירצע מיד כשגנב, שאם היה בא הדרש לפרש טעם ההרצעה שייך להקשות שירצע מיד כשגנב אבל אחר שאין זה הטעם לההרצעה, שההרצעה גזרה התורה, לזה שבחר בעבדות, אין מקום להקשות שירצע תיכף כאשר לא שייך להקשות למה לא ירצע על שאר העבירות וז"ב למבין ומודה על האמת:

כ] ובעיקר קושית הט"ז אשר לדעת כ"ת היא קושיא חמורה כשאני לעצמי חמירתא זו לא ידענא מהי, שהרי באמת אין המקרא יוצא מידי פשוטו ולא תגנוב כולל הכל. ועיין בספורני ע"פ לא תגנוב וז"ל בכל גניבה גניבת נפשות וגניבת ממון וגניבת דעת הבריות אעפ"י שעיקר האזהרה על גניבת נפשות דבר הלמד מענינו כמו שלמדוה ז"ל עכ"ל. והנה בעל הדרש תפס לשון "לא תגנוב" שנזכר מקודם בתורה והוא בעשר הדברות שדעת רוב המפרשים שכל עשר הדברות מפי הגבורה שמענון (עיין באברבנאל עה"ת שם). וכל הגנבים יודעים פסוק זה הנאמר בעשרת הדברות וראה ברמב"ם הלכות גניבה אם כי בפ"ט (הלכה א') כתב כל הגונב נפש מישראל עובר בל"ת שנאמר לא תגנוב פסוק זה האמור בעשרת הדברים הוא אזהרה לגונב נפשות עכ"ל, אעפי"כ כתב בפ"א (מהלכ' גניבה הלכה א') כל הגונב ממון משוה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב עכ"ל. ובגמרא (בבא מציעא דף ס"א ע"ב) לכדתניא לא תגנוב ע"מ למקט, לא תגנוב ע"מ לשלם תשלומי כפל. ובמסו' הש"ס העיר בזה והביא לשון הרא"ש שכתב לא תגנובו וכן הוא לשון הטור והש"ע ועכ"פ בגמרא וברמב"ם שלפנינו איתא לא תגנוב ואם יבוא לתקן ולהוסיף ו' כן נוכל לעשות גם בהדרש הנ"ל ותירוצו של הט"ז מספיק די והותר לתפיסה קטנה הנ"ל ויש אתי להסביר ולבאר את דברי הט"ז וקצרתי כעת:

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה