אור ברסלב
דרכי הוראה הוספות לספרי › א

דרכי הוראה· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

הוספות לספרי · א

הוספות לספרי

ז"ל הגאון מפ״ב, כתב רו"מ דף א׳ ע״ב וז״ל דרך משל שלא להפר ברית שכרתו עם אומה מושלת, ושלא לבקש אהבת אומה אחרת ע״כ, הנה לא ביאר רו"מ כוונתו על איזה קרא נתכוון, אם על צדקיהו שנענש שהפר בריתו עם נבוכדנצר, זה היה מפני שנשבע עיין (נדרים מ״ה ע״ב) אך נ״ל שלא נתכווין מכ״ת אלא על דברי ירמי׳ אשר נאמר שמה והתפללו על שלום העיר, כי בשלומם יהיה לכם שלום ע״כ דברי הגאון הנ״ל, הנה באמת גם אני כוונתי על מה שאמר ירמי׳ בחזיונותיו דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה אל ה׳, כי בשלומה יהיה לכם שלום, וע׳ מדרש תנחומא פ׳ נח פיסקא צא מן התיבה, זש״ה אני פי מלך שמור אמר הקב"ה משביע אני עליכם, שאם תגזור מלכות גזירות קשות אל תמרדו עליה, בכל דבר שהיא גוזרת עליכם, אלא פי מלך שמור ע״ש, ועיין (כתובות קי״א ע״א) ג׳ שבועות השביע הקב״ה את ישראל, שלא יעלו כחומה ושלא ימרדו באומות, ועדיין אנחנו עומדים באמונתינו זה זמן ארוך, אשר אנחנו מפוזרים בין האומות בכל אפסי ארץ, תחת ממשלת אומות ואמונות שונות, ולא נשמע מעולם עלינו שום שמץ דופי בפינה זאת, שיהיו ידינו במעל לבוא בקושרים נגד אומה מושלת, וכלל גדול נתנו חז״ל בכיוצא בזה דינא דמלכותא דינא, אפילו לענין מסים וארנוניות, וזה היא הענין בהגדת פסח ויריעו אותנו המצרים שנאמר הבה נתחכמה לו פן ירבה, היינו דפרעה חישב על תכונת נפשנו שהיא רעה, ונתן אותנו לאנשים רעים תרבות חטאים, חושבי מחשבות זרות לצאת מארצו ביד חזקה נגד רצונו, ולכן פחד כי אם נרבה אזי נתחבר עם שונאיו לצאת מארצו ביד חזקה, כמו שפי׳ במדרש פ׳ שמות ועלה מן הארץ, היינו שינשאו מן השפלות אשר היו עד כה, אולם אנחנו בעצמינו מעולם לא עלתה ולא יעלה על מחשבתינו כזאת, כי דבר זה ירושה לנו מאבותינו, שלא למרוד במושל, בלתי אם שולח ה׳ מלאכו לפנינו, להוציא אותנו בנסים יוצאים מגדרו של מנהג עולם, אזי גם המושל והשר הוא מוכרח להודות ולהגיד כי ד׳ הוא הצדיק, ויד ד׳ תעשה זאת, וכן יהיה בגאולה העתידה אשר אנו מצפים ומיחלים אליה בכל רגע, אזי ברצות ה׳ יעלה כל המון האנושי למעלה נשגבה עד שלא יהיה בשום אופן צורך וזכר למרידות, ומלחמות וכלי קרב בין איש לרעהו ועם בעם, וכמו שבאו ע״ז ההבטחות והיעודים בכתבי קודש, אכן טרם בא האיש המקוה חלילה לנו להרים יד במלך ולעבור על דתו, ומובן ויריעו לנו המצרים שנא׳ הבה נתחכמה לו וגו׳, הביא מקרא זה לראי׳ שלא לבד שעבד אותנו בפרך, ועינה הגוף בכל מיני מרדות, עוד זאת הוסיף להרע לנו במה שחישב רע על תכונת נפשנו ונתן אותנו למורדים, אשר כל היום מגמתינו לעשות שכם אחד עם שונאיו להרים יד בהמושל, ולא ידע מזה כי לא מחשבותיו מחשבותינו, אנחנו שמנו רק בה׳ מבטחנו, שהוא בעצמו יפדה אותנו רק ע"י נסים יוצאים מגדר הטבע ולא ע״י מלחמות ומרידות, וכיוצא בזה פי׳ מהר״י אברבנאל:

תוכן העניינים

דרכי הוראה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה