אור ברסלב
דרך ימה דרוש לתשובה תר"ז לפ"ק

דרך ימה· רבי יעקב מאיר צבי פרידלנדר

דרוש לתשובה תר"ז לפ"ק

דרוש לשבת תשובה פ' וילך

ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וגו' כבר העירו המפרשים למה חרה אף ה' אחרי התודם על מעלם אשר מעלו שלא שתו לנגדם ה' ולכן קרה להם התלאות האלה עד שנכפל הסתרת פנים ממה שהי' קודם התודתם כאשר מורה פשטות המאמר ואנכי הסתר אסתיר בכפל. גם שינוי הלשון תחלה אמר וזנה ושוב אמר פעמים לשון פנה תחלה אמר ועזבנו ושוב אמר ונאצוני והפר תחלה אמר והסתרתי פני מהם ושוב לא אמר בהם רק אסתיר פני. וי"ל נודע כי הימים האלה קנו שם טוב לעצמם להיותם נקראו ימי התשובה וכן השבת נקרא שבת שובה והסיבה לקריאת השם ולתלות ענין התשובה בימים הוא כי בפי הנביאים נדמה ענין נפש החוטאת לחולי הנפש (ילקוט שמעוני תהלים כ"ה עה"פ יורה חטאים בדרך) ותיקונה בתשובה כינו רפואת הנפש כמאמר רפאה נפשי כי חטאתי לך תהלים מ"א ומאמר ושב ורפא לו ישעי' ו' למען נדע ונבין ענין הנפש להכין מצעדי גבר לכונן נועם ה' עליו בהיות כי עיני בשר לו ולא יוכל לראות במהות הנפש אשר תשכון בקרבו נופח בנו לנשמת חיים מאלקים ולא ידענו מה הוא לכן גם דרכי' נעלמו מאתנו לכן דימו הנביאים החטא לחולי כמו תהלוכות הגוף אשר עינינו רואות וידענו סיבותיו וממנו נקיש לתהלוכות הנפש לדעת מה חדל ממנו וישתדל להשלים כוסף הנפש ובמה יזכה האדם לתת לה חוק ומשפט כאשר יניף הרופא תחלויי הגוף ידו להכין ארוכה ותעלה כן נדע לפלס מעגלותינו בענין תיקון הנפש להסיר חלאתה ודרך הרופא טרם הכינו מעשה רוקח בסמים שונים להביט במהות החולי לדעת אם יש תקוה להשיב נפשו אליו ולהסיר המחלה ולחבוש המכאוב או אם כבר פשתה צרעת הממארת בקרבו ואין עוד רוח בו להשיב נפשו ואף אם ירבה להוסיף מנותיו אליו ביתר שאת ויתר עז לא יאסף אליו נשמתו כן הוא בענין חלאת הנפש עינינו תליות טרם הכין ארוכה ותעלה להסיר מכאובה נרים עינינו להביט בענין חלאתה לדעת עד כמה גדלה להבין אם יש לנו להשען על תיקוני הנפש להיות לה למנוס תרופה למכתה להשיב טהרתה אלי' או אם כבר הצרעת פשתה בקרבה וגם כי ירבה לה רפואת תעלה לא יועיל ובהתבוננת מעט יגלה לעינינו אף כי דרכי ההשחתה רבים מאד להסיר פעמי האדם ממעגל הישר בכל זה המה נפרדים בכללותם לשני סוגים ראשים האחד שיודע ומאמין כל דברי ה' בתורה שבכתב ובעל פה ומבין ומכיר שכל הנלוז מדרכו' ואינו שומר מצותי' וחקתי' הוא מעוזבי ה' ובכל זה גודל התאוה אשר בקרבו ימשול בו לפלס מעגלותיו חוץ מנחלת ה' להתגולל במזימות רשע ולהתערב בגוים לעשות כמעשיהם ומיפר בריתו ית' עד שיהי' כאחד מהם. וסיג הב' אשר מטים עקלקלותם לכפור בתורת ה' ופערו פיהם לבאר התורה כפי חפצם וחשקם להתיר כל האיסורים או שדבר ה' הו' רק לשעתו ומקומו וכל המעשים רצוים רק יהי' תכלית המעשים לעבדו ובזה המה מפירים עצת ה' ורוח זר אשר בקרבם תשא עבודת ותהלוכות העמים לאלקיהם לעשות כן לה' כאשר שמענו בדור הזה במוה"ר שרבו המתפרצים כאלה ומתפארים לאמר כי רק המה היכל ה' הם ועבדיו הנאמנים העומדים בחצרות קדשו להיות לתפארת בין העמים וההפרד בין שני הסוגים הוא כי הראשון עוד יש תקוה כי יבא בימים אשר אין לו חפץ בהם ושקטה אש התאוה בקרבו לא יעשה עוד כאולתו לעזוב את בריתו ית' בהיותו מאמין בכל חקת התורה שהיא דבר ה' גם אינו מחטיא זולתו להיותו יודע כי לא ישר דרכו בעיני ה' וכל מי שלא יסיר מעגלותיו מנתיבות מצותיו ורצונו לשמור מצות ה' לא יהי' דבק עמו להתגולל אתו במזימת רשע לעזוב את ה' ולהפר בריתו לא כן הסוג השני אשר בפיהם עובדים את ה' ומפארים כבודו ואינם מאמינים בתורתו ומפירים חקיו ומשפטיו בהיותם מסתפחים בנחלת עבדי ה' ואינם עוזבים את בריתו כאשר עולה על רוחם אין עוד תקוה שיסורו מאולתם אף כי יבא בימים ישרים דרכיהם בעיניהם למצא חן בעיני אלקים וגם כי ירבו אילי נביות לא יועילו ולא יצליחו וכמו שכ' הרמב"ם הובא ברמ"א סי' תו"ח שכל המבעט ואינו מאמין שיו"כ מכפר או שחטאת ואשם מכפרין אף שמקיים לעשות כדבר ה' ולא שינה דרכו אין מכפרין עליו גם מחטיאים אחרים להיותם מתפארים בעם לאמר כי רק המה ידעו ויבינו דעת עליון ובקרבם ה' לחזות במראה אלקים ובאלה חפץ ה' והחליקו בחלקלקות לשונם להטיב דרכם לעיני העם ורצים אחריהם כעם ככהן ורבים חללים הפילו להפר עצת ה' ותורתו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה והנה הראשון נקרא עוזב את ה' ואת בריתו כיון שיודע בעצמו שאיננו מבעלי בריתו ואינו עומד לפניו ית' רק תאות לבו גברה עליו לזנות אחרי לבבו ואחרי עיניו כענין זנות שהוא רק מחשק התאוה אכן השני שהוא עומד לפי דעתו על אדמת קודש לעלות בהר ה' רק פונה ומביט במעשי העמים זולתו לילך בחקותיהם לעשות כן לה' ואיננו זונה ולא עוזב רק פונה אנה ואנה. והנם השם ניאוץ איננו נופל רק בעומד לפני המנואץ כדכתיב עד אנה ינאצוני א"כ על הא' איני נופל שם ניאץ שאינו עושה מעשה לפניו ולמצא חן בעיניו. אמנם הב' יקרא מנאץ את ה' שעומד לפניו במעשי תעתועים לעבדו ולמצא חן בעיניו בתעבות כדכתיב (תהלים ו') כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך ניאץ את ה' ר"ל שמתפאר ומתהלל במעלליו שהם ישרים הוא נאץ את ה'. ומעתה דברי הפרשה מפולשין לפנינו במאמר ה' וקם העם הזה וזנה ר"ל מגודל התאוה אשר בוער בקרבם ועזבני והפר את בריתי ר"ל שיודע ומכיר שעוזב ה' ומפיר את בריתו ומגודל התאוה יתערב בגוים לעשות כמותם וחרה אפו ביום ההוא וגם אני אעזוב אותם והסתרתי פני מהם מדה כנגד מדה הוא עזב ונעזב ולא יהי' ההסתרה מכל וכל רק שלא להשגיח עליו וימצאו אותו רעות רבות וצרות המתרגשות בעולם במקרה או בטבע וזו שהסיר ית"ש השגחתו מעליו אבל לא יסתיר פניו לגמרי להפוך העורף אליו כי יש עוד תקוה לאחריתו שישוב ולא תהי' ההסתרה רק לנוכח ממש שלא להביט עליו כל עת וכל רגע כאלו עומד לפניו ית"ש כמאמר הכתוב (תהלים ל"ג) עיני ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ואמר ביום ההוא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ר"ל שלא יתחרט על מעשיו רק על שלא עשאו לכבוד ה' ולא הו' ה' בקרב לבו ליחד עבודתו אליו ויאמר שהי' רוצה לעשות כן לפניו ולעבדו בתועבות אלו ואנכי הסתר אסתיר פני לא מהם בלבד רק הסרת פנים לגמרי להפוך אליו העורף ואיננו עומד לפניו אולי ישא פני וישוב אלי שאין עוד תקוה אליו ואין מספיקין בידו לעשות תשובה על כל הרעה אשר עשה ר"ל שהוא הרע מאד שאין רע יותר ממנו כי פנה אל אלקים אחרים בעודנו עומד לפני הוא פונה להביט בעבודת אלקים אחרים לעשות כתועבותם לפני ולכבדני כאחד מהם וע"ז נאמר ירמי' ב' גם כי חרבי לך בורית נכתם עונך לפני ר"ל שלא יועילו ולא יצליחו כל השתדלותיו לרחוץ גיעוליו והכתם יהי' נראה כיון שעשה לפניו ית"ש לכן צוה ה' לכתוב השירה וללמד אותה לבני ישראל לשום דברי בפיהם שיהי' שגורים בפיהם למען תהי' השירה הזאת לעד וגו' כי פנה אל אלקים אחרים ר"ל בעודנו עומד לפני ה' יפנה אל אלקים אחרים ללמוד עבודתם לעשות כן לפניו ית' ונאצוני והפר את בריתי ר"ל שבזה ונאץ את ה' וענתה השירה וגו' ומה הוא העדות כי לא תשכח מפי זרעו ר"ל מפי דורות הבאים שאני יודע וצרו היום טרם אביאנו את אשר הוא עושה לעתיד ועליהם תטוף מלתי לדור ודור שלא לשנות ולא להוסיף ולא לגרוע בכל עת ובכל מקום וכמעט כל דברי השירה כוננו על קוטב הזה והתחיל הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וגו' ר"ל נגד המעררים כי כמה מצות המה מתנגדים ליושר האדם ויש בהם עול להתרחק משאר העמים ולכן שנואים אנו בעיניהם לזה אמר כי שקר ידברו כי תמים פעלו וכל דרכיו משפט ובאמונה וצדק בלי עול וההשחתה בעיני העמים איננו על ידו ועל יד תורתינו הקדושה רק הם השחיתו דרכם שהם דור עקש ופתלתל והמה מתעבים דרכי השם לעיני העמים וה' צוח עליהם ועל רוע מעלליהם הלה' תגמלו זאת וגו' שאל אביך ויגדך זקינך ויאמרו לך ר"ל שלא ישנו דרכיהם ממעגלות אבותיהם וזכור ימות עולם שעברו ובינו שנות דור ודור לעתיד כלם ישאלו לזקניהם ולאבותיהם, ולא יחליפו ולא ימירו מעשיהם. ואמר עוד וישמן ישורן ויבעט וגו' ויטש אלקי עשהו וינבל צור ישעתו יקניאהו בזרים בתועבות יכעיסוהו ר"ל שמקילים כבודו ית"ש במעשים זרים ובתועבות להכעיסו ולנאץ אותו צור ילדך תשי ותשכח קל מחוללך ר"ל שמתישין כחו ית"ש לעשות כמוה' כמוהם ח"ו ולעבדו כאשר עבדו עמים אלקי' ושכחת כי הוא ית"ש מחוללך והוא עשך ויכוננך ולא אתה מחוללו לכונן ולעשות דרכיו כאשר ייטיב לפניך: וירא ה' וינאץ וגו' כי דור תהפוכות המה בנים לא אמן בם ר"ל שאין בידם אמונת עם ועם רק בודים מלבם כאשר נפשם חפצה וזהו הם קנאונו בלא אל שלא עזבוני לילך אחרי אמונת עם ועם כעסוני בהבליהם כאשר עולה על רוחם, התבוננת השני' הוא לפי המקום כי ע"י שינוי האויר ממקום למקום ישתנה מזג האדם והאויר מדינה זו תחזק ותכלכל המחלה עד שיהי' קשה להסירה אם ברוב סמים חזקים בטבעם ומדינה זו אוירה קל ונוח ומחזיק טבע האדם ומחליש החולי ואינו צריך להרבות סמים חזקים בטבעם ויהי' לו למזור סמים קלים כן הוא בענין תחלואי הנפש ורפואתה גם המקום יהי' בעזר להשיב נפשו אל שלמותה, ולעמוד לפני ה' במקום אחד המיוחד והמוועד יותר משאר המקומות אשר בתוכם ישכונו מניעות רבות מעיקים ומצירים אל הנפש ולא תוכל להשיג בהם שלמותה, כאשר הי' ארץ ישראל אשר עיני ה' אלקיך דורש אותה ואוירה מחכימת פתי יותר מוכנת ומיועדת לתכלית שלמות האדם לעמוד לפני ה' ולהשיג במושכלות, וגם בפי העמים כלם תכונה ארץ הקדושה עד שכל המלכים יש להם יד וחלק בעיר הקודש ומחוזיתי' ויותר מזה עיר הקודש עוד יותר מזה ביתר שאת ויתר עוז בקדושה הוא מקום המקדש אשר עומד לנס עמים ואליו גוים ידרושו גם המלך שלמה אחרי גמרו המקדש התפלל להיות עיניו ית"ש פתוחות אל הבית הזה לילה ויום לשמוע אל הרנה ואל התפלה והתחנה אשר יתפללו כל איש ואיש כפי נגעי לבבו, ובעת שוב אחד לפניו שמה במקדש הזה על חטאיו ישמע קולו לסלוח לו. ועתה בעוה"ר כו נתרחקנו מעל אדמתינו ואין אנו יכולים לבוא שמה להשתפך נפשינו ורוחינו שמה במקדש משכן כבודו ית"ש עכ"ז הבתי כנסיות המה היכל ה' ומיועדים לשכונת עוזו ובהם יתענגו נפשינו למצוא מזור ותרופה למחלה לשפוך שם שיחה יותר מכל שארי המקומות אשר אינם מוכנים ומיועדים לשכון כבודו שמה ושעירים ירקדו שמה למנוע הטוב ממנה, ולא תמצא מרגוע להעלות ארוכה ותעלה לתחלואים להדבק בה' ולהשיג שלמותה, וכן אמר המשורר פ"ד מה ידידות משכנותיך ה' צבאות נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל קל חי ר"ל כיון שנפשי כלתה לחצרות ה' למען לבי ובשרי ירננו יחדיו באין מונע ואין מעצור לה' בזה ניכר ונגלה לו גודל ידידות משכנותיך:

ובזה יבואר לנו בפרשיותינו במה שהעירו בשינוי הלשון שאמר משה רבע"ה ליהושע כי אתה תבא את העם הזה וגו' וה' אמר לו תביא וגו' גם במאמר ה' למשה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע וגו' ואצום וגו' וכאשר באו לפניו ית"ש אמר ה' למשה הנך שכב עם אבותיך וכל הפרשה ובסוף דיבר ליהושע ויצוהו ולהנ"ל יבואר כי משה רבינו ידע גודל קדושת א"י וכי עיני ה' בה וגם משכן כבודו ית"ש שם לכן התחנן לבא שמה ולזה הי' מתאוה אלי' להדבק בה' להשיג תענוגי נפשו והי' הדבר ברור בעיניו כו כל איש אשר יבוא שמה להשתחות לפני ה' יתעורר רוחו להשלים נפשו ויהי' כל עם ה' נביאים כי יתן ה' רוחו עליהם, והי' כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' ולא יהי' להם צורך למנהיג ומנהל אשר יורה הדרך הישר לפני הי רק לחלוקת וכיבוש הארץ לבד לכן אמר ליהושע אתה תבא את העם הזה אל הארץ ואת תנחילנה וגו' אמנם ה' יודע עתידות כי המה מוכנים לחטוא ע"י רוב הברכה, לכן הקדים הפרשה הנך שוכב לגלות לו הדברים למען יצוה ליהושע לשום עינו עליהם להדריכם בדרך הטוב והישר כמאמרם ז"ל טול מקל והך על קדקדן לכן אמר אתה תביא:

עוד צריך הרופא להתבונן בענין רפואת החולי להשגיח על שינוי הזמן שאין כל העתים שוות להעלות ארוכה ותעלה ע"י סמים מעשה רוקח יש זמן ועת נותנת עצמה ותוסיף כח טבע האדם להחליש ליחות הגרועה אשר בקרבו ולדחותם חוצה ע"י סמים מעוטים בכמות וחלושים באיכותם, ויש עת וזמן כי נהפוך הוא שמחלושות כח טבע האדם והוסיפה כח ומרבה עצמה לכלכל מחלהו, וקשה להסיר מקרבו סיבת החולי אם לא יוסוף באיכות וכמות הסמים להחזיק בהם רוח כח הטבע ולרדוף אחר יסוד החולי ולגרש שרשים מקרבו כן הוא בענין רפואת הנפש מתחלואי' לשוב מחטא ועון ופשע ולהסיר רוע המעלליים מקרב לב האדם נתיחדו הימים האלו לעם בני ישראל לשוב לפני ה' לזכות מעשיהם ולרחוץ גיעולם למען יהיו טהורים ונקיי כפים וברי לבב ויהי' עתידים ליום הדין הגדול והנורא יום כיפור עונות יום סליחה וכפרה לכל פשעים כמאמר הפ' כי ביום הזה וכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. וישלח ידו ית' להעלות זכרונונו בס' חיים טובים גאולה וישועה פרנסה וכלכלה סליחה ומחילה והמה מוכנים ומיועדים לתשובה כמאמרם ז"ל (ר"ה ט"ז) א"ר כרוספדאי אר"י ג' ספרים נפתחים בר"ה א' של רשעים גמורים וא' של צדיקים גמורים וא' של בינונים צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינונים תלוי' ועומדים מר"ה עד יו"כ זכו נכתבו לחיים לא זכו נכתבין למיתה. והימים האלו הם ימי רצון לפניו ית"ש ואזנו פתוחה ביתר שאת לשמוע קול עמו וצאן מרעיתו וקרוב ה' לכל קוראיו וקרוב ליראיו ישעו וכל עובר ששב אף היחיד לאחר גז"ד ירפא לו כמ"ש ז"ל שם ח"ו על פסוק דרשו את ה' בהמצאו דקאי על יחיד וביחוד אימת הוא מצוי וקרוב ארב"א אלו עשרת ימי תשובה שבין ר"ה ליום כיפורים מבואר כי התשובה רצויו' לפניו ית' ביתר שאת ויתר עוז בימים האלו מכל ימי השנה ומרבה לסלוח ומרחם על כל הבא לחסות תחת כנפי חסדו אמן:

תוכן העניינים

דרך ימה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה