דרך ימה· רבי יעקב מאיר צבי פרידלנדר
דרוש לתשובה תקצ"ח לפ"ק
פתיחה ברוך ה' אשר נתן לנו הודו מעל השמים להשתעשע ולסלסל באמרים הנעימים לייסד עוז מפי עוללים ויונקים להבין ולהשכיל בדעת ותבונה חונן אותנו בדיעה ובינה איש ואיש לפי ערכו חלק לו מחכמתו לחלקו ולהופיע מרוח אלקים מרחפת אתו להאציל על לב זולתו להפיץ על פני תבל פרי תבונתו נתן לשון למודים ואמרי נועם אל ראשי המדברים בעם אשר כסאם ידו יסדה להעיר אזני קהל ועדה אלו מפה ואלו מפה באגודה יתענגו על רב שלומים בדבר הלכה בנעימים חכמים משכילים ונבונים יספיקו בילידי רעיונם יתפרדו זה מזה שונים ועם ה' אלה ימצאו דבר שפתים להעיר לבבם אל שוכן בשמים לעבדו וליראה אותו כל הימים לקחת מוסר השכל לדעת דרכיו הנעימים יניפו ידם ולבם אל פני יושב הכרובים לאהוב אותו באמונה שלימה כל ימי היותם על האדמה ותהלתו במקהלות עם לרוממה גם אנכי קטן הערך באתי בכריעת ברך לעשות כמוהם היום אל פני נורא ואיום ואחת שאלתי מאת ה' שוכן שמימה אותה אבקש מתורתו התמימה הנשגבה בדעת וחכמה ומאת ההוגים בדברים הנאמנים מאירים עינים מעת אשר ירדה מן השמים בקולות וברקים לזכר דור דורים חכמים ונביאים הורים ומורים אנשי שם בעלי מדע ובינה נודע גדולתם בכל פנה ופנה ויקרת כבודם בעדן ינוחו ברנה ברב חסד וחמלה אשר הם חיים עודנה ישכנו יושבי' בשבת תחכמוני אפתחה פי לתור ולחקור בשבילי מדעות לבשר טוב במקהלות ופי יגיד תהלות ה' הנוראות אנא יהי' לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי להטות לב ההמון הזה לרגלי לעבדך בכל לבבם ובכל נפשם ומאודם לזמר לאלקינו בעודם נסה אור פניך עליהם להאיר עיניהם ולנחותם באהבתך ויראתך לגור באוהלך עולמים בהשקט ובטח ובנעימים זה יהי' פרו גורלי ומנת חלקי מכל עמלי אמן:
ועתה אתכם בני קל חי אדברה נפשכם ולבבכם להעורה הטו לאמרי פי אזנכם ותנו לדברי לבבכם ובגלל הדבר הזה יברך ה' אתכם לרגלי ראשי עדתכם מנהיגי הקהלה הנבררים מיחידי סגולה עדת ישורון לנהלה כאשר פי ה' יקבנו בשם לתהלה ויקרא ה' אל שמואל לעלות הרמה זקן ונשוא פנים ויהי כי שמואל למעלה עלה לראש הקהלה אתו נבררים טובי העיר כלם אהובים וברורים איש איש לפי מעלתו ממונה לעסוק בצרכי צבור באמונה הם עושים עם יקירי הקהל באסיפה אחד באהבה ושלו' יחד אגודים יחד יכון ה' מעשי ידיהם ויהי נועם השם עליהם להיות דשנים ורעננים הישרים והנאמנים להכניס ולהוציא ממונים גבאי צדקה וראשי חברת גמילת חסדים מבקרי חולים מנחמי אבלים מחזיקים בני עניים מהם תצא תורה לקיים מצות ה' ברה נר תמיד על ראשם להאיר לבבם ונפשם להעיר לעשות הטוב והישר בעיני אלקים ולכל בני ישראל רצוים ומי יתן והי' לבבם זה עד עולם מה טוב ומה נעים גורלם וחלקם ויריק ה' שפע בטובו עליהם להתם חטאים ועונות מאהליהם ויכתבם בספר חיים טובים ושלו' והשקט ובטח עד עולם אמן סלה.
האספו בעלי אגדות ישישים וזקנים נשואי פנים ושארי יחידי סגולה יעמוד ה' אתכם לשם ולתהלה בפאר וכבוד ועוז סלה יוסף ה' עליכם אלף פעמים ככה בעזרת אלקי מערכה אפתחה פי בדבר הלכה מאמר הפייטן ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ודבריו לקוחין מדברי חכמז"ל במדרש רבה פרשה מ"ד וז"ל רבי יודן בשם ר' אליעזר אומר שלשה דברים מבטלין גזירות רעות ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה"ד (דברי הימים ב') ויכנע עמו אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כד"א (תהלים י"ז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח"כ ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם ודברים אלו יצאו מפי ה' אל שלמה כאשר נראה אליו אחר כלותו חנוכת בית ה' אשר כוננו ידיו והעריך תפלתו לפניו אמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח הן אעצור את השמים ולא יהי' מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי ויכנעו עמי אשר נקרא שמו עליהם ויתפללו ובקשו פני וישובו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם ויפ"ת שם העיר כי לפי הראי' מהמקרא מבואר כי שלשה אלה יעשה האדם וחי בהם להסיר רוע הגזירה מאתו במאמר לכוננם יחד אבל בהעדר אף אחד מהם שנים הנותרים לא יועילו להעביר הגזירה רעה ואף כו לא תשיג יד האדם לאחוז רק באחת מאלה הוא לא תצלח להגן עליו למען לא תאונה אליו הרעה וא"כ במה נשתנו אלו מכל המצות אשר להם לבדם ניתן הכח להציל עושיהם מכל רע ומה הדבר אשר ישלוב שלש אלה לאחזם יחד בכח הזה ובהעדר אחד מהם יעדר גם הכח ההגנה ההיא ומלבד זה הלא מאמרים רבים בתנ"ך ובדברי רז"ל מורים ההיפוך אשר גם לאחד מאלו לבדה נתנה הכח להציל כמאמר (משלי י"ב) וצדקה תציל ממות ומאמר רז"ל רמב"ם פ"ג מהל' תשובה אין לך דבר שעומד בפני תשובה ומה גם כי יתלכדו גם שניהם יחד תרב כתם להציל ולמלט מרעה וכן מצינו כי בתשובה ותפלה לבד ירבה אלקינו לסלח והרי חזקי' ואנשי ננוה נתבטלה גזירתם בכח שנים אלה מבלי צדקה ואין זכר לה שמה בפסוקים רק כי הרבו להתפלל ולשוב לפניו ית"ש ומה שנראה לי בביאור הענין הגם כי רבו התלאות והצרות עוברים על פני האדמה הזאת להוריד יושבי' מבמתי ההצלחה ולהושיבם בעמק האנחה ויגון כאשר עינינו ראינו ואזנינו שמענו כי מאז הוסדה רבו העולים והיורדים במינים שונים באין מספר עכ"ז יש אתנו לעשות להם גדר וגבול להגבילם בשלשה סיגים כוללים ומהם יתפרדו למחלקותם בכל סוג וסוג מינים רבים והם א' המקרה הב' הטבעי והג' יד ה' עשתה זאת המקרה הוא אשר איננה שלוחה מיד ה' וגם לא טבע מערכת השמים הולידה והצמיחה רק רוב המקרים הם ילידי האדם עצמו ובסיבתו גמלתו לנפשו לא השגיח במעשיו ולא הביט בתהלוכותיו לשמור מהם ומבלי התבוננת הלב נלכדו רגליו ונפל ברשת לכן כתיב (קהלת ג') כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה מקרה אחד להם ר"ל בענין המקרה כולם שוים האדם והבהמה ואין ביניהם כלום כיון שגם מקרה בני האדם הוא ממיעוט התבוננות ודומה בזה לבהמה שאין בכחה תבונה והטבעו היא בסיבות תהלוכות מערכת השמים השמש והירח וכוכבים ממסילתם יסבו בלכתן להרע לבני אדם יושבי תבל יעורו לקרר האויר או לחמם והם יולידו בסם לחמי רשף וקטב מרורי וכדכתיב יומם השמש לא יככה וירח בלילה כי השמש ברוב חמימותה תוליד חלאים רבים בגוף האדם ותיובש לחותו וכן הלבנה בקרירותה תוסיף לחות בגוף האדם ותקררו ומעוררת בקרבו מכאובי' רבים והאלקים הוא אשר ידו ית"ש יסדה לייסד בני תבל למעלה מן הטבע ואין להטבעי או להמקרה מבא להביא רעות כאלה כענין מכות מצרים וכענין שנאמר בפרשת נצבים והי' בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלו' יהי' לי כי בשרורות לבי אלך וגו' הכוונה בשמעו דברי האלה הזאת שהם אמורים בלשון יחיד כי כל ישראל אגודים יחד וכפי הרוב הם נדונים לכן יאמר שאין הקב"ה שולח ידו להעניש רק דרך טבע העולם והטבע איננה נפרדת לאישים פרטים. לכן על הרוב הם נדונים ויאמר שלו' יהי' לי כי אנכי לבדי בשרירות לבי אלך והצדיק נקרא צמא שהוא צמא לדבר ה' כענין צמאה לך נפשי והרשע נקרא דוה וזה אומרו למען ספות הרוה את הצמאה ר"ל הרשע יאכל עם הצדיקים, לכן אמר כי יבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל והוא בעצמו ימחה שמו מתחת השמים למעלה מן הטבע כמו שהי' הענין אצל קרח ועדתו וידוע כי יכלתו ית"ש למלט נפשות האדם מכל אלה התלאות שונות מלבד במה שכוננו ידיו לייסר ולהוכיח בני תבל כאשר יסכים רצונו ישלח דברו ויסיר המכאובים האלה כמאמר (הושע ו') כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו אף גם הרעות המתרגשות לבא ותהלוכות צבא השמים ידו חזקה להיות מגן ומחסה לעושי רצונו ית"ש וכן מהמקרים המתגלגלים ברגלי האדם יודע ה' דרך צדיקים לשמור אותם מכל מכשול כי הוא שומרינו ומגינינו ומושיענו:
ולזה כיון תהלים קכ"א אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך וגו' ר"ל היות כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל לכך ישמרך לבל ימוט רגלך ובהיות כי הוא צלך ומגן לך לכן יומם השמש לא יככה וירח בלילה שהוא מתלאות הטבעים וסיים ע"ז ה' ישמרך מכל רע ר"ל מכל סוג וסוג וזו כוונת תהלים צ"א כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות שהוא על חולאים הטבעים וזה כולל גם שניהם יחד מפח הוא המקרה שנלכד רגלו ואיננו מהטבע ומדבר הוות שהוא על חולאים הטבעים המצויים באויר נולדים מתהלוכות צבא השמים והתחיל באחרון באברתו יסך לך וגו' ר"ל להגין בעדך שלא תגע בך יד הטבע לכן אמר לא תירא מפחד לילה וגו' מדבר באופל יהלוך מקטב ושוד צהרים שהם כולם פגעי הזמן ומולידי הטבע וסיים ע"ז כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך ר"ל לכן אתה סכת בעדי בכחך הגדול על כל הטבעי' כי אתה אלקים בשמים ממעל ר"ל עליון על כל הטבעים כלם ויש בידך להפר כחם וטבע פעולתם ועל המקרה אמר לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך כי לשון תאונה הוא לשון קרי והזדמן וסיים על זה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך על שחל ופתן תדרוך שהם כולם מקרים והוא ית' ישמרך על ידי מלאכיו הקדושים, והנה מדרך השומר להיות עם הנשמר תמיד יום ולילה קרוב אליו בכל עת וענה למען לא תאונה אליו מכשול ופגע בכל דרכיו לכן אמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך ר"ל בכל מקום אשר תדרוך כף רגלך יהי' קרוב אליך לשמור אותך כיון שהמקרים נמצאים תמיד בכל עת ובכל מקום ומקום. אמנם לההגנה והצלה מרעות הטבע כיון שאין נמצאים מאד אין צורך ית"ש להיות קרוב אלינו בכל עת וזמן רק כאשר יולידו הטבעים בפעולתם להרע לבני תבל יגין עליהם מרחוק ויהי' כצל על ראשם:
וזו הכוונה במזמור י' באמרו למה ה' תעמוד מרחיק ולא תשמרנו ממקרים וגם תעלים בעתות בצרה שמולידים הטבעים צרות והם פגעי הזמן ולא היית לנו למגן ובזה יובן כוונת מזמור מ"ו אלקים לנו מחסה ועוז עזרה בצרות נמצא מאד הנה בעל אוהל יעקב כתב כי השם עוזר הוא אם אין הישועה מידו לבד ומעתה מרעות המקריים אין הישועה מיד ה' לבדו רק הוא פקח עורים יביט ויראה אשר לפניו ולא ילכדו רגליו או נותן ליעף כח לעמוד נגד הרמים עליו לכן זה נקרא בשם עזרה לכן אמרו עוזר ומושיע ומגן שלשתן יחד, וזו ואתה מחסה ומגן אלקים לנו מחסה ומגן מהטבעים וגם עזרה בצרות נמצא מאד כל עת ועת לשמור מן המקריים וביאור הדברים באמרו על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים וגו' שהם כולם תלאות בטבע הנבראים אלקים בקרבה בל תמוט וגו' שהרי ה' צבאות עמנו ר"ל שהוא גם צבא השמים וידו חזקה גם על כל הטבעים והוא משגב לנו והחלק הב' הם המקריים כמו מלחמות האויבים וה' משבית מלחמות וגו' וסיים ה' צבאות עמנו ר"ל שהוא אלקי כל הצבאות הן בשמים ממעל והן בארץ מתחת והוא משגב לנו מכל אלו אמנם שלש אלה הישועה וההגנה והשמירה לא יכונו יחד להיות משולבים בפעולה אחת אשר יעשה האדם ולא תכון זכות הפעולה להצילו מכל מיני התלאות האלה רק יתפרדו למחלקותם וסובות הסרתם מעל פני האדמה תהיינה במספרותם והם השלשה הנ"ל תשובה תפלה וצדקה כל אחת מהנה לבדה תשא מנת חלקה להעביר הרעה המיוחדת להם כפי הבחינה אשר יבואר והוא התשובה הוא עזיבת החטא והפשע וישוב מדרכו הרעה אל הדרך הישר בעיני ה' לשמוע בקולו כמאמר (ישעי' נ"ה) יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' ר"ל כי בעזיבת דרכו ומחשבות און בזה הוא שב אל ה' והיא תציל האדם מרעה אשר נגזר מאתו ית"ש היות כבר נודע כי מפי עליון לא תצא הרעות לתכלית עצמן להרע לאדם ח"ו רק כונתו ית' להטיב לאדם למען יפנה לבו אליו וישוב מדרכו הרעה וכמש"כ הרמב"ם ז"ל בטעם מאמרם כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה כמאמר (יחזקאל י"ח) כי לא אחפוץ במות המת והשיבו וחיו וכן אמר תהלים ל' כי רגע באפו חיים ברצונו ר"ל אותו הרגע של זעם און כונתו ית"ש רק לתת חיים לעם כי ישובו אליו לכן מיד שישוב אדם מדרכו לשמוע בקול ה' גם הוא ית"ש ישיב ידו מאתו כיון שכבר פעל להשיבו כרצונו כמאמר הפייטן ועד יום מותו תחכה לו לתשובה ואם ישוב מיד תקבלו ואין צריך לעשות עוד דבר להסיר הרע מאתו כדברי הנביא (יחזקאל י"ח) הלוא בשובו מדרכו וחי' ר"ל רק ישוב מדרכיו וחי':
וזו כונת תהלים צ' תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם ר"ל כשאתה לבדך תדכא האנוש ביסורין אין אתה שואל מאתו רק לשוב וזו כוונת הושע ו' לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויאבשנו ר"ל אין לנו לעשות עוד רק לשוב לפניו ובזה תנצל מעונשו ית' יען כי הוא טרף רק לתועלת רפואה לכן מיד שהאדם שב כבר הגיע רפואתו והדמיון בזה לרופא הגוף אשר ישלח ידו להעלות תעלה למכה אנושה פצע וחבורה יחתוך סביבו בבשר החי ומשם תצא ארוכה גם למקום המכה עד"ז הוא ית"ש מדאיב גופו של אדם עד כי ישוב לפניו וירפא לו וכל שכבר השיג רצונו ישוב אחור ידו: וזה כוונת הכתוב בפרשת בשלח ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ר"ל כל המחלה אשר לא תבא במקרה ובטבע רק מיד ה' לא אשים עליך וסיים בטעם הדבר כי אני ה' רופאך מה שאני מכה אותך הלא רק לתכלית רפואה כרופא המחתך בבשר החי ובזה מעלה ארוכה לבשר הנכאב א"כ כל שתשמע לקול ה' ואינך חולה א"צ לרפואה ובכל זה הלא תועיל תשובה לבד רק להסיר רעות אשר פי ה' יקבנו אבל לא תהי' לפליטה מתלאות עוברות עפ"י טבע מערכת השמים ולשמרו מכל מכשול ומקרה רע כי רק הזכות יועיל לשנות טבעי מערכת השמים וצבאיהם אכן התפלה הוא העמוד הברזל להציל גם ממקרה רע ובזכותם יוריד מלאכיו לשמרו בכל דרכיו והסיבה לזה כי רוב המקריו' סיבתם מיד האדם עצמו ממיעוט התבוננות הלב ולא השגיח בפעולותיו ולא הביט במעשיו והתפלה הוא עבודה שבלב כמאמר רז"ל איזו הוא עבודה שבלב זו תפלה כי עיקר ענין התפלה היא ההכנעה בלבו לפניו ית"ש ויודה כי מלבד ישועת ה' לא לאדם דרכו ואין בידו להכין צעדו כדכתיב (קהלת ג' י"ח) אמרתו אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלקים ולראות שהם בהמה הם להם כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה מקרה אחד להם וגו' הכונה שהאדם לבדו מבלי ישועת ה' המה כבהמות ואין בידו להציל את עצמו וכיון שהאדם יודע ומכיר חסרונו שהוא נעדר מכל טוב מבלי עזרת ה' ומכניע לבו לפניו לכן גם הוא ית"ש ישלח מלאכיו לשמרו מכל פגעי המקריי' ועיקר ענין התפלה היא למען ידע האדם כי לא לו לבדו להציל את עצמו רק יד ה' עשתה זאת ויכיר האדם גודל חסדו וטובו עליו ולכך אף הטובה אשר היא מוכנת לאדם מיד ה' לא ניתן לו טרם יקרא אליו ית"ש:
וזו כונת הכתוב בפרשת תשא וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם ר"ל את אשר אחן וארחם כבר הי' מחננים ומרוחמים מאתי לכן כל שהכיר האדם ויודע דרכו כי רק מה' מצעדי גבר כוננו ומכניע לבו לפניו ית"ש גם הוא שומע קול צעקתו לשמרו בכל מקום אשר תדרוך כף רגלו ולא תאונה אליו רעה המקריים. וכן אמר תהלים קט"ז אהבתי כי ישמע ה' את קול תחנוני וגו' אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וגו' ר"ל להיות כי רבו המקריים בעולם ונמצאים בכל מקום ובכל זמן אדם כפי דרכו ותהלוכותיו שילח ידו להם להמציאם לעצמו עד שנלכדו ידיו ורגליו ברשת ופח המקריים לכך אמר אפפוני וגו' המקריים הרעים הם סביב לאדם מכל צד ופנה צרה ויגון אמצא ר"ל אנכי לבדי אמצא אותם מבלי שום סיבת זולתי כי מקרה אדם ומקרה הבהמה אחד הם לכן ובשם ה' אקרא אנא ה' מלטה נפשי והוא ית' חנון ורחום הוא ושומר פתאים שהם בהמה לחם דלותי ר"ל אין בידי להנצל מכל מכשול ולי יהושיע ע"י התפלה: ובזה יובן בפ' בחקתי והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בו ואף אשר הלכו עמי בקרי אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם וזכרתי את בריתי והקשו מאחר שכבר התודו את עונם למה ילך ה' עמם בקרי ולדברינו הי' ענין הוידוי תשובה מדרכם הרעה מבלי הכנעת הלב להתפלל לפניו ויעשו מצותיו כענין קרי והזדמנות לבד כאשר יקרה לפניהם דבר מצוה יעשו אותן אבל לא יחזרו אחרי עבודת הלב שהיא רק ע"י תפלה ותחנונים לפניו לכך אמר במעלם אשר מעלו בו וזה לא יועיל רק להסיר מהם הצרות רבות ורעות מידו ית"ש אשר הפליג בהם מקדם ואף אשר הלכו עמי בקרי ר"ל מה שהם הלכו עמי הוא רק בקרי לכך אף אני אלך עמם בקרי ר"ל לא אהי' להם לשומר למלטם מהמקריים והבאתי אותם בארץ אויביהם על ידי מלחמות שונאיהם שהם מקריים בעולם או אז יכנע לבבם הערל ר"ל אז יכנע לפני לבביהם הערל להתחנן לפני להכיר ערכם וכי לא לאדם דרכו רק מה' מצעדי גבר כוננו וישעבדו לבם לפניו ית"ש לעבדו והם ירצו את עונם בזה ויהי' עמהם תשובה ותפלה אז וזכרתי את בריתי ומעתה התשובה עם התפלה יחדיו יכונו למלט האדם מרעות האלקים ומצרות המקריים בעולם אכן אין בכח אלו להעלות אדם למעלה מן הטבעים ולהגן עליהם מתלאות המתרגשות בעולם כפי הוראות מערכות השמים מולידי השמש והירח וכוכבים ממסילותם כפי חק טבעם עד כי ישלח ידיו להחזיק במשפט הצדקה לחונן דלים לסמוך ידים רפות להעלות ארוכה לשבורי לב עניים ואביונים האמללים אז יהי נועם ה' עליו להגין עליו ולהיות לו למחסה ועוז להעלותו למעלה מן הטבע ולא יירא לבו מאותות השמים והסיבה לזה כי ענין הצדקה והגמ"ח הוא ההדבק במידותיו ית"ש כמאמרם ז"ל מה הוא רחום אף אתה רחום וכיון שמקרב עצמו אליו ית' להכיר שמו במידותיו והוא למעלה מכל הטבעים כלם לכן גם הוא ית"ש מקרב אותו אליו כענין הכתוב אני לדודי ודודי לי ומעלה אותו מעלה עליון על כל הטבעים ולא תגע בו ידי צבאי השמים והוראותם וכן אמר תהלים מ"א אשרי משכיל אל דל ביום רעה ומלטה' ה' ר"ל המשכיל אל דל להחזיקו ולתומכו לחבש לעצבות לבו ויגונו והוא ענין ההשכלה בדרכי ה' ומלטה' ה' ביום רעה ר"ל הרעה אשר סיבתו תהלוכות היום והוא מטבע מערכות השמים בעת ההיא יגן ה' בעדו ולא תגע בו יד:
ובזה יובן תהלים צ"א כי בי חשק ואפלטה' אשגבה', כי ידע שמי יקראני ואענה' עמו אנכי בצרה אחלצה' ואכבדה' אורך ימים אשביעה' ואראה' בישועתו בהקדם כי מלבד שהעושה צדקה הוא מתדבק במידותיו ית"ש גם זאת כי הוא עומד במקומו ית' אשר ברא שמים וארץ וכל צבאם והוא המחי' אותם נותן מזון לכל חי היעלה על דעת האדם היודע רבונו כי הוא עושה חסד ומשפט בארץ שהוא ית' לא השגיח ולא הביט בעוני האומללים האלה כי לא מצאו חן בעיניו ית' לתת להם די מחית נפשם להדאיב לבם ח"ו והלא הוא הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם וחפץ חסד הוא אין זאת כי אם כן גזרה חכמתו ית"ש כי לא יחדל אביון בקרב הארץ וגלגל הוא החוזר בעולם למען ישתתפו בני אדם ויהי' משולבים זה אל זה לכן לעומת זה עשה אלקים בארץ רבים העולים במעלות ההצלחה בעושר וכבוד והם ישלחו ידם לעשות חסד ואמת והם עומדים במקומו ית"ש לעשות פעולתו להחיות הנפשות האומללי' האלה ובזה ידע וישכיל כי טוב ה' ולעולם חסדו אמנם החושבים כי לא חפץ ה' להצדיק בריותיו רק איש ואיש כפי ברכת ה' עליו יתענג בטובו לבדו והעני ידאג כל ימיו בלחם צר ומים לחץ ויתמרמר בעניו יום ולילה לא ידעו את ה' ואם שמו הטוב כי חפץ חסד הוא ומרבה להטיב וכן אמר ירמי' (ט' י"ב) אל יתהלל החכם בחכמתו והגבור בגברתו עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם הי ר"ל שהחכמה לו לבדו הוא וכן הגבור והעשיר שלהם לבדם ניתנו ותרונות האלו ואין לאחרים חלק בהם רק כל אחד ואחד יחזיק בחלקו כי אלו לא ידעו את ה' ואת שמו כי נכבד הוא וכי ישר הי' ולא עולתה בו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט בארץ א"כ אין רצונו ית' להדאיב נפשות אלו בענים רק באלה חפצתי לכן נתתי להם יתרונות אלו למען יעמדו הם במקומו ית"ש לעשות פעולתו בארץ ובזו ראוים הם להתהלכי הם עבדי ה' עומדים במקומו וכמו שפירש בעל מעשה השם הללו עבדי ה' שענין ההלול הוא שהם עבדי ה' לכן המשכיל אל דל כיון שרצונו להיות עומד במקומו ית"ש למלא ידיו בפעולתו ית"ש לעשות כמעשה האלקים ושגבה ה' וירים קרנו לתת לו רוממות קל להיות עליון על כל צבא השמים במסילותם ואל יחת מאותתם כענין יענך ה' ביום צרה ר"ל שיום מוליך צרה במערכתו ישגבך שם אלקי יעקב להיות עליון וזו הכונה באמרו כי בי חשק ר"ל השב מדרכו הרעה אפלטה' מרעות ידיו אשגבה' למעלה מן הטבע כי ידע שמי היינו כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ הוא יקראני בתפלה ואענה' עמו אנכי בצרה לשמרו בכל מקום ממקרים רעים אחלצה' ואכבדה' וביאור ענין הכבוד שיברכו ארך ימים אשביעה' והמקרה איני מתמיד גם ענין מערכת השמים לא תעמוד ימים רבים כי ישונה כפי תהלוכות משטרי שמים ויהי' ניכר לו ולכל עיני בשר כי יד ה' עשתה זאת וזו ואראה' בישועתי ויהי' לו לכבוד ופאר ואם שלש אלה יחדיו יתלכדו שישוב בתשובה שלימה ויעזוב דרכו ויכנע לפניו ית' להתחנן אליו בלב שלם ויעשה צדקה יצילו ה' מכל מיני פורענות וחלאות הנכללים בג' סוגים ר"ל מקריים וטבעיים ואלקיים:
וזו הכונה תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ר"ל כל רעות שבעולם וזו שאמר ה' לשלמה הן אעצור את השמים ולא יהי' מטר וזה רעה הבאה מיד ה' לעצור את השמים מטבעם שהוא למעלה מן הטבע כמאמרם ז"ל (תענית ב') מפתח על גשמים ביד ה' לבדו הוא ושנית אצוה על חגב לאכול הארץ וזה מן המקריים ואינו מתולדות השמים ואשלח דבר בעמי וזה מן הטבעיים שהדבר ומגפה על רוב הם באים בטבע האויר ר"ל אם הרעות מקבילות זה עם זה להיות שלשתן יחד ויכנעו עמי זו תפלה ויבקשו פני זו צדקה שרוצה להתקרב אליו ית' ולדבק במידותיו וזו בקשת פניו כביכול כמה שכתוב אני בצדק אחזה פניך ר"ל ע"י הצדקה יבא לחזות בנועם ה' כי ישגבה' ה' להתקרב אליו להעלותו עליון על כל צבא השמים וישובו מדרכם הרעה אז שלש אלו יקבילו מול שלש אלה לבטל מהם כל רעה לכן אמר ואני אשמע מן השמים להגין עליו מכל מערכת השמים שהוא ית' עליון עליהם ואסלח לחטאתם ולא יהי' ידו נטי' ליוסרם וארפא את ארצם ממקריים אמנם הפייטן שכל את דבריו ולהפוך הסדר מדברי רז"ל לתת לאדם בינה ודעת לילך ממדריגה למדריגה למען תשיג ידו לאחוז בשלשה עמודים האלה על עמדם ולא ימוטו רגליו והוא כי התפלה הרצוי' בעיני ה' ואשר תבא לפניו היא התחנה הבאה מלב טהור המואס ברע ובוחר בטוב בעיניו ית' לכן צריך האדם להקדים ענין התשובה להסיר רוע מעלליו ולשוב מדרכו הרע להיות מודה ועוזב ואז תבא תפלתו לפניו ית' וישמע קול רנה מפיו ולבו שוין ויתקרב ה' אליו לשמרו מכל נגע אבל אם לא ושוב מדרכו הרע ועוד טומאתו בו גם תפלתו איננה רצוי' ומקובלת לפניו ית' להיות עמו בצרה להצילו כנאמר (משלי) מסיר אזני משמוע תורה גם תפלתו תועבה ר"ל כיון שאינו שומע ה' לשמור תורתו גם תפלתו לא תבא לפניו להתקרב אתו לצוות מלאכיו לשמרו כי אי אפשר לדבק אתו כל זמן שעוד טומאתו בו:
וזו כונת (ישעי' נ"ה) דרשו ה' בהמצאו קראוה' בהיותו קרוב ר"ל לפי שיתפללו לה' להיות קרוב ונמצא אתם לשמרם ובי"ת של בהמצאו ושל בהיותו הוא כמו בעבור והכונה שיהי' התפלה בענין שתהי' רצוי' בעיניו למען תעשה התפלה ענינה לקרבו אליו ית' ולהיות הוא ית' מצוי אתו וביאר הדבר שכן יהי' כאשר יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו ישוב לפני ה' להתפלל לפניו ואז יהי' נמצא אליו להתהלך אתו לשמרו גם הצדקה לא תכון להעלותו להיות עליו קרוב אליו ית"ש ולא תגע בו יד הטבע אם עוד טומאתו בו לא תבא לפניו ית"ש שזבח רשעים תועבה משלי כ"א, וכן אמר ישעי' א' רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני למדו היטב דרשו משפט ר"ל תחלה צריך אדם לטהר את לבו מכל רע ושוב ילמדו היטב לזולתו וזה יהי' רצוי' בעיני ה' לכן צריך להקדים ענין התשובה לטהר נגעי לבבו ולקבל בלבו שלא ישוב עוד לאולתו ואז תבא תפלתו לפניו ית' וימצא אליו ויהי' קרוב לו ואז יניף ידו לעשות חסד וצדקה בארץ להיות מעבדי ה' ויקריב ה' אותו אליו ולהיות עליון להגין עליו מכל תחלואי הטבעים מולידו צבא השמים:
וזו כונת תהלים ואני קרבת אלקים לי טוב שתי בהי מחסי ר"ל אם אנו במעלה שהאלקים קרוב אלי אז טוב שתי בה' מחסי שיהי' לי למגן ומחסה ע"י פעולתי. וזו הכונה בפ' ויצא וידר יעקב נדר וגו' כי התפלה תעורר ההצלה ממקרים רעים והצדקה תציל מטבעים לכן כאשר הבטיחו ה' באלו השנים במאמרו הארץ אשר אתה שוכב וגו' ונברכו בך כל משפחות האדמה שהוא למעלה מן הטבע ושוב והנה אנכי עמך ושמרתיך שהוא השמירה מן המקרייים לכן נדר אם ישמור אותו מן המקריים ואז והי' ה' לו לאלקים להגן עליו מהטבעים אז והאבן הזאת יהי' בית אלקים להתפלל לפניו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ויהי' אלו השנים שוב מעוררים ההגנה והשמירה מאתו ית"ש:
ובפשיטות י"ל כי שלשה אלה הם באים לתקן שלשה מיני שלמות האדם והם שלמות המדות וזו ענין הצדקה ושלמות המעשה וזו ענין תשובה ושלמות העיון ולזה באה התפלה: