אור ברסלב
דרך ימה דרוש לתשובה קצ"ט לפ"ק

דרך ימה· רבי יעקב מאיר צבי פרידלנדר

דרוש לתשובה קצ"ט לפ"ק

דרוש לתשובה תקצ"ח לפ"ק

(תהלים ע"א) אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כוחי אל תעזבינו וצריך ביאור וכי אין צריכין לעזרת ה' רק ככלות כוחינו ולעת זקנה הלא גבור לא ינצל ברב כח וגם בעת שהוא רך בשנים אם ה' לא אמר הכי ותהי גם כפל הענין במלות שונות שענין כלות כח הוא בימי זקנה גם הלמ"ד במלת לעת לכאורה איני נכון ויותר הי' נאות לומר בעת זקנה הנה מלכי האדמה באדמה ושרים ורוזנים נוזדו יחד במנהג אחד ביניהם לשכור להם רופא בקי אומן ומנוסה אשר יבא לפניהם בכל מקום מושבותם להיות אתם כל עת וזמן יצא ויבא לפניהם בכל מקום תחנותם למסעיהם ולמוצאיהם ממקום למקום והוא כדי להורות להם דרך החיים וסדר הנהגותיהם לפי מזגם וטבעם הן בעניני אכילה ושתי' והן בשארי עיסקיהם ותהלוכותם למען לא תגוף באבן רגלם ולמנוע מהם כל מחלה וכל נגע ולא יתענגו בדבר המשחית גופם ומקלקל מעמד מזגם השוה וגם אם סרו מחק ומשפט אשר שם להם הרופא והחליאו גופם הרופא ימהר יחיש מעשיהו לעשות מרקחת סממנים לכלכל טבעם ולחזק גופם כי נודע לו חק טבעם ועיקר מזגי גופם ויודע בשל מי הרעה הזאת ומניף ידו להסיר המחלה מקרבם ולא תהי' מכתם אנושה מרוב ימים כי ימהר להקימו וילך על משענתו לא כן אם לא הכיר הרופא טבע האיש ורבו הימים טרם ידע חק ומשפט לכלכל המחלה וסיבתה ובימים אלו תגדל המחלה ותכבד ארוכתה ורופא זה תמיד שם עיניו לחקור על מה הטבעו אדני בריאת גופו וערך מזגו של האדון האם חם או קר הוא אם לח או יבש ולפיהן יתן חק ומשפט לאכילה ושתי' להילוכו ושובו גם עיניו לנכח יביט על שינוי העתים למען ירבו ימיו על פני האדמה כפי חק הטבע ולא יניף ידו לגמול רעה לנפשו להחליש כחו או להשחית עמודי שלמות גופו וכן עינו ה' עלינו תמיד כל היום להשגיח בנו ולמנוע ידינו מהשחות גופינו ונפשינו בתועבות המעוררים והמסבבים להרע לנו ח"ו ומשמים הביט ה' לתת לנו חק ומשפט בדרכיו הנעימים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ויהי' מרפא לנפשותינו לעורר רוחינו בקרבינו ובדעת ובהשכל נרים ידינו להחזיק בעץ החיים להציל ממות נפשינו וכמאמר הכתוב ויאמר אם שמע וגו' כי אני ה' רפאיך וכבר העירו רז"ל [סנהדרין ק"א] אם אין חולי רופא למה עד שאמרו לא אשים ואם אשים אני ה' רופאיך והנה אם נלוזו מעגלותינו ותט אשורינו מני אורח הישר בעיני אלקים עד כי נגעה בנו חולי ומכאוב ימהר ה' ויחיש להקדים רפואה למכה לנו בעת קראינו אליו וכענין שאמרו רז"ל (מגלה י"ג) הקב"ה מקדים רפואה למכה כי הוא יודע טוב ערכינו וסיבת חלותינו שהיא רק בשביל עזבנו ה' אלקינו ככתוב (בתהלים ע"ז) חליתי הוא שנות ימין עליון כי הוא ית"ש רחום וחנון ורוצה להטיב לכל ברואיו תמיד כל היום לכן לא יאחר לשלוח רפואה למכותינו כדכתיב (תהלים ל"ד) קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאו רוח יושיע ר"ל שהוא קרוב להם להושיעם מהר משבירת לבם ודוח נכאיהם:

לזה אמרו רז"ל (יבמות ס"ד) הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים ר"ל כענין דבר הנתאוה לבני אדם עד מאד כאשר תאותם יבא להם בעודם בכפם ובלעם וימהרו הנאתם ותענוגי נפשם לשבוע בהם כן ענין תפלת צדיקים לפניו ית"ש ימהר ויחיש מעשה' ברחמיו למלא שאלתם ובקשתם כי חנון הוא וזו כוונת (תהלים כ"ב) למה עזבתני רחוק מישועתו דברי שאגתי וגו' ר"ל למה עזבתני וניכרת העזיבה שהרי רחוק מישועתו דברי שאגתו ר"ל אף אם תהי' לי לישועה ברוב הימים מ"מ בזה שהתשועה רחוקה מדברי שאגתי זאת הוא למופת כי עזבתני וביאר מנין הריחוק שהרי אקרא יומם ולא תענה גם באה הלילה ואין דומי' לי מצרה זאת הוא למופת שעזבתני שהרי אתה קדוש ישראל יושב ומצפה לתהלת ישראל למלא שאלתם ובקשתם בך בטחו אבותינו ומיד בשעת הבטחון שלחת ידך לפלט למו לכן סיים אל תרחק ממני כי צרה קרובה ואתה ה' אל תרחק איולתי לעזרתי חושה וכן מבואר שני ענינים אלו גם יחד להורות לנו ולהאיר עינינו גודל נפלאות ורוב חסדו עלינו בפרשת ואתחנן באמרו כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת שאין עוד אומה ולשון אשר לו אלקים קרובים אליו לשמוע אל הרנה ואל התפלה מיד בכל קראינו אליו כאשר צר להם ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים לידע סדר תהלוכותינו וסדר הנהגתונו למען ייטב להם כל הימים כאשר סידר לנו בתורה הזאת להיות מרפא לנפשותינו לכן אחינו עלינו מוטל מיד כשתקרב צרה לגבילינו או רעה תאונה ח"ו לעם ה' אלה לא נחשה לישב דומם רק נחישה מפלט לנו לשוב לפניו ית"ש ולהתחנן אליו מבלי התמהמה עד שלא פשתה הצרעת בקרבינו כי קרוב ה' לנו להעתר לנו מיד כי חנון ורחום הוא:

וזו הכונה (הושע ו') לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו יחיינו מיומים ביום השלישי יקמנו ונחי' לפניו ר"ל לכו ונשובה כי הוא ית"ש מיד בעת הטריפה הוא רופא ובשעה שהוא מכה ביד מחבש מזור ותרופה עד שיחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו לפניו. וזו כונת (ישעי' ס"א) על ענין חורבן בית מקדשינו לבני דורו על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ ר"ל אני הפקדתי שומרים הם המוכיחים והמזהירים בעם אשר לא יחשו ולא יתנו דומי' לפיהם למען לא יחשו המזכירים את ה' להשיב העם אליו מיד ולא יתנו דומי' לו כי ישמע לקול צעקתם ויכונן וישים ירושלים תהלה בארץ:

אכן בעוה"ר לא כן אתנו אין מתעורר בנו לשוב לפניו ית' באמת ותמים מרוב תאות היצר השוכן בקרבינו להוסיף חטא על פשט ובזה רבתה בנו היגון והאנחה מרוב הימים אשר גלינו מארצינו טחו עינינו מראות ברע אשר נמצא לנו ואין כח בנו לכבוש היצה"ר הטמון בקרבינו ומרבים אנו בעוה"ר להביא נאצות אל פני ה' שנה אחר שנה וידוע הויכוח בין כביכול ובין עמו שהוא קורא לנו שובה אלי ואשובה אליכם והם אומרים השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם הכונה כיון שמתחלה הקדים ה' להטיב עמנו מבלעדי התעוררות רוחינו והי' ידו נטוי' עלינו להשגיח בנו ולהאיר עינינו למען נחי' ולא נמות לכך אנו מתפללים שיחדש ימינו כקדם ר"ל שגם עתה אחרי פרידתינו מעל דרך הישר הוא ית"ש יעורר רוחינו בקרבינו ויחזיק בידינו להשיב אותנו לפניו ית"ש ונשובה כי אין בכחונו לבד לכבוש יצרינו ולמען נשוב לפניו באמת ותמים והוא ית' משיב כי לא כן הוא המדה אחרי שסרנו מעליו ומוטל עלינו להתעורר להקדים ולשוב לפניו ומיד יהי' לעזר ולהועיל במה שישוב אלינו מיד. וכן אמר (הושע) שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך ר"ל כיון שכבר כשלת בעונך אין עוד הדבר כמקדם שיעורר ה' אותך לטוב לך רק אתה תשוב עד ה':

ובזה יובן (בר"ה י"ז ב') ויעבר ה' על פניו ויקרא אמר ר"י אלמלא מקרא כתוב איו אפשר לאמרו מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ והראה למשה סדר תפלה א"ל כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני אמחול להם עונותיהם ה' ה' אני הוא קודם שיחטא ואני הוא לאחר שיחטא ויעשה תשובה ופירש ר"ת שהם שני מדות מהו"ג מדות של רחמים א' קודם החטא וא' אחר החטא ותמה הרא"ש ז"ל מה צורך למדת רחמים קודם שחטא ולדרכינו הכונה במה שגמל ה' אותנו להקדים לפנינו להראות לנו דרך הישר לפניו ועורר רוחינו לעמוד לפניו למען נחי' ולמען לא יעלה על לב אדם שיש ח"ו שינוי לפניו בדרכיו ובמודותיו עם ברואיו פעם הקדים לפניהם לעורר רוחם ופעם ישיב ידו מהם לכך אמרו ז"ל אני הוא וכו' אני הוא וכו' ר"ל אין שינוי בו ח"ו רק גזרה מדתו ית' כך כי אני הוא קודם החטא לבדי ואני הוא לאחר שחטא ויעשה תשובה מהתעוררותו אז אשיב אליו להטיב עמו כמקדם ותחלת המאמר י"ל דהנה פעולת הש"ץ הוא לעורר העם לשוב לפני ה' לכן אמרו שנתעטף כש"ץ ר"ל שהוא הי' מעורר אותם והראה לו למשה סדר תפלה ואמר כל זמן שישראל חוטאין המה יעשו לפני כסדר הזה ר"ל שהם יעשו פעולת הש"ץ לעוררני ולשוב לפני ואז אני אמחול להם עונותיהם: ובזה יובן הכתוב אל תשליכני כי אחרי סור האדם מדרך ה' אין הקב"ה שולח עוד ידו להקדים לעורר אותו לשוב לפניו רק הוא לבדו צריך להשיב אל לבו ולעורר נפשו לשוב אל ה' כי כן גזרה חכמתו ית' ומדותיו ובעוה"ר מעטים המה המתעוררים מעצמם מרוב תשוקת לבם הזונה אחר תאות העוה"ז ואין בכחם לכבוש את יצרם הרע לכן מרבים נאצות ומוסיפים חטא על פשע אמנם כאשר שיבה נזרקה בו ובא בימים וכבר הלכו ועברו תאות לבו ולא קם עוד רוח בהם להתענג בתענוגי עוה"ז אז ינובו בשיבה ומתעורר רוחם בקרבם לשוב אל ה' וכמאמרם ז"ל (בע"ז י"ט) עה"פ תהלים קי"ב אשרי איש ירא את ה' אשרי שעושה תשובה בעודו איש כשהוא עוד בימי בחרותו וכל כח תאותו עוד בקרבו ולא כן כשהוא זקן בא בימים אשר אין עוד רוח בו למלא נפשו בתאות לבו כי פג טעמו וריחו נמר וכן מחוי ר"י ה"ד בעל תשובה באותו מקום ובאותו פרק ר"ל שהוא עדיין בכל כוחו כמאז ומקדם וזו אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אשר נתת לעורר אותי לעמוד לפניך אל תקח ממני ואם ישמע ה' לתפלתו שיהי' הוא ית' מעורר אותו תשיג ידו לשוב לפניו כשהוא איש ר"ל בימי בחרותו כשכל כוחו עמו אכן כאשר לא ישלח ה' ידו לעורר אותו לא יתעורר רוחו בקרבו עד עת זקנה בהחליש תאות לבו וקרבו הימים שאין בהם חפץ ותשיג ידו לעורר רוחו בקרבו ויכול לכבוש יצרו החלש החלל בקרבו לכן אמר אל תשליכני לעת זקנה רק ככלות כחינו שאין בכחינו לכבוש יצרנו הגדול אל תעזבני רק ככלות כוחי שהוא בימי הנעורים שאין בכוחו לכבוש יצרו הגדול אל תעזבני רק תהי' לי לעזר ומגן להשיבני אליך כענין השיבנו ה' אליך:

תוכן העניינים

דרך ימה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה