דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקלז]
ר:
לקבור הרוגי ב"ד בו ביום שנהרגו וכן מ"ע לקבור כל המתים ביום מותם שנאמר כי קבור תקברנו ביום ההוא. בזוה"ק אמור וכ"ז דגופא לא אתקבר נשמתא לא עיילית קמי' דקוב"ה ולא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דאתקבר קדמאה וכד אתפרשא נשמתא מגופא ובעי למיזל לההוא עלמא לא תיעול עד דיהבין לה גופא אחרא מנהירא ולבתר יכלא למיעל עכ"ד ובמצוה הקודמות נתבאר שבלילה שולטים כוחות החיצונים ותאבים לכנוס בגוף המת אך אם הלינו לכבודו מותר וכ' הרדב"ז משום שאין הכוחות הטומאה נזקקין לו עד שיושלם כבודו עכ"ד. והנה כל הטעמים הם משום רחמנות על נפשות ישראל וכן טעם הקבורה בעפר כדי שיתעכל הבשר מהרה ואז תשוב הרוח למקומו ואם לאו לא תשוב הרוח למקומו ונרמז זה באות ר הרומז רחמים כמ"ש באודר"ע שבאות ר נקרא הש"י רחום ועוד נרמז ר ר"ש הרומז על המת הנקרא ר"ש כנודע ומעתה רומז ר רחמי"ם על הר"ש המת ולא להיות לועג לר"ש. ועוד נרמז ר ראש לשון חשיבות וכבוד ורומז לכבד את הרש המת ולקברו ביום ההוא כי זהו כבודו בתחלה אך אם הלינו לכבודו מותר. ותו"ד אוצה"ח הקבורה הוא לעכל הזוהמא לצרור בצרור החיים בירושת הצדיקים בקבר וע' זו"ח שיר יסוד נוקבא דאתפרעת לנטלא בלא כסופא נשמתא לא סלקא מההוא עלמא עד דאתי מטרוניתא ואעלית לי' בהיכלא דמלכא ואתערותא דרחימא כנס"י לגבי דקוב"ה נשמתהון דצדיקייא מתערין לה צדיקים ירשו ארץ עכ"ד. ובס' התמונה ר דוגמת מערת המכפלה קבורת הנשמות לצרור החיים הרי ר רומז מצות קבורה: