דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקלו]
ת:
שלא להלין נבלת התלוי על העץ שנאמר לא תלין נבלתו על העץ. בחי' טמ"ז מבואר בתורה כי קללת אלקים תלוי שהאדם נברא בדמותו ובצלמו עכ"ד. ומהר"ם כ' שלא יתבזה אחרי שתבנית אבריו דומה לענינים עליונים ובלילה נכנסו בו כחות הטומאה המתאוים להתלבש בצלם קדוש כדי להשלים צורתן שנבראו חסרי הגוף שקידש עליהם היום ולהכי צריכין שימור וכ"ז שלא נקבר אין מכניסים אותו למחיצתו של הקב"ה כו' והקב"ה מעכב שלא תקח הנשמה גוף אחר עד יקבר גוף הראשון דומיא מי שמתה אשתו שאינו נושא אחרת עדי תקבר אשתו לכן תיכף למיתה קבורה עכ"ד. וכ' הרדב"ז ודע שהיו קוברין הכלי עם הנהרג שנהרג בו וגם העץ שנתלה עליו כטעם ואת הבהמה תהרוגו ואף שהכלים הם דומם מ"מ שולט עליהם כח הרוצח הראשון לכן טעון קבורה וכ' ר' מנחם כי האדם דוגמת מרכבה עליונה ע"כ אסור לראות צורה עליונה בלי חיות ואסור לבזותו אחר מותו עכ"ד. ונרמז ענין זה באות ת הרומז חות"ם כמ"ש בגמרא ובאודר"ע וכן צורתה נד ועם ת גי' חות"ם והוא הגוף שהוא חותם הנשמה שבתוכו והוא חותם המלך צלם אלהים כנ"ל בחינוך לכן אסור לבזות חותם הזה וכן רומז ת נ"ד בצורתה רומז שהנשמה נ"ד מבלי מצוא מנוחה עד שנקבר הגוף כמש"ל לכן לא תלין נבלתו וכן רומז אות ת רומז תמורה כמ"ש בתיקונים על התמורה תמורה זה שכינתא תתאה דהיא ת ע"כ ור"ל שקרוב לעולם התמורות וכן נרמז כי הנשמה הזו לא יהי' לו תמורה בגוף אחר עד שיקבר גוף הראשון ואז יהי' לו גאולה ותמורה בגופא אחרא ונרמז בת מן לא תרצח בל יגרום רציחה לנשמת הנפטר רק יהי' בסוד ת' תחי' לעוה"ב ובסוד ועפר אחר יקח על הגאולה ועל התמורה: