דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תנג]
י:
שלא לאכול אבר מן החי שנאמר ולא תאכל הנפש עם הבשר. בחי' כ' כדי שלא נלמד מדת אכזריות וכבר כתבתי כ"פ התועלת הגדול בקנותינו מדות טובות כי הטוב ידבק בטוב והאל הטוב חפץ להטיב לכן יצוה לעמו לבחור בטוב עכ"ד. והרב המורה כ' לפי שהיו עושין כן לע"ז שחותכין אבר ידוע ואוכלין אותו עכ"ד ולפ"ז יונח מה שאבר מה"ח אסור גם לבני נח כי לטעם החינוך אין שייך זה רק לעמו אבל לטעם ע"ז אסור גם לב"נ. ובס' חסד לאברהם כ' הטעם שע"פ רוב נתגלגל נפש אדם בבע"ח לתקנו ע"י השחיטה וע"י האכילה אמנם החותך ממנה קודם השחיטה מכלה הנפש אדם שבאבר הזה ומורידו לכן אסור לאכלו. וזהו לא תאכל הנפש עם הבשר יורה על נפש האדם שבו שלא יאכלנו כ"ז שלא יוכל לתקנו עכ"ד. ונרמז מ"ז באות י' עד"ש באודר"ע י' אמרה להקב"ה שבי נאמר יודוך ה' כל מעשיך ויש לדרוש בזה סמוכים כי מקודם כתיב טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו יודוך ה' כו' והוא כטעם מצוה זו שהוא מידות אכזריות ואסור לעשות כן כי טוב ה' לכל ורחמיו ע"כ מעשיו כמו שמצינו ברבינו הקדוש שלא רצה לצער העגל ואמר ורחמיו ע"כ מעשיו כתיב. ועל זה המידה יו"דוך ה' כל מעשיך ובפרט לטעם חסד לאברהם שהוא רחמנות על נפש המגולגל שם אשר זה הוא הרחמנות התכליתי והוא נרמז באות י מן וינח ביום השביע"י להיות נייחא לנפשות ויתוקנו גם לאלף השביעי בל ידח מהם נדח וזהו ביום השביעי יומו של הקב"ה:
על: