דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תנב]
ע:
לשחוט בהמה וחיה ועוף כדת תוה"ק אם ירצה לאכלם שנאמר וזבחת מבקרך ומצאנך כו' כאשר צויתיך. בחי' כ' כי ע"י שחיטה מן הצוואר יוצא דם יותר מבשאר הגוף לכן נצטוינו לשחוט כדי שיצא כל דמו ועוד כדי שלא נצער הבע"ח יותר אם נהרגנו בסכין פגום והתורה התירה לאדם למעלתו ליזון מהם אבל לא לצערם חנם עכ"ד. ומהר"ם כ' טמ"ז יען דהבשר והדם מטמטמים ומחליש הנשמה ומגביר היצר לכן שחיטה מהצוואר כי מהצוואר יוצא דם הגוף. ובכלי יקר כ' דהשחיטה באה להעיר עפרורית שבבהמה שנוצרה מן הארץ אבל דגים שנוצרו מהמים שמקורם טהרה א"צ לשחיטה ועופות שנבראו מן הרקק עירוב מים ועפר די בסי' אחד ע"כ. ובמגיד משרים רזא דתרין סימנים יצ"ט ויצה"ר וושט רזא דיצה"ר ובג"כ איהו גמיד ופשיט דאי יהיב בי' מזונא זעירא מסתים לי' וסגי לי' בהכי ואי בעי ב"נ למיהב לי' טובא איהו מפשיט ומקבל ולא שבע לעלמין וקנה הוא ברזא דעוה"ב בי' משבחין לקוב"ה ובי' נפיק קלא דאורייתא וכמה דעוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא מתהני ושאיב מלחותא דעבר בוושט ואפיקת דמי מהנהו תרין סימנים הרמוזים לעוה"ב ולעוה"ז לאפקא מינייהו חולקא דהאי סטרא ובגין דבע"ח חולקיהון דשאר סטרין איהו דמא מש"ה בעי לאפקא לי' מבשרא דבעינן למיכל כי היכא דלא להוי חולקא להאי סטרא בבשרא דאכילנא עכ"ד. והרדב"ז כ' טמ"ז משום צבע"ח ]כמ"ש בחינוך הנ"ל{ ואם לא זכה יבא בבהמה ותשחט ויקבל עונשו ותאכל ותתעלה ומט"ז ע"ה אסור לאכול בשר כיון שאין לו תקנה אין דוחין נפש מפני נפש וצריך השוחט לידע שלא ינבל הבהמה ויוסיף לה גרועות ולא עילוי ומי יודע מתי תשוב עכ"ד. וז"ל לק"ת פ' ראה אמר מורי לה"ר יצחק הכהן כבר ידעת בכוונת אכילה האיך כל הנבראים צריכים להתתקן להעלות עד החומר הראשון שהי' להם בעת יצירת העולם כמו שהי' לחומרו של רפב"י גם הרבה פעמים יהיו נפשות מגולגלות בבע"ח ואם השחיטה תהי' בכוונה מועיל להעלות המגולגלות מעונש ההוא ויחזור לבוא לגוף האדם וסודו השחיטה כדי למתק כל הדינים וכשתבדוק הסכין ותשחזהו תכוין להסיר כל פג"ם שהוא גי' ג' שמות אהיה פשוט ומלא ומלא דמלא דיודין שיש בהם א"ם אותיות וכן אהיה דאלפין ע"ד הנ"ל יש אם אותיות וכן יש לחשוב עוד פעם אהיה דיודין כנ"ל ]כן תיקון בס' שרף פע"ח כי באהיה דההין אין מ"א אותיות{ הרי ג"פ א"ם גי' פג"ם כי אלו הם הדינין ותכוין למתקם בג' מ"ב שהם פשוט ומלא ומלא דמלא דהויות ע"ב ס"ג מ"ה שיש בכ"א מ"ב אותיות שהם מורים רחמים לפי שהם מבחי' הויה חילוף מה שהי' קודם בסוד דינים בא"ם דאהיה ויתוקן הפגם. וכשישחוט יכוין כי השחיטה גי' של"ז שהם ג"פ יב"ק שהם הויה אלקים והם בגרון ששם מקום השחיטה ותכוין כי גרון גי' ג"פ אלקים עה"כ שהם ג' מוחין דקטנות היורדין שם ואז בהיותם שם הם דינים גמורים לכן תכוין להוריד שם ג' הויות דמוחין דגדלות ויעשו ג"פ הויה אלקים מנין השחיטה ע"י הסרת אותה הדם והדין ויאירו ג' הויוה דמוחין דגדלות בהמתגלגל ובזה יתוקן ותכוין כי אח"כ בגרון יש ב' סימנים סימ"ן גי' אהיה דיודין קנ"ה גי' אהיה דההין עם ד"א למתקן וש"ט גי' ז"פ אדם שהם ש"ך דינים כולם בסוד הדם של הגרון שהם הדינים וע"י השחיטה מתמתקין ומתבררים הסוגים שבהם גם אחה"ע אותיות הגרון עם גרון גי' השחיטה עם ו"א גם קס"א קנ"א וא דאהיה הרי שחיט"ה מספ"ר של"ב וי"ל בכוונתו הק' קס"א קנ"א גי' שי"ב ועם א' צורת יוד שהוא אלף בינה א' דאהיה הרי של"ב ודו"ק. עוד שם פ"א בא עז ושם ב' ידיו על השלחן והי' מורי ז"ל מדבר עמו בלשונו וצוה האריז"ל לר' משה סופינו לשחוט אותו בכוונה זו סכין גי' ק"מ מילוי דאהיה דיודין ותסיר הפגם ע"י ג' מ"ב ]כנ"ל] ובאמרך על השחיטה תכוין שחיטה עה"כ גי' ג"פ אלף שיש בשם מ"ה ]גי' של"ג{ אח"כ תכוין השחיטה גי' של"ז ותכוין י"ה דיודין עה"כ גי' ל"ו אח"כ תכוין באותיות יוד פעם הי גי' ש' ועה"כ ש"א ועם ל"ו הרי של"ז גם תכוין על השחיטה גי' תל"ז שהוא ב"פ א"ל פשוט ומלא ותוסיף כללות ד' שמות וא' הכולל הרי תל"ז ובמשנת חסידים מס' יומא ויכוין על השחיטה גי' ב"פ אל פשוט ומלא עם ד"כ והכולל ויזהר שלא לעשות נבלה שעם הכולל מספר ב"פ רבוע אהיה ]ב"פ דם{ או טרפה שרומז רפ"ח ניצוצות שנפלו בקליפות שעם הכ' גי' טרף רק ישחוט כדין ובמקום הגרון. ואדומו"ר הק' חכם הרזים מארי דיחידאה אמר לי ביחוד בכוונת ברכות השחיטה שהעיקר לכוין להעלות נפש חי' לבחי' מדבר לסוד אדם יען דכל הנפשות היו כלולים בנשמות אדם הראשון. והנה סוד אדם שם יוד הא ואו הא ובהכפל שם הזה הפשוט לבד והמילוי לבד כזה י' פעם י' גי' ק' ו"ד פ' ו"ד. גי' ק'. ה' פעם ה' א' פעם א' הרי כ"ו ופ"ו ל"ו א"ו פעם א"ו מ"ט הפ"ה אפ"א כ"ו הרי ק"ק כ"ו ל"ו מ"ט כ"ו גי' של"ז מספר השחיטה לסוד שם אדם עכדה"ק. ובזהר משפטים קי"ט כגוונא דשחיטות בהמה בתריסר בדיקות הסכין ובסכין דאינון אחד. ויש לרמוז בזה שחיט"ה גי' של"ב ר"ת פסוק היחוד שמ"ע ישרא"ל י"י א"לקינו י"י אח"ד. הרי נרמז שחיט"ה ברזא דאחד. ועוד נרמז השחיטה עה"כ גי' של"ח מספר י"ג פעם הויה שבי"ג מידות של רחמים והוא רזא דאח"ד פעם הוי"ה ב"ה. ונרמז מ"ז באות ע הרומז עין השגחה עינא פקיחא על כל בריותיו להעלות נפשות העשוקות וניה"ק הנדחות בל ידח מהם נדח ולהעלותם לנקודת בית עי"ן וגם היתה עין ה' אל יראיו עמו ב"י לטהרם מכל סיג וחלאה שלא יתגאלו באכילות נבילות המטמא ומטמטם נפשות האוכלם. ובמדרש רב אמר לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות וכי מאי איכפת לי' להקב"ה לשוחט מצוואר או מהעורף הה"ד אמרת אלוה צרופה ע"כ ר"ל למה מדייק רב זה רק במצות שחיטה גם בזה הלכה דשחיטה מן הצוואר ולא בשאר הל' שחיטה גם אומרו לצרף את הבריות הי' לומר לצרף את ישראל אמנם י"ל בזה לפמש"ל בשם לק"ת הנ"ל לכוין גרון גי' ג' אלקים ג' מוחין דקטנות היורדים שם והוא עפמ"ש בלק"ת פ' וישב ובפע"ח בשער חג המצות בסוד יצ"מ כי בסוד הגרון יש ג' שרים שר המשקים שר האופים שר הטבחים שהגרון הוא סוד מצרים מקום המצר מצר ים. והם סוד קנה ושט ורידין ג' מוחין דקטנות ע"ש בסוד הדמים שהם י"פ ד"ם בסוד אחורים דאהיה והנה הדמים ההם הם דינים קשים לכן צריכין לנקות הדמים. והנה קנה הוא מוח חכמ"ה ושט בינ"ה ורידין דע"ת והם בקטנות לכן א"צ לשחוט הורידין כי אם נזדכו ונצרפו ב' מוחין חו"ב ממילא נצרף גם הדעת לכן פסקינן כן להלכה דלא כר"י אך היוצא לנו מזה דשחיטת הצוואר שהם הסימנים מנקה סוד הדינין מן הבע"ח ועי"ז נזדכך ונצטרף הנפש ההוא והניה"ק שבו וישוב לחומר הראשון מצרף ומטהר וז"ש רב לצרף בהם את הבריות היינו הבע"ח וכנ"ל ועיקר הוכחתו מפרט הלכה זו דכי מאי איכפת לשוחט מן הצוואר או מן עורף דבזה נראה דהכל הוא בהשגחתו ית' לצרף את הבריות בזה וכנ"ל. ועוד נרמז באות ע עפמ"ש בזוהר ע רומז ענ"ו וכן בצורתו נ"ו עם ע הרי ענ"ו כ"כ הק' מקאזינץ זי"ע. וזה נרמז בענין כוונת הסרת הפגם ע"י ג' מ"ב דהויות כמש"ל הרי ג' מ"ב גי' ענ"ו. וזהו מורה דרך מוסר להשוחט העוסק בהעלאות נפשות שיקנה קנין ענוה ושפלות רוח ואז יכול להסיר הפגם מהסכין כראוי ע"י בחי' ענ"ו ואם הוא בעל גאוה אין לך פג"ם גדול מזה ומום בו וקשט עצמך תחלה להסיר פגם הנפש ואח"כ יזכה להסיר פגם הסכין. ויש לרמוז ה' דברים הפוסלים בשחיטה שהם שהי"ה דרס"ה חלד"ה הגרמ"ה עיק"ר הם נגד ה"ג גבורות קשות כי שהי"ה גי' ש"ך והם ש"ך דינים הנ"ל דרס"ה עה"כ גי' ר"ע חלד"ה רומז החול"ד מן ח' שרצים וכן חלוד"ה הוא ענין זוהמא וטומאה הגרמ"ה עם ה"א גי' חר"ן ג' אלקים הנ"ל עיק"ר הוא פגם העוקר נשמה וגוף וקורע לבוש הנשמה. ונרמז חמשה דברים הפוסלים השחיטה הנ"ל הם נגד ד"א נזיקין עון משחית אף חמה ובראשם הוא הס"ם רב החובל ויניקתם מן ק"ך צירופי אלקים הידוע היורדים עד אלהים אחרים. והנה מספר שהי"ה דרס"ה חלד"ה הגרמ"ה עיק"ר אלף רס"ט הוא גי' ר"ע בהחשב אלף במספר קטן שהוא א' ועם רס"ט הרי ר"ע. ועוד י"ל שהוא גי' עו"ן משחי"ת א"ף חמ"ה סמא"ל עם ק"ך צרופים יניקתם הנ"ל וצריכים להשמר מהם בהרחקה גדולה ולשים עי"ן ההשגחה בל יכשל בהם ח"ו ועוי"ל ע במספר הקדמי גי' שכ"ה ה"פ אד"נ לבטל ש"ך דינים ע"י השחז"ה גי' שכ"ה בסוד המתקה. ותו"ד אוצה"ח ענין שחיטה להפשיט מכתנות עו"ר וא"א להפשיט רק ע"י צער ומיתה שאז יסיר הרע מבחי' עין דכתנות עו"ר וידחה הרע והפסולת של ז"מ קדמאין לע' אומות ויתברר הטוב שישוב ויתחבר לבחי' כתנות אור וזהו כוונה הכוללות לשחיטה ולמיתת הצדיקים ולעשרה הרוגי מלכות להסיר הרע עי"ז מכתנות עור של ע' לסוד בטח בדד עי"ן יעקב לבחי' כתנות אור ויכוין במלת השחיט"ה של"ז להמשיך או"ר עי"ן להאיר עיני הנפש מעוורין כתנות עור עכת"ד הק':