דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תחי]
ו:
מצות יחוד הש"י להאמין שהוא יחיד בתכלית אחדות הפשוט שנאמר שמע ישראל י"א ה' אחד. בחינוך כ' טמ"ז שזה עיקר האמונה והוא עמוד חזק שלב כל בן דעת סומך עליו עכ"ד. והרדב"ז כ' כי מדותיו של הקב"ה שהם הספירות הק' אשר בהם פועל פעולותיו פעם לדין פעם לרחמים כפי הכנת המקבל ואדון יחיד מושל בכולם והם אדוקות בו ית"ש והוא כנשמה להם והם פועלים פעולתיו כפי רצונו ית' בלי אמירה שיגיע אליהם ממנו דבור לפי שיודעים רצון הנשמה ואל תתמה שהרי אברי האדם מתנועעין כרצון הנשמה מבלי דיבור אליהם לפי שהנשמה מתפשטות בכל הגוף כן ענין הספירות הללו עכ"ד ועיין פרד"ס שער ל"ב ועיין בע"ח שער פו"ח דרוש ח' ובשער אבי"ע פ"ב ונרמז באות ו' עד"ש בזהר בהקדמה דף י"ב פקודא תליתאי כו' ליחדא לי' בכל יומא יחודא כדקא יאות באינון שית סטרין עילאין ולמעביד לון יחודא חדא בשית תיבין דשמע ישראל ולכוונא רעותא לעילא בהדייהו וע"ד אחד אצטריך לארכא לי' בשית תיבין ודא הוא דכתיב יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד יתכנשון דרגין דתחות שמיא לאתאחד בי' יראה למהוו שלימין לשית סטרין כדקא יאות ועם כל דא בההוא יחודא אצטריך לקשרא בי' יראה דאצטריך לארכא בד' דאחד עכ"ד. וכ' במק"מ ולאכוונא רעותא דלעילא פי' להמשיך המוחין אל הו"ק דז"א וז"ש בהדייהו א"נ ולכוונא רעותא כו' יובן עם מ"ש הרב ז"ל כי כשמעלה ו"ק דזו"נ בסוד מ"נ לאמא בק"ש יעלה נשמתו ורוחו ונפשו עמהם וז"ש לעילא בהדייהו כשית תיבין גרסינן ופי' שית תיבין דשמע ישראל הם ו' סטרין שהם ו"ק דזעיר והם מעלה מטה וד' רוחות וארז"ל שיאריך באחד שיעור שימליכהו במעלה ומטה וד"ר ירמז לו"ק דזעיר וז"ש לארכא לי' כשית תיבין דרגא דתחות שמיא הם המוחין דזעיר שהם תחת ת"ת דאמא שנק' שמים ולאתאחדא בי' פי' בז"א למיהווא בשלימו לשית סטרין פי' לעשות שלימות ותיקון לו"ק שהם ו' סטרין ושיעור הכ' יקוו המים הם המוחין דז"א שהם קו המדה דז"א שמודדין אותו ואומרים שכל ספירה עד פה תבא לא יותר והם מתחת השמים ת"ת דאמא אשר מתחתיו מתחילין נה"י דאמא להתפשט והיכן הם מתפשטים אמר אל מקום אחד שהוא ז"א הנקרא מקו"ם ועכ"ד בההוא יחודא פי' אף שעיקר המוחין לז"א עכ"ז צריך לקשור המלכות ג"כ כי גם המלכות באים לה מוחין בק"ש ויראה היא לאה וז"ש דאצטריך לארכא בד' דאחד כי כ' הרב ד' דאחד הוא לאה וצריך לעשותה ד גדולה כמו ד דלתין והם ד' אלפין פשוטים שלוקחת לאה עכ"ל מק"מ הרי בעליל איך נרמז יחוד דק"ש באות ו' בכמה פנים ועיין בפע"ח ובסידור דעיקר יחוד דק"ש הוא הו"ק. ובזהר תרומה קל"ג ע"ב כיון דאמרו ישראל ה' אחד באתערותא דשית סטרין כדין כל אינון שית סטרין אתעבידו חד ואעלין בחד תאובתא ורזא דא חד ו פשוטה בלחודא בלא דביקותא אחרא לגבי' כו' ואיהו חד כו' כיון דכל דא אתעביד חד ביחודא חד ואשתאר כולא ברזא דאות ו שלים מרישא דמבועא ומהיכלא פנימאה וירית לאו"א כדין עיילין למטרניתא בהדי' דהא השתא איהו שלים בכל טיבו עילאה עכ"ל הק'. ובסידור של"ה מביא זוהר בראשית דבעי לארכא בהאי ד ותמן אמרו כמה בעי ב"נ לארכא בה כשיעורא דימליך יתי' לעילא ולתתא ולד' זוויין עכ"ל וכ' שם בסידור ד' זוויין הם חסד גבורה ת"ת יסוד ונצח נקרא מעלה והוד מטה ע"כ עוד שם יכוין לענין יחוד הויה אחד דהיינו בפסוק שמע ישראל שית תיבין יחוד המלכות עם המאורות ו' קצות שלמעלה ממנה בשכמל"ו שית תיבין יח"ת מלכות עם נערותיה כי היכלות ששה הם המתייחד קדש הקדשים הוא הכולל הרומז לג"ר עכ"ד וע"ש. ובס' רז"מ וו רומז יחידא עילאה ויחידא תתאה שיש בכ"א מהם ו' תיבות לייחדו בשית סטרין ונרמז זה באות ו' שמילואו ג"כ ו ולא נוכל לבטא בשפתים ו' א' בלי ו' שני' והמה מתיחדין כאחד ו עילאה יח"ע ו תתאה יח"ת ולפעמים בא ביניהם א' כזה ואו להורות דשני יחודים האלו המה לאלף אחד גם וא"ו גי' אחד ויח"ע אמר משה תושב"כ אות ו' דהלוחות ארכן ו ורחבן ו ויח"ת אמר יעקב דהיא ג"כ ו' בריח התיכון שמחבר יח"ת ביח"ע תושבע"פ בתושב"כ והוא יחוד זו"נ קוב"ה ושכינתי' כביכול עכ"ל בקיצור ובאבן עזרא שמות כ' ו רומז לאחדות שהחלקים שוים אל הכל עכ"ד: