דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות שעט]
מ:
מ"ע שהכהנים יברכו את ב"י בג' ברכות יברכך כו' יאר כו' ישא כו' שנאמר כה תברכו את ב"י אמור להם כו'. בחי' כ' שחפץ ה' לברך את ב"י ע"י המשרתים בבית ה' וכל מחשבותם ונפשם קשורה בעבודתו וביראתו ובזכותם תחל הברכה עליהם ואל תתמה אם ה' חפץ לברכם יצו אתם את הברכה וא"צ לב"כ דהנה כבר הקדמתי כי בכח הכשר מעשינו תחול הברכה וע"כ כי רצה שנזכה בטובו צונו להכשיר גופינו במצותיו להיות ראוים לטוב גם צונו לבקש הברכה ממנו ע"י המשרתים הטהורים כי כ"ז יהי' זכות לנפשינו מתוך כך נזכה בטובו עכ"ד. ומהר"ם כ' לפי שהכהנים הם אמצעים אנשי חסד והברכה והחסד נשפע ע"י לישראל והראי' הנשיאות כפים למעלה יש להורות שמקבלים בידיהם לתת לישראל והידים מוכנים תמיד לברכה כמ"ש וישא אהרן את ידיו כו' וכל הברכות הם על תנאי אם שמוע תשמעו וזאת הברכה אינה ע"ת להכי גם המלאכים מתברכים כה תברכו א"ת לרבות המלאכים עכ"ד. ויש לרמוז במ"ש מהר"ם שמקבלים בידיהם כו' וכן מביא וישא אהרן את ידיו. דהנה האבות הם מקורי הברכה, לאברהם נאמר והיה ברכה וממנו ליצחק ומיצחק ליעקב שהם ג' ידים זרועות עולם יד הגדולה אברהם, יד החזקה יצחק, יד הרמה יעקב, וזה הברכה שמקבלים הכהנים בידיהם וז"ש רש"י ז"ל וישא אהרן את יד"ו כו' ויברכם בג' ברכות יברכך יאר ישא עכ"ד וזה נרמז כי ידי"ו המה אי"י כנ"ל שבהם ג' ברכות הנ"ל וכן נרמז בכוונת ג' ברכות נגד ג"א אי"י ובכוונת האריז"ל נרמז בחי' יב"ק יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה בב"כ וי"ל שכן יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה גי' אהב"ה ירא"ה אמ"ת שהוא חג"ת ג"א אי"י. והנה הברכות ניתנים לישראל שהם בחי' כ"ה כנס"י כ"ה תברכ"ו ונרמז כ"ה תברכ"ו גי' אברהם יצחק יעקב דוד עה"כ שהם ג' ידים הנ"ל לג' ברכות עם דוד מלכא כלי המקבל הברכות בחי' כ"ה. וכן כ"ה תברכ"ו עם שם הדעת דהוא אהו"ה לברכם בכל טו"ב גי' יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה אשר בג' ברכות יברכך אברהם ברכה. יאר יצחק קדושה. ישא יעקב יחוד וסוד כ"ה תברכו הוא בחי' דוד מלכא ק' ברכאין מקור הברכה שסוד ג' אבות מתייחדים במלכות כ"ה. ונרמז עוד כ"ה תברכ"ו עם כ"ח פרקין של ב' ידים המברכים ועם ק' ברכאין גי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב עם שמותיהם א"ל אלקי"ם הוי"ה. ויש לרמוז זה באות מ עד"ש בפרד"ס מ רומז ד' רגלי המרכבה כי חוטמה ו ת"ת יעקב וגגה חסד אברהם וקרקעית התחתון גבורה יצחק וכותל שלאחרי' מלכות דוד ועיקרה השכינה עכ"ל הרי רומז בחי' ברכת כהנים כנ"ל ג' ברכות הם אי"י ועיקרה בשכינה דוד מלכא כטעם כ"ה תברכו ק' ברכאין ויש לרמוז אברהם יצחק יעקב דוד עם ד"א הוי"ה ב"ה השייך להם כנודע עם יחוד קדושה ברכה גי' ברוך שם כמל"ו יח"ת של כנס"י דשם ק' ברכאין ]עיין כנפ"י ח"ד סי' כ"א{ מקור הברכות. ועוד י"ל עד"ש בפליאה מ פתוחה רומז חסד המטיב גם לרעים במתנת חנם וזה רומז ב"כ עפמ"ש מהר"ם שכל הברכות הם על תנאי מלבד ברכת כהנים שאינו על תנאי ור"ל שאף אם לא יזכו ח"ו יתברכו במתנת חנם כטעם ויחנ"ך וחנותי את אשר אחון אף שאינו כדאי. ועי"ל עפמ"ש בזהר נשא דף קמ"ו אר"י בשעתא דכהני דלתתא פרס ידי' כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא כו' למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ע"ש הרי בב"כ נעשה יחוד הויה אדנ וכן נרמז דעיקר ב"כ הוא שלום הנעשה מיחוד יפ"א הפ"ד ופ"נ הפ"י גי' שלום עד"א ונרמז זה ג"כ באות מ צורת כ"ו רומז יחוד זו"נ כ' כפופה הוא אד"נ מלכות ו' ת"ת הוי"ה וכן נרמז בצורת כ"ו כ' רומז כלי כמ"ש בשעג"ע ו' רומז שלום ו' שניה דיסוד ועד"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום הרי רומז ברכת כהנים שהכללות שלה הוא שלום באות מ בצורה כ"ו ועי"ל מ מספרה מ' וצורתה נ"ו ומלואה מם הרי תר"מ בהחשב ם שני' במנצפך ולפמ"ש בפרד"ס מ' רומז לכסא הכבוד כמש"ל סי' כ"ד הרי רומז מספר מ' נ"ו תר"מ וכסא הכבוד גי' קי"ח הרי תתנ"ד גי' ג' ברכות יברכך הויה. יאר הויה. ישא הויה סוד ב"כ והבן ובאוצה"ח מ פתוחה מ דמשלי אשת חיל נקראת ברכה כ"ה תברכ"ו את"ד הק':