אור ברסלב
דרך חוקיך דרך חוקיך [אות שעח]

דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן

דרך חוקיך [אות שעח]

דרך חוקיך [אות שעז]

ה:

שהנזיר יגלח ביום טהרתו שנאמר וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו. ובכלל מ"ז להביא קרבנות לטומאה ולטהרה. בחי' תו"ד הק' כבר נתבאר שפרישות יין וגידול שער מביא הכנעה ולהשליך התאוות עוה"ז אכן אחר מלאת ימי נזרו נצטוה לגלחם לגמרי לא לתקנם ליטול קצתם כי השיער הגדול ביותר או גלוח הגמור יפסיד תואר ב"א והקרבנות באים לכפרה על שציער עצמו כי אין רשות להשחית גופו לגמרי והרמב"ם כ' שצריך כפרה בשובו לתאוות עוה"ז עכ"ד. ויש להתבונן אם גידול שער והגלוח לגמרי מורים שניהם הכנעה למה הצריך מקודם מלאת לגדל השער ואח"כ לגלח לגמרי הי' לו להיות איפכא או בשניהם שוים אמנם ע"פ המקובלים הק' דהנזיר הוא בחי' א"א ששם בחי' הנימין והקוצין והכתרים לכן צריך הנזיר בימי נזירתו דוקא לגדל השערות וצדקו גם דברי החינוך דגידול שער רומז הכנעה והיינו לפי שאז לפי גודל מדרגתו מתבונן ביותר בגדלות הבורא ויש לו השגה קדושה לכן הוא ענו ונכנע ביותר בבחי' מרע"ה לפי השגתו ענותנותו אמנם לאחר מלאת ימי נזירו שנפל ממדרגה הזאת אסור לגדל אף מקצת שערות לפי שאז השערות המה דינים בסוד המותרות ואסור אז לעורר הדינים לכן צריך לגלחם לגמרי וזה מורה ג"כ הכנעה ושפלות שרומז עליו שנפל ממדרגתו הרמה והנה בכל מקום שהי' קדושה גדולה אח"כ כשסרה הקדושה משתוקקים החיצונים לינק משם לכן צריך להשמר מבחי' דין לגמרי יותר משאר ב"א וצריך לגלח לגמרי. ומהר"ם כתב שאחר שיסכים לפרוש מן הפרישות ראוי שיסיר נזר אלקיו מראשו והבאת קרבן יוכיחו ובשובו להטמא בהבלי עולם משליך שערו תחת הדוד שלא ינהג בהן בזיון ע"כ. וי"ל מ"ז באות ה מן ובהמתך הרומז עולם העשי' בחי' שם ב"ן ב"ה גי' בהמ"ה דקדושה ורומז אשר בשובו הנזיר לתאוות עוה"ז שנברא באות ה ולבחי' נפש הבהמית צריך לגלח שער נזרו מראשו בל ינהג בהם בזיון כי נפל ממדרגת נזר אלקיו אשר החל לפעמו וסר כוחו והיה כאחד האדם שבו נפש הבהמיות מיסוד העפר אות ה כנודע ויביא קרבנותיו להכניע נפש הבהמית ולהעלות אותה תמיד אל הקדושה ולכפרת עונותיו כמש"ל בשם הרמב"ם ועי"ז יזכה לבחי' יראה ותשובה תשוב ה. והנה יש עשרה מצות בנזיר נרמזים ביוד אותיות הק' שהם ד"ך ואמת"ך וב"ה ויש לרמוז ע"פ הידוע מן ס' לק"ת הק' נזיר סוד רישא דעתיקא לכן אסור לספר וז"ס קדוש יהיה כו' פי' קדוש גי' ת"י שהוא שם ]ע"ב{ מילוי יודין וכ"א כלולה מי' הרי ד' יודין וי' אותיות הרי ת"י כמנין קדו"ש כי י"ג נימין בא"א וכל בחינותיו שמות דיודין עכ"ד הק'. וזהו הנרמז י' מצות בנזיר שכל בחינותיו יודין ומספר י' אותיות ד"ך ואמת"ך וב"ה גי' תק"ד רומז ז"פ חסד בכל ז' מדות כי הנזיר סודו חסדים מסוד כי יפליא אלף פלא א"א ששם לית שמאלא כלל. ועוי"ל במספר הזה ארי"ך אנפי"ן עם שם יוד הי ויו הי עם יוד אותיות שבו הרומז ת"י נימין ובחי' קדו"ש כנ"ל בלק"ת והבן בס"ד. ובהחשב ב' ך פשוטים אשר בעבד"ך ואמת"ך באותיות אי"ק הרי גי' י' אותיות הנ"ל אלף תס"ד רומז מספר עתיק"א קדיש"א ארי"ך אנפי"ן עם ב' אלפין בציור יו"י יו"ד אשר בתרין מזלין קדישין כללות הדיקנא ק' דא"א כמ"ש בע"ח שער הולדות או"א פ"ו ע"ש והם ב' אלפין אלף חכמה אלף בינה או"א דהנזיר בסוד כי יפליא בחי' אלפין והם כללות דיקנא דא"א הנוגע מן י"ג נימין כנ"ל וה' יכפר:

תוכן העניינים

דרך חוקיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה