דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות שעז]
ב:
שלא יטמא הנזיר אף לקרובים שנאמר לאביו ולאמו כו' לא יטמא. בחי' תו"ד לפי שהנזיר מופרש מכל חמדת תבל שכן נתן אל לבו להתענות לפני ה' ולהניח תענוגי הגוף מה חפצו עוד בקרוביו ולא יחם לבבו עליהם במותם כי נזיר אלקים הוא מופרש מעוה"ז לגמרי עכ"ד. ויש לרמוז באות ב עפמ"ש באודר"ע א אם אין א אין ב ואם אין ב אין א אם אין תורה תמימה אין כל העולם כולו מתקיים ואם אין כל העולם כולו מתקיים אין תורה תמימה עכ"ל הק'. ויש לבאר דה"ק א רומז לתורה כמ"ש באודר"ע בא פתח הקב"ה אנכי בקבלת התורה ב רומז לעוה"ז הנברא בב' בראשית וזה אם אין א התורה אין ב העולם כי העולם נברא רק בשביל התורה שנק' ראשית ואם אין ב העולם אין א התורה כי מי ילמוד ומי יקיים ומבאר עוד מהו התורה שהעולם עומד עלי' אמר אם אין תורה תמימה שצריך להיות תמימה כאשר מבאר בסיפא דאם אין כל העולם כולו מתקיים אין תורה תמימה ור"ל שצריך האדם הפורש עצמו מדרכי עולם אל התורה שידמה בעצמו כאלו יש לו כל העולם כולו ואין חסר לו דבר כמשארז"ל אין התורה מתקיים אלא במי שממית עצמו עליה וקשה והלא כתיב וחי בהם כו' אך הפי' הוא שלא יחסר לו דבר בעולם כמו המת שא"צ לעולם. ובזה האופן נקרא תורה תמימה ועל מי שהוא בבחי' זו שיש לו תורה תמימה כנ"ל עליו העולם מתקיים והבן הרי ב רומז לעוה"ז ור"ל שיהי' בעיניו כאלו יש לו כל עוה"ז ואז זוכה לאות א שהוא תורה תמימה ואם אין ב' אין א' כנ"ל וזהו הנרמז מ"ז באות ב שאין לו שום חסרון בעוה"ז לכן לא יחם לבבו אף על מיתת קרובים כמ"ש בחי' לכן אסור לו להטמאות בהם. ונרמז כי הנזיר הוא סוד א"א אלף פלא איש כי יפליא וא רומז תורה תמימה אשר יש לו גם ב דהוא העולם הזה דאם אין ב' אין א' כנ"ל והנזיר אין לו שום יחס בעוה"ז והעולם מתקיים אצלו משא"כ הכהן הדיוט יש לו יחס עם עוה"ז ויצר לו במיתת קרוביו ואין העולם מתקיים אצלו לכן אין לו בחי' א כ"א אין ב אין א ואין לו בחי' תורה תמימה כי אינו מופרש מעוה"ז וחסר לו הכל וזהו נרמז באות ב' מן ובהמתך הרומז על עולם השפל בחי' נפש הבהמית אשר הנזיר מופרש ממנה לגמרי ואין לו חוסר עוה"ז השפל וכנ"ל לכן הוא בסוד אלף תורה תמימה בסוד כי יפליא והבן בס"ד רמז נכון ומתוקן: