דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות רפח]
ש:
שלא להטיל מום בקדשים שנאמר וכל מום לא יהיה בו. בחי' כ' מפני שהוא בזיון קדשים והרדב"ז כ' כבר כתבנו שיש גלגול לבע"ח וכאשר נשלם עונו מזמינו הקב"ה לישראל לשחטו ואם זכאי הוא מזמינו להקדיש למזבח ונזהרו שלא להטיל בו מום שזה הגיע זמן תיקונו והנותן בו מום מדחהו מדחי אל דחי עכ"ד. ונרמז באות ש' שרומז זי"ו השכינה כמש"ל. כי קרבן הוא זי"ו השכינה ויחודה לכן ראוי להיות הקרבן מלא זיו וכבוד והוד לא בחי' בוז וקלון ועוד י"ל עפ"י מ"ש בברוך שאמר שין רומז שיני"ך כעדר הרחלים שכלם מתאימות כו' והם הצאן שעלו מן הרחצה לקרבנות המזבח ורומז שצריך לשמרם שלא להטיל בהם מום. וכן נרמז באות ש' רזא דגלגול הנזכר עד"ש בס' רז"מ ש' רומז תלת גלגולין בסוד הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש כו' והוא הנרמז תיקון הגלגול ע"י הקרבן שלא ידחהו ח"ו כנ"ל ובדרך גי' יש לרמוז ש מספרו וכ"ל מו"ם ומחל"ה ל"א יהי"ה ב"ו. צורת מצוה זו. ותו"ד אוצה"ח ש' רומז צי"ר הדלת השומר מן החיצונים וכאשר נסתלק ציר הזה ח"ו נעשה ש' דשקר והמטיל מום בקדשים שולטין החיצונים בעלי מומין ונסתלק ציר הזה שהוא שמירה לקדש: