דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות רפז]
ה:
שלא להקדיש בע"מ למזבח שנ' כל אשר בו מום לא תקריבו. בחי' כ' ג"כ שלא לקלקל המחשבה ומהר"ם טמ"ז שיזכור שהוא עצמו בע"מ וכשיראה שבע"מ פסול להקרבה ישא ק"ו בעצמו וישתדל להסיר המומין מעליו שהכהן עליון לא יקריבנו לדבקו ליוצרו בסוד ובו תדבק ואם יקרב בע"מ יקל ראשו ויתייאש והרי במעשיו יכול האדם להכשיר א"ע להיות ראוי להקרבה ולטהר האבר שהוא בע"מ ולהשיבו אל כנו בודוי וחרטה עכ"ל. ויש לרמוז באות ה שהיא בחי' מחשבה שהוא אתא קלילא דלית בה משושיתא ומעשה רק בחי' מחשבה. וכן רומז ה' ראשונה בחי' מחשבה וכ' בשל"ה דכל הא שבראש התיבה רומז להא ראשונה. וכן נרמז טעם מהר"ם שישתדל לעשות תשובה להסיר המומין מעליו כי ה' רומז תשובה כמ"ש בגמרא מ"ט כרעא דה תלוי' דאי הדר בי' יעול בהך ויהי' תמים בלא מום. ויש לרמוז מ"ז בה"א שהוא בכל מקום רומז לשכינה הק' שנאמר בה כולך יפה רעיתי ומום אין בך ונרמז בהא מן השבת שהוא בתכלית השלימות. ואסור אף להקדיש בדבור בעלמא הבע"מ וחסרון כמו שבת שאסור אף דבור הפוגם קדושת שבת: