דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות א]
א:
לברך הברכות שתקנו חז"ל והם ברכות הנהנין תחלה וסוף ]מלבד ביהמ"ז שהוא מה"ת{ וברכות המצות מתחלה לבד וברכות ההודאה כגון ברכת השחר וברכת פסד"ז וק"ש וברכת שמ"ע ג' ראשונות ואחרונות הם הודאה והאמצעית הם ברכות דרך בקשה. וכתב הבחיי שהמברך על מה שנהנה מעיד על השגחה אשר הש"י ממציא מזון לשפלים ומי שאינו מברך גוזל ממנו ההשגחה ומוסר הנהגות עוה"ז לכוכבים ובעון זה הפירות מתמעטים וכאשר מברכים להש"י הוא סיבה שיתברכו כל ברואיו ולשון וברכת הוא תוס' ורבוי הנובעות מהמקור עכ"ד. וכתב בשערי אורה חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום כדי למשוך מכל א' וא' מאלו הברכות והסוד תלוי באי"ק בכ"ר כו' סוד כהן לוי ישראל נפש רוח נשמה כו' והנפש צריכה לברך ק' ברכות והם נגד ישראל ומן הק' יגיע עשרה לבחי' רוח שהוא לוי ומן העשרה יגיע א' לבחי' נשמה שהוא הכהן נמצא אם תברך נפשו של אדם ק' ברכות תגיע לנשמה ברכה א' שהוא מעשר מן המעשר בסוד אי"ק עכ"ד הרי עיקר טעם ק' ברכות שיגיע א דאי"ק לבחי' נשמה וזהו הנרמז באות א מצוה זו דברכות. ובגמ' ברכות דף ל"ה אמר ר"ח בר פפא כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה ולכנס"י שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית כו'. ויש להתבונן מהו ענין הגזילה גם חבר לאיש משחית מהו ענינו לכאן גם במאמר ר' לוי דקודם ברכה לה' הארץ ומלואה ולאחר ברכה והארץ נתן לב"א מהו הטעם וי"ל עפמ"ש הבחיי הנ"ל דאם אינו מברך גוזל מהקב"ה ההשגחה דהנה באמת הכל שלו כי לה' הארץ ומלואה ואם אינו מברך מראה דעתו שהוא בעצמו עשה לו החיל ומשל עצמו הוא זוכה ואינו להקב"ה הבורא הכל לכן הוא גוזל להקב"ה כי לה' הארץ ומלואה משא"כ אם מברך להקב"ה קודם על שנתן לו המאכל או המשקה אז זוכה משלחן גבוה הרוצה להשפיע טובו לבריותיו כמ"ש והארץ נתן לב"א. ועוד יש טעם דהנה בכל דצח"מ יש ניה"ק וזהו טעמם וריחם של המאכלים והניה"ק המה הקדש ואסור להנות מהם אמנם ע"י הברכה מעלה הניה"ק לשורשם בקודש וממשיך שפע וטובה לכל העולמות ע"כ זכה המברך במאכל ומשקה הזה והארץ נתן לב"א והנה אם אינו מברך מועל בקודש וגוזל להקב"ה כי לה' הארץ וגם גורם הורדה והשחתה לניה"ק שירדו עוד יותר ומעכב קץ הגאולה התלוי בברורי הניה"ק כנודע לכן הוא חבר לאיש משחית ח"ו וגוזל לכנס"י דמעכב השפע דבעון זה הפירות מתמעטים כמ"ש הבחיי וגם מעכב קץ הגאולה ע"י הורדה לניה"ק והוא לכנס"י שהוא שכינה הק' ולעם ישראל ממש. וי"ל מצוה זו באות א הרומז אמונה כמ"ש באודר"ע אלף ר"ת "אמונתי "לישראל "פקדתי והנה אמונה כולל להאמין במציאות ה' וחידוש עולם והשגחה ואחדות ובכל י"ג עקרים המקובלים לנו דזהו אמונת ישראל. אמנם בס' יסוד האמונה להג' הק' יוסף יעב"ץ השריש לנו בטוטו"ד אשר ג' יסודות שהם מציאות ה' והשגחה ואחדות הם השרשים לכל אמונת י"ב עקרים ובחבורי ראש פנה ביארתי ע"נ בס"ד והנה במצוה זו דברכות יש ג' ענינים ברכות הנהנין וברכות המצות וברכות הודאה. ויש לרמוז שהם נגד ג' יסודי האמונה הנ"ל כי ברכות המצות רומז אמונת מציאות אלקותו שצונו וקדשנו במצותיו שהם בחי' אלקות מצד המצוה לנו לקיימם ולא לאדם להבין סודם וטעמם וברכות הנהנין רומז על אמונת יסוד ההשגחה כמ"ש הבחיי הנ"ל שע"י הברכה מעיד על השגחה אשר הש"י ממציא מזון לשפלים. וברכות הודאות רומז על אמונת אחדותו ויחידו ית"ש לכן מודים ומברכים לו לבדו וכן כל התפלות ושירות ושבחות הם יחידי שמותיו הקדושים והוא נגד ג' אלה ענינים יש ג' בחי' אלפין דהיינו א הרומז סתם אמונה כנ"ל והוא אמונה הכללית שהוא מציאות הש"י שיש אלקים בעולם אשר חידש עולמו. והנה נגד ברכות המצות כנ"ל וא הרומז אלף פלא כמ"ש בזוה"ק כי עשית אלף והוא סוד פלא עליון בחי' מזלא אשר באריך ואי"ן. ושם סוד ההשגחה הנפלאה ומשם חיי בני מזוני אשר במזלא תלייא והוא נגד ברכות הנהנין וא' הרומז אחד כמ"ש באודר"ע שאמר הקב"ה לא' אתה אחד ואני אחד הרומז על אחדותו הוא נגד ברכת הודאה כנ"ל ועוי"ל עפמ"ש במג"ע ויקרא בשם סודי רזא אלף הוא סוף תוך ראש כי א ממוצא גרון אחה"ע ל הוא ממוצא הלשון דטלנת ף הוא ממוצא שפתים בומף ]הרי סת"ר{ ובאותו יום שהוקם המשכן תיקן משה יושב בסתר רומז סוף תוך ראש עכ"ד. ויש לרמוז זה לענין הברכות שאומרים ברוך אתה ה' גי' סת"ר רומז כי הש"י נסתר מצד מהותו ונגלה מצד פעולתיו לכן אומרים לו אתה לנוכח ונגלה מ"מ במספרו רומז סת"ר ונעלם לכן נרמז מצות ברכות בא סת"ר וכן נרמז דהמברך פותח מקור הברכות למעלה ראש והוא בעצמו הוא צנור האמצעי שהוא תוך ומריק השפע למטה לתחתונים והם בחי' סוף הרי סת"ר ודו"ק: