דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תריג]
ל:
שכל א' מישראל יכתוב לו ס"ת שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. בחינוך טמ"ז לפי שידוע שעושים כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם ע"כ צונו הש"י להיות לכ"א ס"ת מוכן לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת לבית חבירו למען ילמד ליראה את ה' וישכיל במצותיו היקרות והנחמדות מזהב ומפז רב ואף שהניחו לו אבותיו למען ירבו הספרים ונוכל להשאיל גם לרעהו עכ"ד. ונרמז מ"ז באות למד הרומז לימוד כמ"ש ולמדה את ב"י ובא מ"ז באחרונה לפי שהוא כוללת כל תריג"מ דאם לא ילמד לא ידע מה לעשות לכן גדול תלמיד שמביא לידי מעשה ונרמז עוד באות ל עד"ש באודר"ע שאמרה ל שבי אתה עתיד לתת לישראל לחות הברית וללמדם עשרת הדברות כו' הרי רומז לחות עשה"ד הכולל כל התורה ונרמז ספר תורה הוא יחוד קובה"ו כי ספר גי' שם שהוא מלכות ותורה הוא ת"ת ונרמז בל' שצורתו כ"ו ג"כ יחוד הזה כ' הוא מלכות כ' כפופה כמ"ש במאו"א ו' הוא ת"ת הרי ספר תורה ויש לרמוז בפסוק מצוה זו ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ב' יחידים שמע כו' וברוך כו' דהנה התורה כולה היא שם הוי"ה ב"ה כמ"ש בשערי אורה ובשל"ה שכל התורה צרופי שמות וכינוים המסתעפים משם הוי"ה ב"ה וכן תרי"ג מצות הם שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח. הרי בכללם הויה והם חסדים עם גבורות כמ"ש בע"ח שער אבי"ע פ"ד מ"ע חסדים מל"ת גבורות שהם ב' שמות אל אלקים הרי בהם ג' שמות אל אלקים הויה גי' קמ"ג ופסוק ועת"ה כתב"ו לכ"ם א"ת השיר"ה הזא"ת גי' ב' אלפים של"ג ועם קמ"ג גי' ב"א תע"ו מספר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ברוך שם כמל"ו יחידא עילאה ויחידא תתאה שהם רומזים יחוד קובה"ו ספר עם תורה מצוה זו. והנה הרא"ש פסק דעכשיו שאין לומדים בס"ת המצוה הוא לקנות חומשים ותושבע"פ ש"ס ופוסקים. וי"ל דזה נרמז בכתוב ולמדה א"ת ב"י שימה בפיהם ולמד"ה מלשון למודי ה' שהם ת"ח הבונים הלכות תושבע"פ וזהו שימה בפיה"ם. וי"ל ולמדה את ב"י שימה בפיהם גי' עה"כ אלף תקפ"ב עולה בשוה תלמוד תורה שבעל פה ויש לחבר ולקשר מצוה אחרונה דס"ת במצוה ראשונה של פ"ו ע"ד נעוץ סופו בתחלתו כי טעם פרו ורבו כדי שיהי' מין האדם בעולם ללמוד תורה ולקיים מצות הש"י שזה תכלית הבריאה כמ"ש בחינוך וטעם כתיבות ס"ת ג"כ כדי שילמדו לעשות ולקיים לכן מוכרין ס"ת כדי לישא אשה לקיים מצות פ"ו כדי שיהי' מי שילמוד התורה וכן עד"ש בס' הק' דרך פקודיך כמו שמחויב האדם לקיים פ"ו בגשמיות כן מחויב האדם לקיים פ"ו ברוחניות להוליד שכליות וחידושי תורה כ"א לפי ערכו וארז"ל לא יהי' בך עקר בתורה שתוכל לחדש חידושי תורה ולקיים פ"ו בתורה וזה אשר נעוצים מצות פ"ו ומצות כתיבות ס"ת זב"ז כי כתיבות ס"ת הוא כדי שילמוד וישכיל בתורה וישאיל לאחרים שילמדו וישכיל כמ"ש בחינוך ועי"ז יולידו שכליות חידושי תורה פ"ו בתורה ובזה יונח מה שהקשו במשארז"ל ששואלין אחר הפטירה נשאת ונתת באמונה עסקת בפרי' ורביה הלא אמרו אין תחילת דינו ש"א אלא על דברי תורה ולהנ"ל י"ל שהכל קאי על התורה ומה ששואלין נשאת ונתת באמונה היינו במו"מ של תורה ופלפול בחכמת התורה והיינו אם למד באמונה ע"פ הקדמות אמת ואמונה מן רז"ל הקדושים עד קבלת הקדמונים ממשה רבינו מסיני אז יוכל לעסוק בפרי' ורבי' של תורה להמציא שכליות חדשות ופלפול אמת ולבנות שמים וארץ חדשים כמ"ש בזוה"ק בראשית ה'. אבל אם נושא ונותן בתורה שלא באמונה רק שמבדה מלבו הקדמות וסברות שוא ח"ו אין יכול לעסוק בפ"ו בתורה כי הבנין הזה שוא הוא ר"ל כמ"ש שם בזוהר וזה מ"ש אין תחילת דינו של אדם אלא על ד"ת ר"ל אם נשא ונתן באמונה ועסק בפ"ו של תורה והבן:
הקדמה לשבע מצות דרבנן:
כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה י"ל עד"ש הרמ"ז ז"ל במש"כ ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם נבון קודם ולהלן נאמר יאמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. כי בחכמה חיצונית תחלתן להתכונן בטבעים ע"י חקירות שלהם לתת טעם לכל דבר ואח"כ עושים מזה ספרים ונעשה חכמת הטבע הרי מקודם נבון ואח"כ חכם. לכן אמר יוסף לפרעה איש נבון וחכם, קודם נבון ואח"כ חכם בענין חכמות חיצונית שלהם. אבל תוה"ק הוא להיפוך מתחלה ניתנה התורה מן הקב"ה והוא עצם החכמה ואח"כ ע"י החכמה הזאת מתבוננים החכמים בדעת ובתבונה להבין ולהשכיל דבר מתוך דבר טעמים והלכות נכונים וזה שאומרים אוה"ע על ישראל רק עם חכם ונבון הגוי הזה מתחלה חכם ואח"כ נבון עכ"ד הק' ודפח"ח. וזה מאמר הפסוק כי ה' יתן חכמה שהוא תוה"ק אורייתא מחכמה נפקית חכמה הסתומה והוא תורה שבכתב. מפיו דעת ותבונה ר"ל מה שמבינים אח"כ בדעת ובתבונה ע"י החכמה זה יוצא מבחי' פיו שהוא מלכות פה והוא תורה שבע"פ. ויש לרמוז כי הויה יתן חכמה בכפל הוי"ה עם חכמ"ה הויה פעם חכמה גי' אל"ף תתצ"ח גי' את"ת הרא"ת לדע"ת כ"י הוי"ה הו"א האלקי"ם אי"ן עו"ד מלבד"ו. רומז לסוד הדעת המייחד חו"ג סוד הוי"ה הוא האלקי"ם שהם תרי"ג מצות רמ"ח מ"ע חסדים ושס"ה ל"ת גבורות כמ"ש בע"ח שער קאבי"ע פ"ד. כי זהו ראשית חכמה לקיים תריג"מ שהם תושב"ב סוד החכמה ולדעת כי ה' הוא האלקים לעשותם לשם שמים וזהו החכמה והדעת האמיתי ואז יוכל להשכיל ולהבין בחכמת התורה כטעם השכל וידוע אותי ואח"כ מפיו מבחי' פ"ה שהוא מלכות פ"ה שהוא אשה יראת ה' יוכל להתבונן בתושבע"פ בדעת ותבונה. ונרמז דע"ת ותבונ"ה גי' אש"ה ירא"ת הוי"ה והבן. וכל פסוק כי ה' יתן חכמה מפיו דו"ת גי' אלף תרס"ח רומז מספר תורה שבכתב ובעל פה עם חכמה בינה כי הם חכמה ובינה כנ"ל והנה אחר מצוה האחרונה של תושב"כ שהוא מצות כתיבת ס"ת תושב"כ. נרמזו בעשה"ד ז' מצות דרבנן באותיות אשר לרעך כי החכמים הק' נקראים אחים וריעים לכן ז' מצות דרבנן המה אש"ר לרע"ך וי"ל במספר אשר לרעך גי' ואהבת לרעך כמוך עם הכ' האחד המאחדם. כי תושבע"פ נבנה מן ס' רבוא נשמות אשר נאחזו בס"ר אותיות התורה תושב"כ אשר נעשו קומה שלימה כגוף אחד ועי"ז יסדו תושבע"פ כפי מה שקבלו י"ג מדות לדרוש התורה ובכל כללותיהם אשר קבלו עד מרע"ה ומזה יסדו גם ז' מצות דרבנן והכל ע"י התאחדותם יחד בתושב"כ ס"ר אותיות לכן נרמז ואהבת לרעך כמוך בז"מ דרבנן והבן בס"ד. והנה ידוע בסה"ק שבכל מקום שבא מספר שבעה רומזים לסוד שבעה ימי ההיקף שהה ז' רועים קדישין לכן בזה המספר שבע מצות חכמים יש לרמוז ז' רועים שהם חכמים איתנים הראשונים. ויש לרמוז אברהם כנגד מצות ברכות שהוא הי' מקור הברכות שנאמר לו והיה ברכה וכ"כ בפע"ח שער הברכות דאברהם נגד ברכה מן יב"ק הידוע. יצחק כנגד עירובין עד"ש בכוונת עירובין יסוד המערב חו"ג יחד וכן יצחק לפעמים ביסוד במ"ש בע"ח שער פרצופי זו"נ פ"ג. יצחק הוא קץ ח"י כי ה"ג שהם יצחק הם ביסוד ז"א הנקרא ח"י שהיסוד קץ הגוף עכ"ד ע"ש בקדשו והנה עירובין הוא יסוד המערב חו"ג לכלול ה"ג יצחק שביסוד בחסדים לכן יש לרמוז בטוט"ד יצחק נגד עירובין. יעקב נגד נטילת ידים עפמ"ש פע"ח שער הברכות פ"ג דצריך להגביה הידים שהם יד הגדולה יד החזקה אל יד הרמה לכללם יחד בת"ת שהוא יעקב ע"ש. משה נגד מצות קריאת מגלה בפורים שהמגלה היא הארת יסוד דאבא בחי' משה וגם הנס דפורים הי' בנצח כמש"ל והוא בחי' משה. אהרן נגד נר חנוכה שהי' הנס ע"י בני אהרן הכהנים וכן נתקן אז ההוד שהוא בחי' אהרן. יוסף נגד נר שבת עד"ש בכוונת נרות שבת ב"פ נר גי' ת"ק מילוי שם שדי לפי שמקבלת הארה זו מיסוד המאיר לה בסוד שמן כתית למאור כי כל הזיווגים ע"י יסוד הנק' שדי עכ"ד הק' הרי יוסף יסוד רומז לנ"ש. דוד כנגד הלל שהוא גי' אדני סוד מלכות דוד. ויש לרמוז במספר ז' מצות. ברכות. נר שבת. הלל. מקרא מגלה. נטילת ידים. עירובין. נר חנוכה. גי' ג' אלפים שי"ד. רומז מספר ז' רועים כזה אברהם יצחק יעקוב ישראל משה אהרן דוד עם יח"ת של בחי' תושבע"פ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ונרמז ביעקו"ב מלא ו' רומז לתושב"כ וישראל רומז תושבע"פ סוד כנסת ישראל המקבלות מתושב"כ והבן רמזים נפלאים בתוה"ק בס"ד וה' יכפר:
שבע מצות דרבנן:
אשר: