דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · סדר מוצאי יום הכפורים
א מתפללין תפלת ערבית ואומרים הבדלה בחונן הדעת וצריך להוסיף מחול על הקודש גם ביציאתו שימתינו מעט אחר צ"ה (סי' תרכ"ד) ואם חל בשבת אומרים ויתן לך וא"א ויהי נועם ואתה קדוש (שם) לפי שחג הסוכות חל באמצע השבוע:
ב יש נוהגין שאין מבדילין בבהכ"נ על הכוס אפילו כשחל יוה"כ בשבת (לבוש):
ג בביתו מבדילין על הכוס וכן על הבשמים אם חל בשבת ואותן שנהגו שלא לברך על הבשמים אפילו כשחל בשבת אין למחות בהם משום דיש פוסקים דס"ל דאין מברכין על הבשמים במוצאי יוה"כ אפילו חל בשבת וא"כ הוי הפסק בין ברכה לשתיית הכוס ואותן הנוהגים שלא לברך יכולין לברך על הבשמים אחר שתיית הכוס (שם ועי' ט"ז):
ד מברכין על האור במוציה"כ אף כשאינו חל בשבת ואין מברכין אלא על האור ששבת מבע"י ואין מברכין על הנר שהוציא עתה מאבנים אף שבמ"ש מברכין אבל ביוה"כ אף כשחל בשבת אין מברכין עליו ואם הודלק נר ביו"כ לחולה שיש בו סכנה אפי' ע"י ישראל הוי נר ששבת ויכולים לברך עליו (שם):
ה ישראל שהדליק מעכו"ם במוצאי יוה"כ וכן באור היוצא מן העצים. ומן אבנים מן העמוד ראשון ואילך בשעת הדחק מברכין עליו (א"ר):
ו אין מבדילין על נר של ביה"כ ששבת מבע"י אלא בשעת הדחק שאין לו נר אחר אבל אם יש לו נר אחר מדליק נר אחר מנר ביהכ"נ ויברך על שתיהן ביחד אבל גם בזה יש קצת לגמגם כיון דעל נר ביהכ"נ לבדו אין לברך כיון דנעשה רק לכבוד מה מהני שמדליק נר אחר ממנו מידי דהוי שאין מברכין על הנר שהדליק מן האש שהוציא מן עצים ואבנים במוציו"כ אלא בשעת הדחק כמש"ל (רמ"א) כיון דעל העיקר אינו מברך לכן היותר טוב שיניח בביתו נר דלוק מעיה"כ שידלוק עד מוצאי יוה"כ ומברך עליו ויוצא כל הדיעות:
ז בין יוה"כ לסוכות אין מתענין יא"צ אבל תענית חתן ביום חופתו מתענין (סי' תקע"ג וסי' תרכ"ד):
ח א"א תחנון וצ"צ ולא פרקים ושיר המעלות בין יוה"כ לסוכות (מ"א וא"ר שם). המדקדקים מתחילין תיכף במוצאי יוה"כ לעשות סוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה (שם):