אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › סדר התפלה וקריאת הלל בראש חודש

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · סדר התפלה וקריאת הלל בראש חודש

דיני ראש חודש

א ראש חודש ערבית מתפלל ש"ע ואומר יעלה ויבוא בעבודה ואם שכח עיין לעיל אצל דיני סמיכת גאולה לתפלה ותפלת ש"ע סי' ע"ט ושם נתבאר דינו:

ב שחרית מתפללין ש"ע ואומרים יעלה ויבוא בעבודה ואח"כ קורין הלל בדילוג בין יחיד בין ציבור ומברכין עליו בתחילה אשקבמ"ו לקרוא את ההלל ולבסוף יהללוך ובדיעבד אם בירך לגמור את ההלל יצא (ט"ז סי' תכ"ב) ומ"מ יזהר כל אדם לקרות בציבור כדי לברך עליו עם הצבור להוציא א"ע מחשש פלוגתא דהוי ברכה לבטלה כי יש פוסקים דס"ל דאין ליחיד לברך על קריאת ההלל [בר"ח] ולכן אם בא לביהכ"נ סמוך להלל ויש עוד שהות לקרוא ק"ש ולהתפלל אף אחר קריאת הלל יקרא תחלה הלל עם הציבור ואח"כ יתפלל ואם לא יהיה לו שהות אח"כ לומר פסוקי דזמרה ידלג כמו שמבואר לעיל אצל דיני אם איחר לבוא לבהכ"נ כו' ואם היחיד אומר פסוק דזמרה והציבור מתחילין לקרות הלל בר"ח או בחוה"מ פסח יקרא היחיד עמהם בלא ברכה תחילה וסוף ויסמוך עצמו על הברכות של פסוקי דזמרה כיון דהרבה פוסקים ס"ל דיחיד אין מברך באותן ימים שאין גומרין את ההלל אבל בימים שגומרים את ההלל אם היחיד עומד באמצע פסוקי דזמרה לא יקרא עמהם דלכ"ע צריך לברך עליו ובתוך פסוקי דזמרה אסור להפסיק בברכות (אמנם בין ישתבח ליוצר אפי' בימים שגומרים את ההלל יאמר הלל עם הציבור בברכה תחילה וסוף דהא מפסיקין לכל דבר מצוה אפילו לקבול על חובותיו כנ"ל) [עיין סי' נ"ד] ואם יחיד קורא את ההלל יש להדר אחר שנים שיאמרו עמו ראשי פרקים ונוהגין כן בהודו אבל לא באנא כו' (סי' תכ"ב):

ג אם הפסיק באמצע הלל אפי' בדבור ושהה אפי' כדי לגמור את כולה א"צ לחזור לראש וחוזר למקום שפסק ואם הפסיק באמצע ענין צריך לחזור לראש אותו פסוק שהפסיק בו ואם הפסיק מחמת אונס כגון שלא היה המקום נקי ושהה כדי לגמור את כולה בימים שאין גומרין את ההלל א"צ לחזור לראש אבל בימים שגומרין את הלל והפסיק מחמת אונס ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש בלא ברכה בתחילה (עיין מ"א שם):

ד הקורא את הלל למפרע לא יצא ואם טעה ודילג פסוק אחד או כמה פסוקים ואח"כ כשאמר כמה פסוקים אחרים נזכר שטעה א"א אותם במקום שנזכר רק חוזר לתחלת הפסוקים שדילג ויקרא משה ולהלן כסדר (שם):

ה מצות קריאת הלל מעומר חוץ מליל פסח [וע' בט"ז הטעה] ואסור לסמוך עצמן לעמוד או לכותל דסמיכה אינה כעמידה (מ"א ועיין א"ר שם):

ו א"א הלל בבית האבל ובר"ח כשמתפלל בבית האבל אפילו בביתו אין צריד לומר ובחנוכה שגומרים את הלל צריך לומר אח"כ בביתו אבל בשבת שחל בו ר"ח או אם קבר את מתו ברגל אפילו אם מתפללין בבית האבל אומרים הלל כיון שאין בו אבילות (מ"א בסי' קל"א ס"ק י' ופ"מ):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה