אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › הלכות אירוסין ונשואין. דיני תענית חתן וכלה ביום חופתם וחופה בע"ש וקדושי קטנה

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · הלכות אירוסין ונשואין. דיני תענית חתן וכלה ביום חופתם וחופה בע"ש וקדושי קטנה

דיני אבילות ואנינות בפורים

א נהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן והוא משני טעמים א' מפני שהוא יום סליחה דידהו ונמחלו עונותיהם (ולפי טעם זה ראוי להשלים התענית). ב' שלא ישתכרו ולא יהיה דעתם מיושבת עליהם (ולפי טעם זה אין צריד להשלים) ויש להחמיר כשני הטעמים. ואם האב הוא מקבל קידושין בשביל בתו הקטנה צריך הוא להתענות כדי להחמיר מפני טעם הב'. ובימים שאין מתענים כמו שיתבאר בסעיף שאח"ז צריכין ליזהר שלא ירבו במאכל ובמשתה מפני טעם הב' [אה"ע סי' ס"א ע"ש]:

ב אלו ימים שאין מתענים בהם תענית חתנים חנוכה ופורים ואסרו חג וט"ו באב וט"ו בשבט כיון שמוזכר בגמ' ובר"ח ג"כ אין להתענות (מלבד ר"ח ניסן דמתענין כיון שיש בו תענית צדיקים וכן כל חודש ניסן) אבל בל"ג בעומר ומר"ח סיון עד אחר שבועות וימים שבין יוה"כ לסוכות מתענין [א"ח סי' תקע"ג]. (בימים שאין מתענין צריך ליזהר שלא לרדוף אחר מותרות מאכל ומשתה. צריכין החתן והכלה להתקדש עצמן במאוד מאוד בהכנס לחופה ויעשו תשובה ביום ההוא ויפשפשו במעשיהם מיום הולדם עד היום הזה ויתודו ויבקשו מחילה וסליחה וכפרה מהשי"ת ויהיו מודים ועוזבים ויתחרטו חרטה גמורה בשברון לב ויעשו הסכמה חזקה מהיום ולהלאה לעבוד את ה' באמת ובתמים ולהיותם קדושים וטהורים. ואח"כ יכנסו לחופה ויתפללו שהקב"ה ישרה שכינתו ביניהם (של"ה דף ק"א ע"ב וע"ש עוד) ונוהגים שאומרים הוידוו בתפלת מנחה כמו בערב יוה"כ):

ג נכון ליזהר לינהג כהרמב"ם שלא יעשו חופת נדה אבל לדינא קיי"ל כהפוסקים דס"ל דחופת נדה הוי חופה וצרין להודיע להחתן שהיא נדה ועיקר החופה לא הוי מה שמכניסין אותם תחת סודר שפורסין על כלונסאות כמו שאנו עושין וקוראין אותה חופה כי עיקר החופה מה שמיוחדין אותם אח"כ בחדר זה נקרא חופה ואפי' אינה ראוי לביאה כגון שהיתה נדה או שבני אדם נכנסין ויוצאין שם באותו חדר ולא הוי יחוד הראוי לביאה אעפ"כ הוי חופה גמורה וקונה בבתולה קנין גמור למהוי כנשואה בכל דבריה. וצריך ליחד להחתן אותו החדר והוי כהכניסה לביתו ואם כנס את הבתולה בע"ש והכניס אותה לחדר מבע"י אף שהיא עדיין לא טבלה ובני אדם נכנסין ויוצאין באותו חדר [ומ"מ אם היא טהורה יש למנוע שלא יכנוס לשם שום אדם כדי שיהי' יחוד גמור אך אם היא נדה אז צריכין שיהיו בני אדם נכנסים ויוצאין שם דאל"כ אסורין ביחוד] דבלא"ה אסורה להתייחד עמו קודם ביאה ראשונה קונה אותה בזה שהביאה לחדר מיוחד לו ואח"כ כשטובלת מותר לו לבא עליה ביאה ראשונה בשבת וליכא איסור משום קונה קנין בשבת משום שכבר קנה אותה מבע"י. אבל באלמנה אינה קונה חופה רק יחוד הראוי לביאה היינו שתהיה טהורה ויכנוס אותה אחר הקדושין לחדר מיוחד שלא יהיו שם בני אדם וזה הוי יחוד הראוי לביאה וקונה באלמנה ג"כ קנין גמור למהוי כנשואה ואם כנס אותה בע"ש והיתה טהורה והכניסה לחדר מבע"י ונתייחד עמה ולא היו שם בני אדם קנה אותה קנין גמור ומותר אח"כ לבא עליה בשבת אבל אם לא היתה טהורה מבע"י או שלא נתייחד עמה בחדר מיוחד מבע"י אסור לבא עליה בשבת ולכן יש ליזהר מאוד כשעושין חופה בע"ש שיעשו את החופה מבע"י גדול [סי' נ"ה ס"א וס"ד]:

ד כשהאב משיא לבתו כשהיא קטנה היינו כשהיא פחותה מבת י"ב שנים ויום אחד היא אינה יכולה לקבל בעצמה קידושיה כי האב בעצמו צריך לקבל קידושיה ע"כ צריך לעמוד אצלה כשמקבל' קדושין והוי כמו שקיבל הוא בעצמו ואומר הבעל הרי את מקודשת לי וכששולח בתו הקטנה למקום אחר להתקדש שם ולהנשא ואינו יכול לילך בעצמו יאמר לה בפני עדים צאי וקבלי קידושין ואם לא אמר לה כן בפני עדים אף ע"פ כן הואיל והכינה להכניסה לחופה ולקדושין הוי כעומד אצלה בשעת קבלת הקדושין ומהני אבל טוב לעמוד אצלה בשעת קבלת הקידושין [סימן ל"ז]:

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה