דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דינים פרטיים ללולב
א קטן היודע לנענע לולב כדינו דהיינו מוליך ומביא מעלה ומוריד אביו חייב לקנות לו לולב אם ידו משגת כדי לחנכו במצות וכדי שיעשה הנענועים כדינו בשעת הלל עם הציבור ואם אין ידו משגת לקנות לו לולב לבדו עכ"פ יתן לו לולב שלו אחר שיצא בו שיברך עליו וינענע בו (סי' תרנ"ז ועיין ט"ז ומ"א).
ב מה"ת אין מצות לולב חוץ למקדש אלא יום ראשון לבד וחכמים תיקנו שיהי' ניטל בכ"מ כל שבעה (סי' תרנ"ח):
ג בשבת אינו נוטל אפי' חל בו יום ראשון דהמצוה מה"ת. דאסור לטלטל הלולב בשבת אפי' לצורך גופו או מקומו דהוי כאבן (דלא כט"ז) אבל האתרוג מותר לטלטלו דראוי להריח בו אם מברך על פרי אחר (מ"א וט"ז):
ד אין אדם יוצא י"ח ביום א' בלולב של חבירו שהשאילו דבעינן ביום ראשון לכה משלכם ואפי' אמר לו חבירו יהא שלך עד שתצא בו ואח"כ יהא שלי כבתחילה לא יצא דהוי כמו שאול ואם נתנו לו אפי' במתנה ע"מ להחזיר הרי זה יוצא בו ידי חובתו שמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה ואם הנותן אינו מקפיד יכול המקבל ליתן אפי' לאחר במתנה ע"מ להחזיר ואחר לאחר כדי לצאת בו אבל אם הנותן ראשון נתן לו בפירוש ומקפיד שלא ליתן לשום אדם עוד לצאת בו נ"ל דאף המקבל הראשון לא יצא שאין בו דין ממון כמו שהוכחתי זה במקום אחר. נתנו לו סתם הוי כאלו אמר ע"מ להחזיר כיון שצריך לו האתרוג לצאת בו בודאי לא נתנו לו לשם מתנה גמורה ואם נתן לו במתנה ע"מ להחזיר או בסתם אחר שיצא בו צריך ליתנו לבעלים במתנה כדי שיהיו יכולים הבעלים לצאת בו ביום ראשון אם לא יצאו עדיין (שם):
ה לא יתננו ביום ראשון לקטן קודם שיצא בו דקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מדאור' ונמצא שאם החזירו אינו מוחזר (שם) ולכך כשנותנין לקטן יאחזנו בידו עם התינוק (שם):
ו שותפים שקנו אתרוג ולולב בשותפות לצורך מצוה מסתמא ע"ד כן קנאוהו שיהיה של כ"א לבדו בשעה שיוצא בו ע"מ שיחזירוהו ומ"מ טוב לומר בפירוש שנותן כ"א חלקו לחבירו במתנה ע"מ להחזיר בשעה שיוצא בו וכן קהל שקנו אתרוג בשותפות טוב ג"כ שיכריזו שכ"א נותן חלקו לחבירו במתנה ע"מ להחזיר (שם):
ז יזהר כל אדם שיקנה לו אתרוג ולולב לבדו כדי שיקיים המצוה והנענועים כתקנה ואעפ"כ אם קנה יחיד אתרוג ל בדו ויש בעירו אתרוג ובעיר אחרת אין שם אתרוג כלל מצוה שישלח שלו לעיר אחרת שאין שם כלל והוא יברך אא של קהל (עיין מ"א שם):