דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני תפלת מוסף וזמנה
א זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר מעד שבע שעות ואם איחר אותה עד אחר שבע שעות יצא ידי חובתו אבל נקרא פושע ואם שכח ולא התפלל עד שעבר זמנה דהיינו שעבר כל היום אין לה תשלומין ואם התפלל אותה קודם תפלת שחר יצא (סי' רפ"ו):
ב קודם תפלת מוסף אם רוצה לטעום צריך לקדש ואחר הקידוש ישתה עוד יין כדי שיהיה במקום סעודה או יאכל אחר הקידוש כזית פת או מיני תרגימא מה' מינים אבל סעודה אסור לאכול קודם מוסף מדינא ולכך אף מאן דחליש ליבי' אסור לאכול סעודה (ט"ז) ומי שחלש לבו ואין לו כוס יין שישתה אחר הקידוש וגם אין לו מיני תרגימא אם יש לו יין לקידוש יקדש עליו וישתה כל הכוס ויתפלל במקומו מוסף ויאכל תיכף אחר מוסף והטעם דאפשר דהתפלה לא מקרי הפסק בין קידוש לסעודה ועוד דיש לסמוך קצת על מה דמשמע (בסי' רע"ג ס"ה) דבכוס של קידוש אם שתה יוצא בזה הקידוש במקום סעודה אבל אם רוצה לקדש על שכר ואין לו במה שיצא ידי סעודה אחר קידוש ובשכר לכ"ע לא יצא ידי סעודה אפילו אם שותה עוד כוס אחר קידוש יעשה כמ"ש המ"א שיאכל קצת פירות אחר הקידוש ויתפלל במקומו מוסף ותיכף אחר מוסף יאכל שם:
ג אם אמר ומוספים כהלכתם אף שלא אמר וביום השבת שני כבשים כו' יצא כי הפסוקים אינו אלא מנהג לאמרם [וע' סי' רס"ח] רק אם נזכר באמצע ברכת אלהינו ואלהי אבותינו כו' קודם שסיים הברכה היינו שלא אמר עדיין בא"י צריך לחזור ולומר וביום השבת חבל אם הזכיר השם הוי כסיים הברכה:
ד ואם איחר תפלת מוסף עד שעה ורביע קודם הלילה שהוא זמן מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה ואח"כ של מוסף ומיהו באין שהות להתפלל שתיהן. יתפלל מוסף שאין לה תשלומין בערבית ולא מנחה שיש לה תשצומין בערבית ויתפלל ערבית שתים (סי' רפ"ו עיין מ"א שם):
ה אם החליף תפלת מוסף באחרת כגון שאמר במוסף ישמח משה ונזכר אפילו באמצע ברכה מג' אחרונות פוסק אפילו באמצע ברכה וחוזר לתכנת שבת:
ו ש"ץ שטעה בתפלת לחש של מוסף ונזכר בג' אחרונות אינו חוזר לראש שהתפלה בקול רם לפניו: