אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › דיני שמחת תורה

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · דיני שמחת תורה

דיני שמיני עצרת

א ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן:

ב נהגו להוציא כל הס"ת שבהיכל בין בערבית בין בשחרית. ובערבית נהגו אחר שמקיפין ז"פ עם הס"ת מחזירין כל הס"ת להיכל ומשיירין ס"ת אחת וקורין בה ג' גברי בפ' וזאת הברכה וצריכין לומר קדיש על הס"ת אחר הקריאה ואין סומכין על הקדיש שלאחר עלינו משום דהוי הפסק:

ג בשחרית אחר שמקיפים ז"פ עם כל הס"ת משיירין שלשה ס"ת באחת קורין וזאת הברכה ובשניה בראשית ובשלישית מפטיר בענינו של יום ואם אין שם אלא שני ס"ת קורין באחת וזאת הברכה ובשניה בראשית ואח"כ לוקחין הראשונה וקורין בה מפטיר והקדיש יאמר על הספר תורה השניה ולא על הראשונה ואה שכח ואמר קדיש על הראשונה יאמר פעם אחרת על השניה (סי' תרס"ט). ונהגו להרבות הקרואים בש"ת וקורין פרשה אחת הרבה פעמים (שם). והמסיים וזאת הברכה הוא חתן תורה והקורא בראשית נקרא חתן בראשית ונוהגין שאף מי שעלה כבר בפרשת וזאת הברכה עולה לחתן תורה או לחתן בראשית דהכל יודעין דמשום שמחת תורה ליכא פגמא אף בב' ס"ת ומיהו חתן תורה לא יעלה לחתן בראשית (שם בפ"מ). ולענין ברכה על התורה כשקורין הרבה כהנים או לוים או נערים ראוי שאחד יברך והשאר ישמעו ויצאו בברכתו ונהגו לקרות כל הנערים לס"ת וראוי שהגדול יברך ברכת התורה והקטנים ישמעו ויצאו וקורין להם פרשת המלאך הגואל (שם בפ"מ וא"ר בסי' זה):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה