דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני קריאת המגילה
א הכל חייבים בקריאת המגילה אנשים ונשים [ונכון לקרות המגילה בביתו לפני הב"ב] וגרים ומחנכים את הקטנים (סי' תרפ"ט):
ב אחר הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא י"ח והוא שישמע ממי שחייב בקריאה אבל השומע מן הקטן הקורא לא יצא ואפי' אשה השומעת מן הקטן לא יצאה (שם ובסי' קפ"ו במ"א ס"ק ב'):
ג אשה לכתחלה תשמע המגילה מאנשים ואם א"א יכולה לקרותה בעצמה אם יודעת או לשמוע מאשה אחרת היודעת לקרות ואשה אינה מוציאה את האיש בקריאת המגילה (משום דפסולה לקרות המגילה בציבור מפני כבוד ציבור ולכן אף ביחיד אינה מוציאה משום דלא פלוג) [שם]:
ד מקום שאין מנין כגון בכפר אם אחד יודע והאחרים אינן יודעין אחד קורא והאחרים שומעים ויוצאים ואם כולם יודעים כל אחד קורא לעצמו [א"ר שם דלא כמ"א]:
ה ראוי ונכון שיהא לכל אחד מגילה כשירה כדי שיאמר בעצמו מלה במלה בלחש כי א"א לשמוע כל תיבה מהש"ץ מחמת הרעש ובלבול שמבלבלים שמכים בעצים ואם חיסר תיבה אחת לא יצא וכן כל אשה חכמת לב שעומדת בעזרת נשים אם אפשר ראוי ונכון להיות לה מגילה כשירה לקרות בתוכה כי שם א"א לשמוע מן הש"ץ בשום אופן והן חייבות לשמוע כמו אנשים (פ"מ שם):