דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני קדיש וסדר הפטרה וברכת ההפטרה
א כל מקום שקורין בתורה אומרים קדיש לאחר קה"ת לבד ממנחה בשבת ומנחה בתענית שסומכין על הקדיש שאומרים לפני ש"ע (סי' רפ"ב וסי' רצ"ב):
ב בזמן שמוציאין שני ס"ת או ג' אין אומרים הקדיש רק לאחר כל הקריאה ואם יש מפטיר אומרים קודם המפטיר ובשעת הקדיש יהא הס"ת השניה על השלחן וגם הראשונה וכשיש ג' ס"ת אין מניחין אלא הב' והג' (סי' קמ"ז מ"א ופ"מ):
ג המפטיר לא יפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הס"ת במטפחותיה (סי' קמ"ז):
ד התחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתן שנתבאר לעיל שגומרים הקריאה עם כל המנין שצריכין לקרות ואין קורין רק ז' גברי והשביעי אומר ההפטרה בלא ברכות והקדיש יאמר אחר ההפטרה אבל אם התחילו ההפטרה יגמור כולה עם ברכות אחרונות (מ"א בסי' קמ"ג ע' בא"ר ופ"מ שם):
ה אסור לספר בשעה שהמפטיר קורא בנביא עד שישלים (ס"ס קמ"ו):
ו בשבת שהפרשיות מחוברין מפטירין בהפטרה של פ' שניה (סי' רפ"ד) לבד באחרי וקדושים כשהן מחוברין שאז מפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרת אחרי (סי' תכ"ח):
ז הפטרת ויברח יעקב שייך לפ' ויצא לא כמו שנדפס לפ' וישלח (מ"א שם):
ח ר"ח שחל להיות בשבת מפטירין השמים כסאי ואפי' ר"ח אלול שחל בשבת ודוחין עניה סוערה ובשבת ג' שאחריה קורין רני עקרה וגם עניה סוערה. ור"ח אב שחל להיות בשבת במקום שאין מנהג להפטיר שמעו יש להפטיר השמים כסאי ובמקום שיש מנהג להפטיר שמעו אין למחות בידם (סי' תכ"ה) ואם חל ר"ח בד' פרשיות מפטירין בשל פרשיות (שם):
ט ר"ח שחל בא' בשבת מפטירין בשבת שלפני ר"ח מחר חודש [ואם חל ר"ח ביום שבת וביום א' מפטירין השמים כסאי] ואין דוחין הפטרת עניה סוערה משום מחר חודש (שם):
י מי"ז בתמוז ואילך עד ט' באב מפטירין ג' דפורענותא שהם דברי. שמעו. חזון וסי' דש"ח ואם טעה והפטיר בשבת הראשון בפרשה דיומא תמורת דברי ירמיהו מפטיר בשבת הבאה דברי ירמיהו וגם שמעו מפני שהם סמוכות זה לזה (סי' תכ"ח במ"א שם):
יא ומשם ואילך מפטירין ז' דנחמתא שהם. נחמו. ותאמר ציון. עניה סוערה. אנכי. רני עקרה. קומי אורי. שוש אשיש. ואם טעה ולא קרא הפטרת ותאמר ציון בשבת הקבוע לה בפ' עקב יש לה תשלומין לקרותה בפ' שופטים עם הפטרת אנכי דהיינו שיתחיל מתחלתה ותאמר עד לבסוף הפטרת אנכי וכן אם לא הפטיר אנכי בפ' שופטים יש לה תשלומין לשבת הבאה לקרותה עם רני עקרה דהיינו שיתחיל מן אנכי ויקרא עד סוף דני עקרה והפטרת קומי אורי שהוא לפ' תבא יש לה תשלומין בהפטרת שוש אשיש דשייכה לפ' נצבים (שם א"ר):
[יב אין להתחיל ברכת הפטרה עד שיהיה החומש פתוח לפניו במקום ששם ההפטרה:]
יג אין לענות אמן בברכה ראשונה שקודם ההפטרה כשמסיימין הנאמרים באמת רק לבסוף כשמסיימין וצדק שהכל ברכה אחת היא [עי' לבוש סי' רפ"ד וא"ר שם]:
יד בשבת חוה"מ פסח אין מזכירין בברכת ההפטרה משל פסח לא באמצע ולא בחתימה רק מסיים מקדש השבת לבד אבל חוה"מ סוכות שחל בשבת מסיימין בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים וה"ה באמצע מזכירין של מועד כמו בי"ט של סוכות שחל בשבת (סי' ת"צ וס"ס תרס"ג):