דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני ערב תשעה באב וסעודה המפסקת
א בעל נפש יזהר בסעודה שאוכל ערב תשעה באב אחר חצות שלא יאכל שני תבשילין ואפילו בשל מין אחד רק שהאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה ומבושלין בשני קדרות מיקרי שני תבשילין וכן יש ליזהר בקדירה אחת משני מינים כגון לביבות ממולאים בגבינה וכן (ברייטע לאקשין) עם גבינה נקראים שני תבשילין והעולם נוהגין שאוכלין כל צרכן אחר חצות ואחר שאוכלין כל צרכן מתפללין תפלת מנחה ואוכלין סעודה המפסקת ואין אוכלין בסעודה שמפסיקין רק פת במלח ואין שותין אלא מים ויושבין על הקרקע ואוכלין וא"צ לחלוץ מנעליו ונוהגין לאכול ביצים קשים וקרים שהוא מאכל אבלים וטובלים באפר משום ויגרס בחצץ שני וגו' ויש ליזהר ג"כ שלא ישבו לאכול שלשה כאחד בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו ואם אירע שישבו ג' ביחד לא יזמינו (סי' תקנ"ב):
ב מי שקיבל עליו התענית שני וחמישי ושני כל ימות השנה ואירע ערב תשעה באב להיות בשני ישאל על נדרו ואם א"א לישאל על נדרו יתענה עד אחר תפלת מנחה ואוכל סעודה המפסקת קודם ביאת השמש ואין אוכל רק פעם אחת וצריך שינהוג בסעודה זו כל חומר סעודה המפסקת היינו הישיבה על הקרקע ולא ישתה רק מים רק שמותר לו לאכול תבשיל א' וכן צריך לנהוג מי שמתענה תענית חלום בעט"ב (שם):
ג מי שמתענה יא"צ בערב ט"ב יתנה בפעם הראשון שלא להתענות רק עד אחר חצות היום ויתפלל מנחה גדולה ויאכל סעודה ואח"כ סעודה המפסקת (פ"מ שם):
ד אחר שאכל סעודה המפסקת אם קיבל על עצמו התענית אפילו לא קיבל רק בלב אסור לאכול ולשתות אח"כ לכן טוב להתנות בפירוש בשעת סעודה המפסקת שיוכל עוד לאכול ולשתות אח"כ. ט' באב לילו כיומו לכל דבר ובין השמשות אסור כיום הכיפורים אבל אין צריך להוסיף מבע"י (סי' תקנ"ג) וחם קיבל עציו מבע"י התענית אסור ברחיצה וסיכה ג"כ אבל בנעילת הסנדל מותר עד בין השמשות (א"ר שם בשם הלבוש):
ה נהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב אחר חצות רק בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב עצמו וכן לא יטייל בערב תשעה באב (שם):
ו א"א תחנון בערב תשעה באב במנחה משום דאיקרי מועד (סי' תקנ"ב):