אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › דיני מנהגי ט"ב ודין ט"ב שחל במוצאי שבת ודין אבל ואונן בט"ב

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · דיני מנהגי ט"ב ודין ט"ב שחל במוצאי שבת ודין אבל ואונן בט"ב

דין ערב תשעה באב שחל להיות בשבת ותשעה באב שחל בשבת ונדחה

א ערב תשעה באב לעת ערב קודם ברכו חולצין המנעלים ומסירין הפרוכת מלפני הארון ואם חל במ"ש חולצין אחר ברכו רק הש"ץ חולץ קודם ברכו ואומר קודם שחולץ מנעליו המבדיל כו' ומבדילין בתפלה כשאר מ"ש ואחר התפלה כשרואה את הנר אומר בורא מאורי האש ואין מבדיל על הכוס ואין מברכין על הבשמים ואין מברכין הבנים ובמוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים [סימן תקנ"ג ותקנ"ו ותקנ"ט]:

ב בליל ת"ב מתפללין ערבית בנחת ודרך בכי כאבלים וא"א נחם בתפלת י"ח ואחר תפלת י"ח אומרים קדיש שלם עם תתקבל ואם חל במ"ש א"א ויהי נועם ולא ויתן לך (שם):

ג אחר קדיש שאחר תפלת י"ת קורין איכה בנחת ודרך בכי ואין מברכין על מקרא מגילה (ט"ז סי' ת"צ ופ"מ דלא כמ"א) ומפסיק בין כל פסוק מעט ובכל איכה מגביה קולו יותר ופסוק האחרון שבכל איכה אומרים בקו"ר וכן כל הפסוקים של רחמנות אומרים בקול רם ואחר איכה וקינות אומרים סדר קדושה ואח"כ אומרים ק"ש בלא תתקבל (שם):

ד אם יש אבל בעיר אפי' תוך שלשה הולך לביהכ"נ אפי' בלילה וביום עד שיגמרו הקינות (סי' תקנ"ט) אונן בליל ט"ב אין הולך בלילה לביהכ"נ ואינו אומר איכה וקינות ולמחר אחר הקבורה הולך לביהכ"נ ויהיה שם עד אחר הקינות (א"ר שם):

ה יש לאדם להצטער בליל ט"ב בענין משכבו שאם רגיל לישכב בב' כרים לא ישכב רק באחד ויש בני אדם שמשימין אבן תחת מראשותיהם זכר למה שנאמר ויקח מאבני המקום וגו' שראה החורבן וימעט אדם מכבודו ומהנאתו בט"ב בכל מה דאפשר (סי' תקנ"ה) ואסור ליגע באשתו ליל ט"ב כמו בנדה אבל ביום מותר ליגע בה (א"ר סי' תקנ"ד):

ו ט"ב בשחרית אין נוטלין את הידים רק עד סוף קשרי אצבעותיו ולאחר שמנגב ידיו ועדיין לחות קצת מעבירן על עיניו ואם היה ליפלוף ע"ג עיניו ודרכו לרחצם במים ולהעבירם רוחץ ומעבירם דהוי לי' כטיט וצואה שמותר לו לרחוץ ואם הטיל מים ושיפשף וכן אם עשה צרכיו מותר לרחוץ ידיו עד קשרי אצבעותיו דהוי כמלוכלכים בטיט וצואה אבל בלא"ה אסור אפי' להושיט אצבעו במים (סי' תקנ"ד):

ז מתפללין בשחרית ואין מניחים טלית של מצוה ולא תפילין רק לובשין טלית קטן בלא ברכה (סימן תקנ"ה) ומתפללין כל סדר היום ומשנת איזהו מקומן וברייתא דר"י וא"א פיטום הקטורת וא"א תהלים ושיר היחוד ולא מזמור שיר של יום בשחרית (סי' תקנ"ד) ואומר הש"ץ בתפלת י"ק עננו בין גואל לרופא (א"ר סי' תקנ"ט דלא כט"ז סי' תקנ"ז) וא"א נחם בבונה ירושלים (שם) וא"א או"א ברכנו בברכה כו' משום דכתיב ובפרשכם כפיכם וגו' ועוד דהוי אבילות ואסור לאבל לישא את כפיו ואחר תפלת י"ח אומרים ח"ק וא"א והוא רחום ולא נופלים על פניהם וא"א אא"א משום דאיקרי מועד:

ח אח"כ קורין בתורה כי תוליד בנים וגו' ואומרין ח"ק ומפטירין בירמיה אסוף אסיפם וגו' ומכניסין ס"ת להיכל ואומרים קינות וראוי ונכון להאריך בקינות עד מעט קודם חצות ואומרים קצת פסוקי נחמות אחר הקינות כדי להפסיק בנחמות ובשעת קינות אסור לדבר דבר ולצאת לחוץ כדי שלא יפסיק לבו מאבילות וכ"ש שלא להשיח עם עכו"ם ואחר הקינות אומרים אשרי וא"א למנצח ואומרים ובא לציון גואל ומדלגין פסוק ואני זאת בריתי דנראה ככורת ברית על הקינות ואף אחר הקינות אסור לישב ע"ג ספסל עד אחר חצות וטוב שכל יחיד יקרא איכה גם ביום (סימן תקנ"ט):

ט אם אירע מת בט"ב א"א צידוק הדין (סימן תקנ"ט) ואם מת אדם גדול מותר לומר עליו הספד (ט"ז ופ"מ שם):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה