דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני וסדר האיך יקבל הס"ת ומי הוא הקורא ומנהגיו
א הנותן ספר תורה והמקבלו צריך שיהא בימינו (סי' רפ"ב) והש"ץ יאמר גדלו כנהוג:
ב יש למנוע מהיות הקורא קטן אם לא בשעת הדחק (מ"א סי' רפ"ב) ואם ידוע שהוא בן י"ג שנה ויום אחד אף שלא ידוע שהביא שתי שערות מותר לקרות ועולה למנין:
ג אין הקורא רשאי לקרות עד שיכלה אמן מפי הציבור (סי' קמ"א):
ד צריך לכתחילה לקרות מעומד ואפילו לסמוך עצמו אל הכותל או לעמוד אסור ואפילו סמיכה מועטת שאם ינטל אותו דבר לא יפול אסור לכתחילה שצרין לעמוד באימה (רסי' קמ"ח) ובעל בשר מותר לסמוך הואיל וצריך וה"ה כל אדם כשצריך וגם בעל בשר לא יסמוך עצמו על המפה רק על השלחן דהמפה תשמיש קדושה היא ואסור לשמש בה תשמיש הדיוט (א"ר שם):
ה קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת או בניקוד אם הענין משתנה עי"כ כמו יַעֲשֶה ליֵעָשֶה בציר"י מחזירין אותו אבל קרא לאַהֲרֹן הַרֹן בפת"ח כיון דשניהם אותיות גרוניות הן לא הוו חד שינוי (א"ר סי' קמ"ב) אבל אם אין הענין משתנה אין מחזירין, וגוערין בו. וכן אם טעה בנגינת טעם אין מחזירין אותו. וגוערין בו (שם). אמנה מי שאינו חוזר אפילו במקום שהענין משתנה אין למחות בידו (שם א"ר):