אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › דיני הסיבה וארבע כוסות

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · דיני הסיבה וארבע כוסות

דיני הפרשת חלה מן המצות

א יהא שלחנו ערוך מבע"י שמצוה למהר ולאכול כדי שלא ישנו התינוקות אבל קודם שתחשך אסור אפי' לומר הקידוש משום דהכוס של קידוש הוא אחד מד' כוסות וכולן צריכין להיות בלילה (סי' תע"ב):

ב יסדר שלחנו בכלים נאים כפי כחו אף שבכל השנה טוב למעט בכלים משום זכר לחורבן חוץ מליל פסח שמצוה להרבות בכלים נאים. ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות ואפילו עני שאין לו כרים ישב על הספסל וכן מותר לסמוך על ירך חבירו אבל לא על ירך עצמו דמיחזי כדואג (שם):

ג כשהוא מיסב לא יטה לא על פניו ולא על גביו ולא על ימינו אלא על שמאלו ואין חילוק בין איטר לאחר (שם):

ד נשים נהגו שלא להסב כי סומכין עצמן על הראבי"ה שבזה"ז אין להסב (שם):

ה אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו או תוך שלשים על שאר קרובי' כגון שלא נהג שבעה לפני הרגל אין מיסב על מטה כבודה וכלולה אבל צריך להסב בשינוי קצת דהיינו על מטה וכר אחד תחת מראשותיו או על ירך חבירו וקיט"ל לא ילבש (פ"מ שם):

ו בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו מובהק דמסתמא מוחל לו אבל תלמיד לפני רבו א"צ הסיבה אפי' אינו רבו מובהק אא"כ יתן לו רבו רשות ות"ח מופלג בדורו אף שלא למד ממנו כלום חשוב כרבו וא"צ הסיבה ודוקא שאוכלין על שלחן אחד אבל אם אוכל על שלחן בפ"ע צריך להסב (שם):

ז לכתחילה יסב בכל הסעודה ובדיעבד יצא אם היסב בשעת אכילת כזית מצה וכן אם שתה כוס שלישי ורביעי בלא הסיבה אין לחזור ולשתות כוסות אחרים בהסיבה משום דצריך לברך בפה"ג אם ירצה לשתות כוס אחר והוי כמוסיף על הכוסות משום דשמא הלכה כראבי"ה דבזה"ז אין להסב ונמצא דיצא כבר ומה ששותה עוד הוי כמוסיף אבל אם יש לו כוס גדול ולא שתה אותו כולו ונזכר ששתה אותו בלא הסיבה אם נזכר קודם שהתחיל לומר הלל או שאר הגדה דלא הסיח דעתו עדיין משתיית שאר הכוס יכול לשתות השאר בהסיבה ובלא ברכה דלא הוי כמוסיף משום דבכוס אחד יכול לשתות כמה פעמים ומסתמא היה דעתו בשעת ברכה על כל הכוס אבל אם התחיל לומר הלל או שאר הגדה הוי כנמלך ואם ירצה לשתות הנשאר שבכוס יצטרך לברך אסור לשתותו דהוי כמוסיף על הכוסות ואם שתה כוס שני בלא הסיבה יכול לשתות כוס אחר בלא ברכת בפה"ג ובהסיבה דבין שני לשלישי יכול לשתות יין בלא ברכה ולא נראה כמוסיף אבל אם שתה כוס ראשון בלא הסיבה ובין כוס ראשון לב' אין רגילין האידנא לשתות ואם ירצה לשתות כוס אחר הרי יצטרך לברך עליו והוי כמוסיף על הכוסות ע"כ אין לשתות כוס אחר אבל טוב שבתחלת הסיבה יהא דעתו לשתות בין הכוסות הראשונות ואם יטעה שישתה כוס ראשון בלא הסיבה יכול לשתות כוס אחר בהסיבה ובלא ברכה ולא יהא נראה כמוסיף (שם מ"א ופ"מ):

ח צריך לשתות ד' כוסות על הסדר דהיינו שיאמר ההגדה בינתיים ואם שתאן זה אחר זה שלא כסדר דהיינו שלא אמר הגדה בינתיים לא יצא וישתה עוד ג' כוסות על הסדר ויברך על כל כוס וכוס (שם פ"מ):

ט שיעור הכוס רביעית וישתה ממנו רובו וכן אם הכוס מחזיק אפי' כמה רביעית י"א שצריך לשתות רוב הכוס ואם אין שותה ממנו רובו לא יצא לכן יקח כוס קטן של רביעית וישתה רובו (שם מ"א) וצריך לשתות שלא ישהה יותר משיעור רביעית ואם שהה יותר אז בשני כוסות ראשונות צריך לחזור ולשתות ובאחרונות א"צ ואם שהה יותר מכא"פ אפילו בב' כוסות אחרונות צריך לחזור ולשתות (שם במ"א):

י מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ד' כוסות (שם):

יא מצוה לחזור אחר יין אדום אם אין הלבן משובח ממנו (שם):

יב אפי' עני המתפרנס מן הצדקה ילוה או ישכור עצמו כדי שיהיה לו יין על ד' כוסות ומי שאין לו אלא על ד' כוסות ישתה כולם בלילה הראשונה ולא ישאיר ללילה ב' משום דבקיאין אנו בקביעא דירחא. נר בבית עדיף מד' כוסות משום שלום בית (מ"א):

יג התינוקות שהגיעו לחינוך מצוה ליתן לכל א' כוסו לפניו ואין ליקח כוס שפיו צר מפני שלא יוכל לשתות רביעית בב"א (שם):

יד נשים חייבות בד' כוסות ובכל המצות הנוהגות באותו לילה (שם):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה