דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דיני בהמ"ז בבית חתן בשבעת ימי המשתה
א בבהמ"ז שבבית חתן כל שבעת ימי המשתה אומרים דוי הסר כו' ובהמ"ז על כוס אחד ואחר בהמ"ז אומרים על כוס שני ברכת חתנים היינו ששה ברכות ואחר שמברכין ברכות אלו מברכין ברכת היין על הכוס שאומרים עליו בהמ"ז (סי' ס"ב):
ב אומרים ברכות אלו אחר בהמ"ז ביום ראשון של הנשואין ובסעודה ראשונה שאכלו אחר החופה בין בבחור שנשא בתולה בין באלמן שנשא אלמנה או באלמן שנשא בתולה בכולן מברכין ברכות אלו ביום ראשון ובסעודה ראשונה וצריך עשרה והחתן מן המנין [שם]:
ג מסעודה ראשונה ואילך יש חילוק בבחור שנשא בתולה או אפי' בבחור שנשא אלמנה או אלמן שנשא בתולה אם לא אכלו הסעודה ראשונה ביום נשואין ואוכלין הסעודה ראשונה ביום שאחר נשואין הוי כפנים חדשות ומברכין שבע ברכות אבל כשאוכלין סעודה שניה באותו יום או כשאוכלין כל שבעת ימי המשתה אי איכא פנים חדשות בכל סעודה וסעודה כשאוכלין מברכין שבע ברכות ואם לאו כשאין פנים חדשות אין מברכין כל הז' ברכות רק מברכין ברכת אשר ברא ששון כו' לבד [וכשאין אומרים רק אשר ברא א"א דוי הסר ואומרי' נודה לשמך כו'] וצריך שני כוסות דהיינו על כוס אחד אומרים נודה לשמן כו' ובהמ"ז ואח"כ לוקחים כוס שני ואומרים עליו ברכת אשר ברא כו' ואח"כ אומר בפה"ג על כוס של בהמ"ז ואף שבברכת אשר ברא א"צ פנים חדשות מ"מ צריכין לסעוד שם אנשים שאינם מב"ב אבל אם אינו סועד רק עם ב"ב לבד גם ברכת אשר ברא א"א. וא"צ עשרה רק בג' אומרים ברכת אשר ברא כו' [ב"ש]:
ד ובאלמן שנשא אלמנה אחר שאכלו הסעודה ראשונה ביום א' של הנשואין ואוכלין סעודה שניה באותו יום או שלא אכלו כלל ביום א' ואוכלין הסעודה הראשונה בלילה שאחר יום הנשואין אין מברכין ז' ברכות אפי' איכא פנים חדשות לא מהני (ועיין בסי' זה ס"ק ט"ו מ"ש שם מה נקרא יום א' של הנשואין באלמנה) אבל מודה לשמך ושהשמחה במעונו ואשר ברא אומרים אף באלמן שנשא אלמנה כל שלשה ימים הראשונים אפי' ליכא פנים חדשות ואין שם עשרה רק שיש שם שלשה ויש בהם אנשים שאינן מב"ב רק שאוכלין שם מחמת שמחת מריעות (ב"ש שם ס"ק י"ז):
ה פנים חדשות מיקרי אפילו אם בא לשם איש אחד שבעלי החופה שמחים בביאתו ורוצין להרבות בשבילו אף שאין אוכל עמהם אלא שבא מחמת שמחת מריעות (שם):
ו שבת ויו"ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ובסעודת שחרית. ובסעודה שלישית אם יש פנים חדשות או שאומר הדרשה והוי כפנים חדשות מברכין ואם לאו אין מברכין שבע ברכות ודינו כמו שאר סעודת נשואין שאין שם פניה חדשות. ובאלמן שנשא אלמנה בע"ש אין מברכין ז' ברכות (ע"ל ס"ק ט"ו) אפי' בליל שבת משום דלא מהני פ"ח באלמן שנשא אלמנה אפי' בסעודה הראשונה אם לא נעשית ביום שנעשו הנשואין (שם):
ז שהשמחה במעונו דינו כמו ברכת אשר ברא וא"א אותו רק שיהיה עכ"פ זימון של שלשה ויהיו בהם אנשים שאינן מן ב"ב רק שאוכלין שם מחמת שמחת מריעות [שם]:
ח שבעת ימי המשתה וכן ג' של אלמנה מתחילין תיכף אחר ז' ברכות שברכו בשעת החופה שמותרין להתייחד ואף שלא נתייחדו עדיין בחדר א' ואם היתה החופה בכפר ותיכף מן החופה נסעו לביתם ולא נתייחדו עדיין בחדר א' כל הדרך אעפ"כ מתחילין ז' ימי המשתה מעת שברכו הברכות בשעת החופה (דלא כט"ז):
ט אם אדם מזמין את החתן ואת הכלה לאכול שם אם מייחדין להם שם חדר בפ"ע שיכולין להיות ביחד לבד ולשמוח שם הוי שם כמו חופה דידהו ומברכין שם ז' ברכות אף אם דעתן לחזור אח"כ לחופתן אשר יש להם בביתם ואם לאו אין מברכין אפי' אשר ברא כו' ושהשמחה במעונו כו':
י בני החופה שנתחלקו לחבורות הרבה אפי' אם אכלו בבתים שאינן פתוחות למקום שהחתן שם כולם מברכין ז' ברכות כיון שהתחילו לאכול אותן שבשאר בתים כשהתחילו אותן של בני החופה ואוכלין מסעודה שהתקינו לבני החופה חשובים כולם כאחד לברך ברכת חתנים וכ"ש כשהשמש מצרפן [שם]:
יא השמשים שאוכלין אחר סעודת נשואין בבית נשואין מברכין ז' ברכות (שם):
יב מחזיר גרושתו א"א שהשמחה במעונו רק ז' ברכות אומרים תחת החופה ובסעודה הראשונה ביום הנשואין אומרים ג"כ אחר בהמ"ז ז' ברכות אבל אחר יום הנשואין א"א גם ברכת אשר ברא הואיל וא"א שהשמחה במעונו [אחרונים]:
יג באה"ע סס"א מביא הב"ש טעם על מה שמברכין בפה"ג אחר ז' ברכות ע"ש ולפע"ד נראה הטעם דכיון דהרבה פוסקים סוברים דלא נתקנו הז' ברכות על הכוס וא"כ אם יברך הז' ברכות אחר ברכת בפה"ג יהיה הפסק בין ברכה לטעימה משא"כ בחופה שהמברך אינו טועם רק נותנין לאחר לטעום והטועמים אין מפסיקין יותר טוב לברך בפה"ג קודם כיון דלהרבה פוסקים נתקן על הכוס וראוי לברן בפה"ג תחלה:
יד עוד שם ביום ראשון לבד כו' הלשון דחוק בסעיפים אלו וכוונת המחבר דקאי על ברכת אשר ברא שבסעיף ד' ולכך כ' הכל בלשון יחיד ומברכין אותה ברכה זו דהוא שיטת הרמב"ם דס"ל כשמברכין בשעת החופה ז' ברכות שוב אין מברכין על הסעודה ז' ברכות רק אשר ברא ולכך נקראת ברכה זו ברכה שמוסיפים בבית חתנים דכל ז' ימי המשתה בבתולה מברכין אשר ברא אפילו בלא פ"ח וע"ז כ' בסעיף ז' בד"א שהיו האוכלין אותן שעמדו בשעת ברכת נשואין אבל כשיש אוכלין אחרים שהם פ"ח מברכין כל ז' ברכות כשיש בכל סעודה פ"ח:
טו עוד שם בב"ש ס"ק ה' דמסיק דבאלמן שנשא אלמנה אין מברכין ז' ברכות. רק כשהסעודה הוא ביום של החופה דוקא אבל כשהחופה היה ביום והסעודה בלילה אין מברכין ז' ברכות אמנה לפענ"ד נראה דוקא כשהיה ביום יחוד הראוי לביאה דאז היה ביום יום החופה אבל אם לא הוה יחוד רק בלילה לא מיקרי חופה דהא באלמנה לא הוי חופה רק כשיש יחוד הראוי לביאה וא"כ הוי כאילו לא היה החופה רק בלילה והוי כאלו הלילה יום החופה והוי הלילה יומא קמא ולכן אלמן שנשא אלמנה ביום ולא טבלה עד הלילה ונתייחדו בחדר אחד אחר הטבילה והיה יחוד הראוי לביאה מברכין ז' ברכות בסעודה שאוכלין אחר היחוד: