אור ברסלב
דרך החיים כללי דיני מוקצה › דיני אדר ותענית אסתר

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

כללי דיני מוקצה · דיני אדר ותענית אסתר

דיני הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת

א משנכנס אדר מרבין בשמחה וישראל שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר (גמ' תענית כ"ט):

ב מי שנעשה לו נס באדר אם היה אז שנה פשוטה ונדר לעשות פורים חייב לעשות פורים בשני אדרים באותו יום בחודש לצאת ידי נדרו ואם בשעת הנס היתה השנה מעוברת הכל הולך אחר החודש שנעשה בו הנס (מ"א סי' תקס"ח וסי' תרפ"ו):

ג וכן לענין יאר צייט הדין כנ"ל אלא שהאבלים א"צ ליתן לו קדיש רק ביום א' משני אדרים והיינו אם האבלים של אדר הראשון הם אותם באדר שני ולא נתוסף עליהם הם צריכין ליתן לו עכ"פ קדיש א' דממ"נ יש לו קדיש א' אבל אם נשתנו האבלים מראשון לשני כ"א מהאבלים יכולים לדחות היאר צייט מקדיש שלהם באדר שאין ספק מוציא מידי ודאי וע"כ הטוב לו שיקבץ לו י' בביתו לומר קדיש:

ד מי שמת לו אביו ביום א' דר"ח אדר שני ולשנה הבאה היא פשוטה א"א שיעשה היא"צ ער"ח ניסן שהיא כ"ט באדר הואיל ויום מיתת אביו הי' ג"כ בסוף אדר שהיא א' דר"ח אדר שני אלא צריך לעשות היא"צ בר"ח אדר והיינו ביום א' של ר"ח (מ"א סי' תקס"ח ע"פ הגהת תוס' שבת ומחצית השקל דלא כפ"מ):

ה בשנה מעוברת יום י"ד וט"ו של אדר הראשון אסורים ג"כ בהספד ותענית וא"א למנצח יענך ולא אא"א ותחמון וטוב להרבות בסעודה ביום י"ד שהוא פורים קטן אבל ביום ט"ו אין חייב בסעודה באדר ראשון אמנם קריאת המגילה ומתנות לאביונים אין נוהגין באדר א' כלל אלא באדר שני (ש"ע סימן תרצ"ג):

ו אם חל יום ב' דר"ח אדר הסמוך לפוריה שבו קורין המגילה בשבת אז נקרא שבת זה פ' שקלים ומוציאין בו ג' ס"ת בא' קורין סידרא של אותו שבוע ו' גברי במקום שאין מוסיפין על ז' קרואים ובס"ת שניה קורין וביום השבת ובראשי חדשיכם בפ' פנחס עם השביעי ובמקום שמוסיפין קורין בראשון עם כולה חוץ מן האחרון ובשני' קורין פ' שבת ור"ח עם האחרון ובס"ת שלישית קורין מפטיר בפ' כי תשא עד לכפר על נפשותיכם ומפטיר במלכים ויכרות יהוידע ואם חל ר"ח אדר הנ"ל באמצע שבוע מקדימין לקרות פ' שקלים בשבת שלפניו ומוציאין ב' ספרים באחד קורין סדר הרבוע לכל מנין הקרואים חוץ ממפטיר ובשני קורין למפטיר בפ' תשא וכו':

ז ב' דר"ח אדר שבו קורין המגילה א"א לחול אלא בא' מד' ימי השבוע דהיינו זבד"ו ומן פ' שקלים כנ"ל מתחילין ארבע פרשיות לקרות קודם פסח חוץ מהסידרא השייך לכל שבת חוץ שבת הגדול והם פ' שקלים פ' זכור פ' פרה פ' החודש אך שא"א לקרות כסדרן רק צריך להפסיק בין השבתות ופעמים שאין מפסיקין בהם אלא הפסקה אחת ולפעמים יש בו ב' הפסקות וסימנא שלהם לדעת אימתי יש הפסקה א' או ב' הפסקות היא זט"ו בצו ד"ד ובי"ו כיצד אם חל ב' דר"ח אדר ביום שבת שהיא ז' של ימי השבוע מסימן זבד"ו הנ"ל אז חל ההפסקה ביום ט"ו לחודש דהיינו בשבת שלישית של פ' שקלים והוא שבת שושן פורים הפסקה אחת בין פ' זכור לפ' פרה וזהו פי' של סי' זט"ו וכשחל ר"ח הנ"ל בב' בשבוע פ' שקלים בשבת שלפניו כנ"ל אז הפסקה אחת בין פ' שקלים לפ' זכור והוא ביום ו' לחודש אדר שבת שניה של פ' שקלים וזהו סי' ב"ו וכשחל ר"ח הנ"ל בד' בשבוע אז ההפסקה שבין שקלים לזכור ג"כ בד' בחודש בשבת שניה של שקלים וזהו סי' ד"ד אך אם חל ר"ח הנ"ל ביום ו' בשבוע ומקדימין פ' שקלים לשבת שלפניו כנ"ל אז יש שני הפסקות הפסקה ראשונה בין שקלים לזכור בב' לחודש והפסקה שניה בין זכור לפרה י"ו בחודש וזהו סי' ובי"ו:

ח שבת זכור מוציאין ב' ס"ת בא' קורין מנין הקרואים כנ"ל בסידרא של אותה שבוע ובשניה קורין מפטיר סוף פ' כי תצא זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף הסדרא ומפטיר בשמואל פקדתי:

ט

ט ואסור לקרות בשבת זכור למפטיר קטן שלא הגיע לחינוך אבל קטן שהגיע לחינוך מותר לקרותו (הגהת רמ"א סי' רפ"ב ס"ד ורוב אחרונים):

י י"ג אדר שבו קורין המגילה בי"ד הוא תענית אסתר וכל הבריאים מחויבים להתענות בו ואם חל בשבת מקדימין להתענות ביום ה' בשבוע שלפניו:

יא בין שהוא בזמנו או שנדחה יש להקל בתענית אסתר לעת הצורך כגון מעוברת ומניקות או יולדות כל למ"ד יום או לשאר חולה אפילו אין בו סכנה אפילו כאיבי עינים שהם מצטערים הרבה ומיהו מצטער שיכול לפרוע אח"כ צריך לפרוע תעניתו אבל שאר בריאים אפילו המהלך בדרך וקשה עליו התענית לא יפרוש מן הצבור:

יב אם הוא נדחה וחל בו ברית מילה יעשה סעודת המילה ביום תענית שהוא יום ה' ולמחר בע"ש יתענו להשלים מה שלא התענו (הגהת רמ"א ופ"מ דלא כע"ז):

יג בפ' פרה מוציאין ב' ס"ת בא' קורין הסידרא ובא' קורין מפטיר ר"פ חוקת עד ויבאו בני ישראל ומפטיר ביחזקאל ל"ו וזרקתי עליכם מים טהורים:

יד בשני שבתות או פ' זכור ופ' פרה אפי' ישובים ובני כפרים שמתפללים כל השנה בלא מנין צריכים לבוא למקום שיש בו מנין:

טו שבת פ' החודש פעמים שחל בר"ח ניסן ואז מוציאין ג' ס"ת בא' קורין מנין הקרואים חוץ משביעי או אחרון בסדרא של אותו שבוע ובשני' קורין לאחרון או לשביעי בסדרא של ר"ח שהוא וביום השבת ובראשי חדשיכם ובס"ת שלישית קורין מפטיר בפ' בא החודש הזה לכם ומפטיר ביחזקאל בראשון באחד לחודש ואם חל שבת זה קודם ר"ח ניסן אז אין מוציאין רק ב' ס"ת בא' קורין כל מנין הקרואים בסדרא של אותה שבוע ובשניה קורין מפטור פ' החודש הזה לכם ומפטיר ביחזקאל כנ"ל:

טז חצי קדיש שאומרים אחר השלמת הקרואים אומרים תמיד קודם קריאת המפטיר בין בס"ת א' או בב' או בג' ספרים ואחר קריאת אחרון ומנין הקרואים מניחין ס"ת של המפטיר על השלחן בשעת אמירת הקדיש:

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה