דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דין תינוק שמת קודם שנימול ודין אם מת בשבת או ביו"ט
א תינוק שמת קודם שנימול מלין אותו על קברו בצור או בקנה ואין מברכין על המילה אבל משימין לו שם לזכר שירחמהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים (סימן רס"ג):
ב תינוק שנימול או תינוקת אחר שלשים ללידתה שמתו בי"ט אם העת קר ואין בזיון שלא אשתהי אין לקברו בי"ט א' אפילו ע"י עכו"ם אלא משהינן לו עד י"ט ב' ואז קוברין אותו כמו גדול (מ"א סי' תקכ"ו דלא כהב"ח):
ג תינוק שלא נימול מחמת איזה סיבה ומת לאחר שלשים בי"ט אף דאשתהי אין קוברין אותו בי"ט א' מחמת שצריכין למולו ואין למולו בי"ט א' ע"י עכו"ם ומשהין לו עד י"ט ב' ומסירין ערלתו וקוברין אותו וליכא בזיון בזה שכל לכבודו מותר להלינו (א"ר שם):
ד תינוק שנימול או נקיבה תוך שלשים ללידתה שמתו בי"ט בין גמרו שעריו וצפרניו בין לא גמרו אי לא אשתהי אין קוברין אותו בי"ט א' אפי' ע"י עכו"ם ומשהינן ליה עד י"ט ב' וקוברין אותו ע"י עכו"ם ולא ע"י ישראל ואם אשתהי קוברין אותו בי"ט א' ע"י עכו"ם ואם מת בי"ט ב' קוברין אותו בו ביום ע"י עכו"ם ולא ע"י ישראל:.
ה תינוק שלא נימול שמת בתוך שלשים יום אפי' גמרו שעריו וצפרניו ואפי' אשתהי אין קוברין אותו אפי' בי"ט ב' אפי' ע"י עכו"ם אלא משהינן ליה עד אחר י"ט ומסירין ערלתו וקוברין אותו ולענין טלטול המת ממקום למקום עיין לקמן בה' אבילות כי שם נתבאר דינו על נכון):