דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
כללי דיני מוקצה · דין הנענועים שצריך לעשות
א צריך לנענע לכל הרוחות בשעת הברכה ואפי' אינו נוטלו בשעת הלל וגם בהלל צריך לנענע לכל הרוחות ונכון שיברך תחילה בסוכה על הלולב וינענע בו ואם אין לו לולב בביתו לברך עליו בסוכה יברך עליו קודם הלל וינענע בשעת ברכה ואח"כ ינענע בהלל (סי' תרנ"א ועיין מ"א שם וסי' תרנ"ב):
ב סדר הנענועים בהלל הש"ץ ינענע בהודו כו' וכן ביאמר נא כו'. והציבור מנענעים בכל פעם שיאמרו הודו דהיינו ד' פעמים שעונין אחר הש"ץ הודו וכן מנענע הש"ץ באנא ה' הושיעה נא בב' פעמים שאומר והצבור ג"כ מנענעים ב"פ אבל באנא ה' הצליחה נא אין מנענעים הש"ץ ולא הציבור וכן בהודו לה' שבסוף שכופלין את הפסוק מנענעים בו ב' פעמים הש"ץ והציבור (שם):
ג סדר הנענועים לרוחות יחזור פניו למזרח ושדרו של לולב לצד פניו (כוונות) ויעשה שלש הולכות למזרח ושלש הבאות והיינו שמוליך ידו עם הלולב מכנגדו והלאה ג"פ ומביאו אצלו ויכסכס בעלין בשעת הולכה והבאה ובשעת הבאה יביא עיקרו של לולב נגד החזה ואח"כ יטה ראש הלולב לדרום ויעשה ג"כ ג"פ הולכה והבאה כמו במזרח אבל אין צריך להפוך פניו להצד שמנענע רק יטה ראש הלולב לצד שמנענע ויעשה ג"פ הולכה והבאה וכן לצד מערב יטה ראש הלולב על כתפו ומוליך ומביא (מהרי"ל וע' מ"א) ואח"כ לצד צפון ואח"כ למעלה ואח"כ לצד מטה וכשמנענע למטה א"צ להפוך ראש הלולב לצד מטה (ט"ז שם) וסדר הרוחות. מזרח. דרום. מערב. צפון. מעלה. מטה. (מ"א שם):
ד כשמנענע בהודו וביאמר נא ובאנא כו' יחלק הנענועים דהיינו שלא ינענע בהשם ובהודו כו' ששה תיבות ינענע בכל תיבה לרוח אחת וכן ביאמר נא ו' תיבות ינענע ג"כ בכל תיבה לרוח אחת ובאנא ג' תיבות בלא השם ינענע בכל תיבה לב' רוחות. וצריך לחבר האתרוג להלולב בשעת הנענועים ולנענע בשניהם יחד (שם ובמ"א):
ה ד' מינים הללו מעכבין זה את זה שאם חסר לו אחד מהן לא יברך על השאר אבל נוטל אותם בלא ברכה ומנענע בהם קודם הלל דהיינו בשעה שהיה מברך עליהם אם היו כולם ובשעת הלל ינענע ג"כ לזכר בעלמא בין ביום א' בין ביום ב' בין בשאר ימים (א"ר דלא כט"ז) והציבור יטלו אותן גם כן כדי שלא יבואו לטעות לשנה הבאה שיסברו שיצאו במה שנטל הש"ץ (א"ר דלא כט"ז ומ"א):
ו אם בירך על הלולב ואחר הברכה ראה שלא היה בו הדס או ערבה או שהיו פסולים אם היה לו ערבה בביתו באופן שא"צ להפסיק בנתיים כדי ליקח אותם יקח ארבעתם ביחד ויברך על אותו מין שהיה נחסר דהיינו על ערבה יברך ענ"ט ערבה על הדס ענ"ט עץ עבות ואם היה זה ביום ראשון צריך לברך עוד פעם ב' שהחיינו בשביל הנחסר דומיא דתורמוס שבירך עליו ונפל מידו אף שהיה לפניו תורמוס ואוכל את השניה מ"מ צריך לברך על השניה אבל על הלולב יצא כיון שהיו אצלו בביתו ארבעתם אבל אם לא הי' לו בביתו ערבה אחרת או הדס אחר בשעה שבירך ואח"כ הביאו לו צריך לברך על ארבעתם יחד פעם ב' על נטילת לולב כיון שלא היו מצוים אצלו בבית לא יצא גם על הלולב וצריך לברך עליו פעם ב' ואם היה זה ביום ראשון צריך לברך גם שהחיינו פעם שנית (א"ר שם דלא כמ"א):
ז אם חסר א' מהמינים לא יקח אחר במקומו כדי שלא יבואו לטעות בשנה האחרת (שם):
ח המדקדקים במצות אין מוסיפין על שלשה בדי הדס ועל שני ערבות (שם):