אור ברסלב
דרך החיים הלכות שבת › דין אימת מתחיל איסור מלאכה בערב שבת

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

הלכות שבת · דין אימת מתחיל איסור מלאכה בערב שבת

זמן הדלקת הנר וקבלת שבת

א ציבור שהתפללו מפלג המנחה ולמעלה תיכף כשמתחילין מזמור שיר ליום השבת נאסרין במלאכה (פ"מ סי' רס"א) והמיעוט אף שלא התפללו נגררין אחר הרוב ואם יש הרבה בתי כנסיות אין אחת נגררת בתר חברתה (מ"א סי' רס"ג) ונ"ל דאם יש מנין בבית אצל היחיד אף שהוא קבוע נגררת אחר הרוב. אדם שבא לעיר בע"ש וכבר קיבלו אנשי העיר שבת אע"פ שעדיין עוד היום גדול אם היה עליו שום חפץ או מעות הולך לחדר ומניחו ליפול (מ"א שם):

ב יחיד שמתפלל בפ"ע אע"פ שעדיין לא התפללו הקהל אם כבר התחיל ש"ע של שבת חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה ואפי' אם התנה שאינו רוצה לקבל שבת חל עליו שבת בע"כ ואם לא התנה שאינו רוצה לקבל שבת מיד שהתחיל מזמור שיר ליום השבת הוי קבלה כדין ציבור המבואר לעיל מיהו גם תנאי בלב סגי [ע' סי' רס"ג סעיף י' וי"א ובב"י שם וא"ר] מיהו יש ליזהר להתנות בפירוש:

ג אם ביום המעונן טעו ציבור וחשבו שחשיכה והתפללו ערבית של שבת ואח"כ נתפזרו העבים וזרחה השמש אינם צריכין לחזור ולהתפלל אם היה מפלג המנחה ולמעלה [היינו שעה ורביע קודם הלילה] ואסורין במלאכה אך המיעוט שלא היו בבהכ"נ אין נמשכים אחר הרוב שקבלו שבת בטעות (ע"ש סעיף י"ד ובא"ר שהביא גדולי המחברים כמ"ש):

ד יחיד המתפלל תמיד מעריב בזמנו שטעה והתפלל תפלה של שבת וקבל שבת עליו מפלג המנחה ואילך משום שהיה יום המעונן שסבר שחשיכה ואח"כ נודע שעדיין הוא יום כנ"ל בסעיף הקדום חייב להתפלל בלילה פעם שנית דשאני רבים דטריחא [וכמו שנתבאר לעיל אצל מנחה] ומותר בעשיית מלאכה (ע' פ"מ ס"ק כ"ז וכ"ח) מיהו אם הדליק נר של שבת וקיבל עליו שבת בהדלקה מחמת שסבר שסמוך לחשיכה ונודע אח"כ שעדיין יום גדול רק שהוא מפלג המנחה ולמעלה כיון שעשה מעשה הדלקה אף שהיה בטעות מ"מ אסור בעשיית מלאכה [דשאני תפלה מהדלקה שהוא מעשה וע' פ"מ] ודוקא לאתר פלג המנחה [היינו לאחר י"א שעות, פחות רביע זמניות] אבל קודם פלג המנחה לא מהני קבלה ע"ש וסי' רס"א בב"י ויש מחמירין שאותו נר שהודלק לשבת אסור ליגע בו ולטלטלו אם לא לצורך מצוה (סי' רס"ג):

ה יחיד שקבל עליו שבת קודם שחשיכה מותר לומר לחברו לעשות לו מלאכה ומותר להניח מאותו מלאכה אפילו בשבת (ס"ס רס"ג). מיהו אם רוב הצבור קבלו עליהם שבת דאז הכל נגררים בתרייהו בע"כ כנ"ל יש חילוק דאם בעוד היום גדול כמו שעה או יותר סמוך לחשיכה קבלו עליהם מותר לומר לעכו"ם לעשות לו מלאכה וכל מה שצריך אבל אם קבלו עליהם חצי שעה סמוך לחשיכה אסור לומר לעכו"ם לעשות מלאכה אם לא לצורך מצוה כגון לומר לנכרי [עיין רסי' רס"א ובמ"א] להדליק נר יא"צ [א"ר בשם רש"ל וט"ז סי' שמ"ב] אבל לעשות בעצמו שבות אפי' לדבר מצוה כמו לערוב ערובי חצירות או לעלות באילן ליטול לולב או שופר וכי"ב כמו שמבואר בסי' שמ"ב ע"ש בע"ז לענין ביה"ש דמותר לעשות בעצמו ביה"ש שבות לצורך מצוה אבל בקיבלו שבת עליהם חמירא טפי ואסור לעשות בעצמו שבות אפי' לדבר מצוה (מ"א פ"ק ז' וי"ב ע"ש בפ"מ) וכן ליכנס למרחץ אפי' להזיע [שם] כללו של דבר דוקא אמירה של מצוה מותר [כמו ביה"ש בלא קיבל ע' א"ר ומ"א] אמנם לפענ"ד אפי' אם צבור קבלו עליהם אחר חצי שעה סמוך ללילה לא חמיר מביה"ש דמותר לעשות מלאכה לצורך מצוה דקבלת צבור הוא רק שיהיה לו דין תוס' שבת כמבואר סי' רפ"א סעיף ב' שתוס' שבת היא מתחלת השקיעה וכו' ובזה"ז רוצה לעשות כולו תוס' עושה רוצה לעשות מקצת עושה ולפ"ז בודאי כשמקדימין כוונתן שעושין אותו לתוס' וכיון שאפי' אין מקבלין שבת חייבין בתוס' שבת שהוא קודם ביה"ש וכיון דחז"ל לא גזרו על שבות ביה"ש שמותר לעשות שבות [כמבואר סי' שמ"ב] כשהוא אחר התוס' מכ"ש שלא גזרו על התוס' שקודם ביה"ש אפי' קיבלו שבת בודאי לא היה כוונתן רק שיהיה לו כדין תוס' שבת שהוא דאוריי' והראיה מהפוסקים שכ' שלא גזרו על שבות ביה"ש לצורך מצוה ולא חילקו אם התפלל קודם:

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה