אור ברסלב
דרך החיים הלכות חלה › דיני חלה בעיסת נכרי

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

הלכות חלה · דיני חלה בעיסת נכרי

דין איזה פת חייב בחלה

א הקונה בצק מנחתום עכו"ם אף שיש בה כשיעור חלה א"צ להפריש ממנה חלה וכן אם לקח מן הנחתום פחות מכשיעור והוסיף עליו הישראל עד שהיה בו כשיעור פטור אם לא שהוסיף עליו הישראל כשיעור מעיסה שלו וכ"ש הקונה פת מנחתום עכו"ם שא"ל להפריש ממנה חלה (סי' ש"ל):

הב"י בסי' ש"ל הביא בשם מ"כ וז"ל כשלקח עיסה מן הגוי שהיא פטורה מחלה ועירב' עם העיסה של ישראל שחייבת בחלה א"א להפריש עליו ממקום אחר דהוי כמפריש מן החיוב על הפטור אם העיסה שלקח מן הגוי היא הרוב שהרי המעורב בטל מן התורה ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה חייבת אע"ג דתרווייהו מדרבנן מ"מ כיון שבעיסה שנתערבה יש תרי דרבנן חדא דחלה בזמה"ז דרבנן שנית שנתבטלה ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה אין בה אלא חד דרבנן ואין מפרישין מזו ע"ז דהוי מחיוב על הפטור והביא ראיה ממנחות דל"א דר"ש שזורי שנתערב לו טבל בחולין וכו' ע"ש והד"מ בסי' שכ"ז סתר זה מהא שכתב הטור דאם נתערב לו פת שהופרש ממנו חלה עם פת שלא הופרש ממנו חלה וכן בנטל שאור מן עיסה שלא הורמה חלתה עם עיסה שהורמה חלתה דיכול להפריש עליו ממקום אחר ע"ש ואין להקשות על הד"מ דמאי מייתי ראיה מהך דשאור הא על השאור הטעם משום דטעם כעיקר דאורייתא דז"א דכל מב"מ אין בו משום טכ"ע אף שהשאור הוא מחמיץ ידוע הוא שהמחמיץ ומעמיד אינו אלא מדרבנן כמבואר בפר"ח יו"ד סי' צ"ח. והנה הב"י בש"ע העתיק דינו של הטור ונראה דחזר ממה שהעתיק בהב"י בשם מ"כ ופוסק דמותר להפריש בכה"ג ממ"א. אך מ"מ צריך ליישב הך דמנחות דף ל"א דצוה דוקא לקנות דמאי להפריש ממנו דמשמע דאסור להפריש מחיוב גמור וכדברי המ"כ שהביא הב"י והנה אפשר לחלק בין מעשר לחלה דהנה הא דאסור להפריש מן החיוב מדאור' לחיוב מדרבנן אינו משום הדבר דחייב מדרבנן דהא התוס' ביבמות [פ"ט ע"ב] בד"ה לא תאכל כתבו בהדיא דמן הנקוב על שאינו נקוב דפוטרת הנקוב וגם הוי תרומה דרבנן ואסורה לזרים רק שהאיסור הוא משום הדבר דחייב מדאורייתא דהוי כמרבה במעשרות דפירותיו מתוקנים ומעשרותיו מקולקלים כמבואר בקידושין דף נ"א. וא"כ יש לחלק דבמעשר כיון דצריך שיעור והמרבה במעשר חשוב אותו הרבוי כטבל מדאורייתא וכשיתנם לכהן ויאכל ה"ז כאוכל טבלי' מש"ה אסור להפריש מן החיוב אפי' על החיוב ועל הפטור דאתי לידי קלקול כשיתנם לכהן וכן בתרומה אע"פ שאין בה שיעור אפי' בזמה"ז דעומד לשריפה מ"מ יש חשש תקלה כיון דהחלק שאמר שיהיה תרומה על חיוב דרבנן מדאורייתא דין טבל יש לו כיון שהופרש על הפטור דאורייתא ובטבל טמא אסור להסיק וכשנותנה לכהן [דאף בזמה"ז מחויב ליתן תרומה לכהן כמבואר סי' של"א] בתורת תרומה טמאה מותר להסיקו וממילא כשמתנה לכהן בתורת תרומה אתי לידי תקלה כמ"ש התוס' ביבמות (דף פ"ט) בד"ה לר' נתן ומש"ה אסור משא"כ בחלה כשמפריש מן החיוב דאורייתא ועל החיוב דרבנן ודאי מתוקן כמ"ש התוס' ביבמות שם כנ"ל ומשום תקלה שיבוא ליד כהן ויסיק בטבל ג"כ ליכא למיחש דהא חלה בזמה"ז לא תקנו רק לשריפה ולא ליתנה לכהן משום שלא ישתכח תורת חלה. ונראה דמותר להסיק בעיסת טבל. עוד נלענ"ד לחלק דדוקא כשמפריש מן החיוב על הפטור כגון שיש ט' קבין טבל שאינו חייב אלא מדרבנן ויש לו קב טבל שחייב מדאורייתא ומפריש הקב של חיוב מדאורייתא על הט' קבין שאינן חייבין אלא מדרבנן נמצא דאותו הקב הוא טבל גמור מדאורייתא דהא בתרומה בעינן שישאיר שיריים שנתקנו באותה התרומה ואם עשה כל הדגן תרומה ולא השאיר שיריים לא חשיב תרומה כלל ודין טבל ממש יש לו וא"כ ה"נ כשהפריש קב החייב מדאורייתא על הט' קבין שחייבין מדרבנן הרי מדאורייתא לא היה לתרומה זו שיריים ודין טבל גמור יש לה ולכך חיישינן לתקלה שיעבור הכהן על דאורייתא משא"כ כשנתערב הקב אחד של חיוב בט' קבין של פטור ויש לו ג"כ עשרה קבין במ"א שחייבין מדאור' אז מפריש מאותן י' קבין שחייבין מדאורייתא קב לפטור אותן הקבין החייבין מדאורייתא ועשירית הקב על אותן שאין חייבין רק מדרבנן מחמת התערובות דהוי כמפריש מן וחיוב על החיוב ופטור דאין בזה נגד החיוב דאורייתא רק משום דהוי כמרבה במעשרות דמעשרותיו מקולקלין משום דעשירית הקב שהוא טבל מדאורייתא מעורב באותו הקב שהוא תרומה גמורה דמדאורייתא ברובא בטיל ואף אם יבוא לידי תקלה לא יבוא רק לעבור איסור דרבנן לא חיישינן שוב לתקלה כזו ועוד נראה כיון דהוא רק מדרבנן הם אמרו והם אמרו וכיון שנתנו ע"ז שם תרומה לפטור את התערובת שהוא מדרבנן ה"נ נתנו עליו שם תרומה להתיר א"ע מחמת שזה עצמו גם כן רק איסור דרבנן ולפ"ז ל"ק כלל ממנחות דשם מיירי דלא ציוה כלל רק לקמת שיעור שצריך לפטור את החיוב דהוי כמפריש מן החיוב על הפטור משא"כ הטור מיירי באופן שמפריש מן החיוב על החיוב ועל הפטור ויש בזה שמפריש על החיוב רוב נגד מה שמפריש על הפטור דמהני כמש"ל וא"ש ג"כ מה שהוצרך בי"ד סי' שכ"ד סעיף י"ב גבי האופה פשטיד"א שיכול להפריש ממ"א מטעם דטכ"ע דאו' ובהא דשאור דמחמיץ אינו רק מדרבנן מ"מ מהני נפרוש ממ"א ולפי הנ"ל א"ש דבאופה פשטיד"א אשמועינן דאף דאין לו רק כזית ממ"א ורוצה להפריש כולו על הטעם הבלוע ולכן הוצרך לטעם זה דטכ"ע מדאורייתא:

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה