דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
הלכות ברכת המזון · דין מי שאכל בשבת ויו"ט בחנוכה ובפורים ונמשכה סעודתו עד הלילה היאך יזכיר בבהמ"ז
א היה אוכל סעודה שלישית בשבת ויצא שבת אעפ"כ מזכיר של שבת בבהמ"ז ואם היה ביום א' ר"ח אם אכל גם בלילה כזית פת מזכיר של ר"ח בבהמ"ז ולא של שבת ואם לא אכל בלילה כזית פת מזכיר של שבת ולא של ר"ח (מ"א סי' קפ"ח):
ב במ"ש לחנוכה או לפורים אף שאוכל גם בלילה כזית פת מזכור של שבת לבד ולא של חנוכה ופורים (שם סי' קפ"ח):
ג היה אוכל בי"ט או בר"ח וחשכה אם לא התפלל ערבית אף שהתפללו הציבור ערבית כיון שהוא לא התפלל עדיין מזכיר של יו"ט או של ר"ח בבהמ"ז אבל אם התפלל ערבית אפילו מבע"י שוב אינו מזכיר ואם התחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית מבע"י אם לא התפלל מנחה עדיין מזכיר של י"ט או של ר"ח בבהמ"ז אבל אם התפלל מנחה והתחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית מבע"י שוב אינו מזכיר (א"ר שם):
ד אחר שבירך בהמ"ז מברך על הכוס שמברך עליו בהמ"ז וצריך לשתות רביעית שלם כדי שיוכל לברך עליו ברכה אחרונה משום שספק אם לברך ברכה אחרונה די בכזית ששתה או אם צריך רביעית שלם לכן כוס אחר שאינו של ברכה יכול לשתות פחות מכזית אם ירצה ולא יתחייב בברכה אחרונה אבל כוס של ברכה שצריך לשתות מלא לוגמיו דהוא יותר מכזית יש ספק אם נתחייב בברכה ע"כ לצאת מידי ספק צריך לשתות רביעית שלם [סי' ק"ץ] ובכל המשקין הדין כן שאין לברך ברכה אחרונה על פחות מרביעית (א"ר שם):