אור ברסלב
דרך החיים הלכות ברכות שונות › זמן תפלת המנחה

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

הלכות ברכות שונות · זמן תפלת המנחה

סדר תפלת מנחה

א זמן תפלת מנחה לכתחלה מט' שעות ומחצה ולמעלה ומחשבין שעות אלו לפי ערך היום לחלק י"ב שעות והיינו שעות זמניות דאם היום ארוך ט"ו שעות נחשב שעה ורביע לשעה אחת (וע' בזה במ"א סי' רל"ג ורס"ז כיצד מחשבין בזה כי יש בזה פלוגתא) אמנם בדיעבד אם התפלל לאחר ששה שעות ומחצה יצא (אבל קודם לכן אפי' בדיעבד לא יצא) מיהו אם צריך לאכול או לצאת לדרך מותר להתפלל לכתחלה מו' שעות ומחצה כנ"ל (סי' רל"ג ועסי' פ"ט):

ב ולענין עד מתי המשך זמנה הוא כך. אם מתפלל מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע על היום אין לו להתפלל שוב מעריב אפי' ביום אחר עד צאת הכוכבים ואם מתפלל מעריב ביום לאחר י"א שעות פחות רביע על היום לא יתפלל שוב אפי' ביום אחר מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע (דהוא פלוגתא בגמ' מתי מתחיל זמן מעריב והפסק זמן מנחה לכן לא יעשה תרתי דסתרי אהדדי להתפלל מנחה ומעריב בזמן אחד שהוא זמן מנחה או מעריב (שם) ועיין מ"א סי' רס"ז) מיהו בצבור הואיל וטירחא לילך ולאספם הקילו בזה ונהגו להתפלל שניהם יחד אבל יחיד יזהר בזה אם לא בשעת הדחק ומכ"ש שבדיעבד יצא (שם) ואם טעה ביום המעונן והתפלל מעריב מפלג המנחה עד הלילה שסבר שכבר הגיע הלילה ואח"כ זרחה החמה אם אירע זה ביחיד חוזר ומתפלל בלילה (סי' רס"ג סעיף י"ד וע' בא"ר דה"ה בחול) אבל בציבור אם אירע זה א"צ להתפלל שנית בלילה (שם):

ג נהגו האידנא לאכול סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה (היינו מו' שעות כנ"ל) וסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה (והיינו מט' שעות כנ"ל) והיינו משום שקורין לבהכ"נ להתפלל והוא הולך לשם להתפלל בציבור (אבל אם מתפלל בביתו אף שקורין לבהכ"נ לא מהני) (עי' מ"א סימן רצ"ט) ליכא למיחש שמא ממשך אמנם מיד שקורין לבהכ"נ צריך להפסיק ולהתפלל (וזה מוכרח דאם לא כן מאי תקנתי') אבל סעודה גדולה כמו סעודת נשואין או מילה להתחיל סמוך למנחה קטנה אין להתיר בזה (ט"ז ומ"א סי' רל"ב) והיינו חצי שעה קודם הזמן (והוא ג' שעות זמניות קודם הלילה) וכן יש באמת להחמיר בסעודה גדולה אפי' סמוך למנחה גדולה חצי שעה קודם (שם) דלא כמנהג:

ד וכן מותר לילך למרחץ אפי' בכל מידי דמרחץ אפי' סמוך למנחה קטנה מטעם שנתבאר הואיל וקורין לבהכ"נ ואף שסעודה גדולה אסורה אפי' למנהג סמוך למנחה קטנה כו' ובגמ' מדמי' להו להדדי אמנם היינו טעמא דסעודה גדולה דכיון דשכיח שכרות לא נהגו כמו שצוות רמ"א גם סמוך למנחה גדולה וע' מ"א משא"כ מרחץ לדעת ר"ת ור"י ורא"ש דליכא משום יתעלף רק דאתי לאמשוכי מותר וכמו שנוהגין לדון אפי' תחלת דין אפי' במנחה קטנה (עי' אורים ותומים ס"ס ה' וע' א"ר):

ה וכל זה בעיר שקורין לבהכ"נ אבל כשאין קורין לבהכ"נ כמו בכפר וכה"ג אפי' בעיר רק שהוא מתפלל ביחיד בביתו (עיין מ"א סי' רצ"ט ס"ק ב') אסור לאכול סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה וכן סעודת נשואין או מילה אפי' סמוך למנחה גדולה דהיינו מחצות ואילך אסור. ואם התחיל (דהיינו משנטל ידיו או התיר חגורו אפי' לא נטל ידיו מי שנוהג להתיר חגורו קודם אכילה) אם קודם ג' שעות זמניות קודם הלילה התחיל אפי' סעודה גדולה אין מפסיקין (ואפי' כשיש מנין ואין קורין לבהכ"נ ויעבור זמן תפלה בציבור אין מפסיקין) (א"ר בשם פסקי תוס') אבל אם התחיל לאחר ג' שעות אפי' עדיין יש שהות הרבה אלא שיודע שימשוך סעודתו עד הלילה פוסק מיד (שם) ובשתיה שלאחר הסעודה לאחר בהמ"ז או שתיה בלא אכילה פוסק (ע' סי' רצ"ט ובמ"א סי' פ"ט):

ו וכן תספורת אסור סמוך למנחה קטנה כנ"ל בסעיף ה' (והתחלת תספורת הוא משיניח סודר המספרים על ברכיו) וכן בספר אסור ללמוד כשהגיע זמן מנחה רק יתפלל מקודם (שם) אבל חצי שעה קודם מותר ללמוד ואם התחיל ללמוד בחצי שעה אינו פוסק אם יש עוד שהות ואם התחיל משהגיע הזמן פוסק ומתפלל (עי' סי' תל"א בח"י ומ"ש לעיל בדיני תפלה ע"ש):

ז הא דאסור לאכול סעודה קטנה היינו כשקובע לסעודה אבל אכילת פירות מותר וכן לאכול פת כביצה וכן בשתיה יותר מכביצה מותר (שם) וכן תבשיל העשוי מה' מיני' אם אינו קובע עלייהו וכן בבשר וגבינה דינו כתבשיל הנ"ל (סי' תרל"ט):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה