אור ברסלב
דרך החיים הלכות ברכות שונות

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

הלכות ברכות שונות

דיני ברכת הנהנין

דיני ברכת הריח

א אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך עליו קודם שיריח. דבר דעבידא לריחא יכול לברך עליו אפי' כשהניחו ע"ג שולחן ומריח בו ונהנה ואף שלא נתכוין להריח בו ואם לא עבידא לריחא א"צ לברך עליהם אפי' נתכוין להריח בהם ואם נטלם בידו להריח בהם הוי כעבידי לריחא וצריך לברך עליהם (פ"מ במ"ז סי' רי"ז):

ב צריך לברך על כל מיני בשמים ברכה הראוי' לו כמו שיתבאר לקמן ובדיעבד אם בירך על כל מיני בשמים בורא מיני בשמים [שהיא ברכה כוללת כמו שברכת שהכל כוללת כל מיני מאכל] יצא (סי' רט"ז):

ג על מין עץ שאינו מין מאכל שמריח מברך בורא עצי בשמים ואם הוא מין עשב שאינו ראוי לאכילה מברך בורא עשבי בשמים (ט"ז) ואם הוא לא מין עץ ולא מין עשב כגון המוסק שקורין פיז"ם מברך בורא מיני בשמים (שם):

ד על פרי המריח שראוי לאכילה אפי' רק ע"י תערובות בין אם הוא מין עץ או פרי אדמה נטלו להריח בו מברך הנותן ריח טוב בפירות ואם נטלו לאכלו ולהריח בו לא יתכוין להנות מן הריח ער שיאכל ויברך תחלה על האכילה ויאכל מיד ואח"כ יברך על הריח הנותן ריח טוב בפירות ומריח בו ואם נטלו רק לאכלו ולא נתכוין להריח בו אף שמעלה ריח טוב אינו מברך על הריח (שם ובפ"מ שם):

ה על צימרינד ונעגליך יש מחלוקת מה לברך עליהם לכן יש לברך עליהם בורא מ"ב (שם בט"ז):

ו היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ"א ברכה הראויה לו וצריך להקדים עצי בשמים לעשבי בשמים [שם]. ואם נתערבו כמה מינים יחד או שהם באגודה אחת וא"א להריח מכל מין בפ"ע מברך עליהם במ"ב (א"ר שם):

ז אין להריח בפת חם משום דיש פלוגתא אם מברך עליו לכן אין להריח בו שלא יכניס א"ע בספק ברכה (שם):

ח הנכנס לחנותו של בושם והריח שם ריח בשמים אף שהנכנס לא נתכוין להריח רק שנכנס שם לצרכו לקנות לו שם איזה דבר מ"מ כיון שעשוי להריח שהבושם מתכוין שיריחו בו ומריח בו ונהנה צריך לברך במב"ש אבל אם מונח בשמים בחדר שלא אצל הבושם בחנות דהתם לא עבידא לריחא אף שנתכוין הנכנס שם להריח בהם א"צ לברך אם לא שנטלו בידו להריח בו אותה נטילה משוי ליה עבידא לריחא וצריך לברך (סי' רי"ז ופ"מ שם):

ט אם בירך בחנות של בושם א' ואח"כ הלך לחנות של בושם אחר צריך לברך בחנות האחר פעם אחרת (שם) ואם יוצא ונכנס בחנות האחד אפי' כל היום כולו או כשיצא היה דעתו לחזור שם לאלתר כשחוזר א"צ לברך שני' (שם):

י אגודות בשמים שמונחים על השלחן להריח בהם אם נטלו פעם אחד להריח בו ומברך עליו וחוזר ומניחו על השולחן אם היה דעתו לחזור ולהריח בו אצ"ל עליהן כשחוזר ומריח בהם ואפי' יצא מביתו ודעתו לחזור מיד א"צ לברך עליהם כיון שהיה דעתו מתחלה להריח בהם בכל שעה ואם הלך לעסקיו או להתפלל בבהכ"נ אז הוי הפסק וצריך לברך שנית (פ"מ שם במ"ז):

דיני ברכות פרטיות

א היוצא ביומי ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהן בני אדם ואינו מברך אלא פעם א' בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד שגדלו הפירות לא יברך עוד (סי' רכ"ו):

ב על הברקים מברך עושה מעשה בראשית ועל הרעמים מברך שכחו וגבורתו כו' ואם ראה ברק ושמע רעם בפעם אחד אינו מברך אלא עושה מעשה בראשית (פ"מ סי' רכ"ז) כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת על כל ברקים שרואה ורעמים ששומע נתפזרו העבים עד שנעשו כל השמים זכו בעיניו ואח"כ נתקשרו העבים פעם ב' אפי' באותו יום צריך לברך שנית (שם):

ג היה יושב בביה"כ או במקום שיש שם טינופות כגון בחנות שמקצצין שם בשר (א"ר) או שהיו ידיו מטונפת אם יכול לצאת ממקום המטונף או ליטול ידיו ולברך תכ"ד יברך ואם לאו לא יברך אחר כ"ד [הר"ן ספ"ק דפסחים]. עשה צרכיו ונטל ידיו ושמע רעם או ראה ברק יברך בתחלה על הרעם או על הברק ואח"כ יברך אשר יצר (שם):

ד על כוכב הנראה לעתים שנמשך אורו כשרביט באורך השמים מברך עושה מעשה בראשית:

ה הרואה קשת מברך זוכר הברית וכו' ואסור להסתכל בו ביותר (פ"מ שי' רכ"ט) אם בשעה שחוזר הש"ץ התפלה אומרים לו שנראה קשת יכול לצאת מבהכ"נ לברך על הקשת אחר עניית אמן של האל הקדוש אף שצריך לעמת אמן אחר שאר הברכות מ"מ ברכת קשת עדיף דהיא ברכה עוברת (שם א"ר בשם ס"ח):

ו הרואה תמה בתקופתה [מחזור גדול מכ"ח שנים לכ"ח שנים] והתקופה בתחילת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' בבוקר מברך עושה מעשה בראשית ואם השמים זכו בעיניו יכולין להמתין ער שיצאו בשחרית מבית הכנסת ומתאספים כולם ומברכין בקהל אבל אם רואה עננים ברקיע אין להמתין עד אחר שיצאו מבהכ"נ דשמא יתקשרו בעננים ולא יהא נראה אח"כ ויש להכריז בערבית ליל רביעי שלמחר יברכו על החמה ואין מברכין ברכה זו רק עד ג' שעות זמניות על היום ואח"כ עד חצות מברכין בלא שם ומלכות (פ"מ שם):

דיני ברכת שהחיינו

א הרואה פרי חדשה מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו בשעת אכילה ומברך תחלה ברכת הפרי ואח"כ שהחיינו ואם בירך שהחיינו בשעת ראיית הפרי א"צ לברך אח"כ בשעת אכילה ואם לא בירך פעם ראשון בשעת אכילה שוב אין לברך כשאוכל פעם שנית רק אם רוצה יקח פרי חדשה שלא אכל אותה עם פרי זו ויברך שהחיינו על שתיהן (סימן רכ"ה):

ב על שני מיני גודגדניות כגון וויינקסעל וקירשען וכל כיוצא בזה צריך לברך שהחיינו על כל א' וא' וכן על תאנים לבנים ותאנים שחורים דב' מינים הם (מ"א ולבוש) וכן ב' מיני אגסים או אגוזים או תפוחים כגון אותן שקורין עפפע"ל ובירני"ן:

ג אם בירך שהחיינו על ענבים כשישתה אח"כ יין חדש אינו מברך שהחיינו ואם שותה תירוש יש ליקח פרי חדשה שלא בירך עליה עדיין שהחיינו ויברך ויכוין לפטור התירוש (פ"מ שם):

ד פרי שמתחדש אפי' ב"פ בשנה מברכין שהחיינו בכל פעם שנתחדש:

ה על צנון ומיני ליפתן כגון מעערי"ן וריב"ן (א"ר בשם הפרישה ופ"מ) וכן אוגורקו"ס נראה דמברכין עליהם שהחיינו:

ו בנה בית חדש או קנה כלים אפילו ישנים רק שהם חדשים אצלו שלא היו שלו מעולם והם חשובים אצלו אפי' היה לו כיוצא באלו תחלה מברך שהחיינו אבל על ספרים חדשים אין לברך שהחיינו כיון דמצות לאו ליהנות נתנו ומ"מ כיון די"א לברך על ספרים שהחיינו יטול פרי חדשה ויברך שהחיינו ויכוין גם על הספרים או שיברך בלא שם ומלכות (סי' רכ"ג ופ"מ):

ז אם קנה בגד שראוי ללובשו תכף מברך שהחיינו ואח"כ כשלובשו מברך מלביש ערומים אבל אם קנה שום דבר שאינו ראוי ללובשו או להשתמש בו כמו שהוא רק שצריך ליתן לאומן לתקן מברך שהחיינו בשעה שמשתמש בו או בשעה שלובשו ואז מברך מלביש ערומים קודם ואח"כ שהחיינו וכשלובשו שחרית יכול לצאת בברכת מלביש ערומים שמברך בברכת השחר (א"ר ופ"מ):

ח קנה כלים חשובים שמשתמש בהם הוא וב"ב מברך בא"י אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב ואינו מברך שהחיינו (א"ר) ואם קנה כלים לו וכלים לב"ב על שלו מברך שהחיינו ועל של ב"ב הטוב והמטיב (מ"א א"ר) אבל הקונה לעבדו או לשפחתו אינו מברך כלום (מ"א):

ט על דבריה שאין חשובין כ"כ כגון חלוק ומנעליה אפי' הוא עני ושמח בהן אינו מברך עליהם וכן עשיר גדול שקנה כלים חשובים ואין נחשבים אצלו שאינו שמח בהם אינו מברך שהחיינו (שם):

י עני המקבל מלבוש מעשיר במתנה מברך הטוב והמטיב שיש ג"כ שמחה לנותן שנותן צדקה אבל אם מקבל מעות וקונה בהם מלבושים אינו מברך לפי שמתבייש בהן וכן עשיר המקבל מלבוש מחבירו במתנה מברך הטוב והמטיב (א"ר שם):

דיני וסדר תפלת הדרך

א היוצא לדרך אפילו רק עד פרסה צריך להתפלל תפלת הדרך אבל אם אינו צריך לילך רק פחות מפרסה מתפלל בלא חתימה אבל אם הוא מקום סכנה אפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה (סי' ק"י):

ב תיכף כשיוצא מעיבורה של עיר צריך להתפלל תפלה זו ואם שכח להתפלל תיכף מברך אותה כ"ז שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע עדיין בדרך תוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה דמשם ואילך יאמר אותה בלא חתימה ואם אמרה בעיר יצא וא"צ לאומרה רק פעם אחת בכל יום שהוא בדרך אפילו אם ינוח באמצע היום בעיר והולך משם אח"כ א"צ לברך שנית אבל אם דעתו ללון בהעיר ואח"כ נמלך ויצא משם לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל פעם אחרת (שם):

ג יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה לכן כשיוצא לדרך בשחרית קודם התפלה כגון שהוא נחוץ י"ל ברכת השחר על הדרך ולהסמיך ת"ה לברכת גומל חס"ט לעמו ישראל וביום יאכל איזה פרי להסמיך ת"ה לברכה אחרונה או כשמטיל מים יסמך אותה לברכת אשר יצר (שם):

ד כשרוצה ליכנס לכרך שיש שם מושלים אפילו דרים שם יהודים יאמר יהי רצון מלפניך ה' או"א שתכניסני לכרך הזה לשלום. נכנס לשם אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לכרך הזה לשלום ביקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' או"א שתוציאני מכרך הזה לשלום. יצא משם אומר מודה אני לפניך שהוצאתני מכרך הזה לשלום וכולל עמה תפלת הדרך יהי רצון כו' ואם לא אמר עדיין באותו יום תפלת הדרך חותם בברוך ואם כבר אמר באותו יום ת"ה אינו חותם בברוך (סי' ר"ל):

סדר תפלת מנחה

א אשרי וחצי קדיש ותפלת י"ח וחזרת הש"ץ בקו"ר ואומרים תחנון (חוץ מבע"ש שאין נופלין על פניהם במנחה ועי"ל בדיני תחנון באיזה ימים שא"א תחנון במנחה וע' סי' רס"ז) וק"ש עם תתקבל ועלינו וק"י ויש נוהגין לומר פ' התמיד ופטום הקטורת קודם מנחה וכן נכון (סי' רל"ז):

ב סדר תפלת מנחה של ת"צ אשרי ות"ק ומוציאין ס"ת וקורין ויחל וקורין ג' גברי והשלישי קורא ההפטרה ומגביהין וגוללין הס"ת וא"א קדיש אחר הקריאה ומכניסין הס"ת להיכל ואומרים ח"ק לפני התיבה קודם תפלת י"ח ומתפללין וחוזר הש"ץ בקו"ר תחנון ק"ש עלינו ק"י:

זמן תפלת המנחה

א זמן תפלת מנחה לכתחלה מט' שעות ומחצה ולמעלה ומחשבין שעות אלו לפי ערך היום לחלק י"ב שעות והיינו שעות זמניות דאם היום ארוך ט"ו שעות נחשב שעה ורביע לשעה אחת (וע' בזה במ"א סי' רל"ג ורס"ז כיצד מחשבין בזה כי יש בזה פלוגתא) אמנם בדיעבד אם התפלל לאחר ששה שעות ומחצה יצא (אבל קודם לכן אפי' בדיעבד לא יצא) מיהו אם צריך לאכול או לצאת לדרך מותר להתפלל לכתחלה מו' שעות ומחצה כנ"ל (סי' רל"ג ועסי' פ"ט):

ב ולענין עד מתי המשך זמנה הוא כך. אם מתפלל מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע על היום אין לו להתפלל שוב מעריב אפי' ביום אחר עד צאת הכוכבים ואם מתפלל מעריב ביום לאחר י"א שעות פחות רביע על היום לא יתפלל שוב אפי' ביום אחר מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע (דהוא פלוגתא בגמ' מתי מתחיל זמן מעריב והפסק זמן מנחה לכן לא יעשה תרתי דסתרי אהדדי להתפלל מנחה ומעריב בזמן אחד שהוא זמן מנחה או מעריב (שם) ועיין מ"א סי' רס"ז) מיהו בצבור הואיל וטירחא לילך ולאספם הקילו בזה ונהגו להתפלל שניהם יחד אבל יחיד יזהר בזה אם לא בשעת הדחק ומכ"ש שבדיעבד יצא (שם) ואם טעה ביום המעונן והתפלל מעריב מפלג המנחה עד הלילה שסבר שכבר הגיע הלילה ואח"כ זרחה החמה אם אירע זה ביחיד חוזר ומתפלל בלילה (סי' רס"ג סעיף י"ד וע' בא"ר דה"ה בחול) אבל בציבור אם אירע זה א"צ להתפלל שנית בלילה (שם):

ג נהגו האידנא לאכול סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה (היינו מו' שעות כנ"ל) וסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה (והיינו מט' שעות כנ"ל) והיינו משום שקורין לבהכ"נ להתפלל והוא הולך לשם להתפלל בציבור (אבל אם מתפלל בביתו אף שקורין לבהכ"נ לא מהני) (עי' מ"א סימן רצ"ט) ליכא למיחש שמא ממשך אמנם מיד שקורין לבהכ"נ צריך להפסיק ולהתפלל (וזה מוכרח דאם לא כן מאי תקנתי') אבל סעודה גדולה כמו סעודת נשואין או מילה להתחיל סמוך למנחה קטנה אין להתיר בזה (ט"ז ומ"א סי' רל"ב) והיינו חצי שעה קודם הזמן (והוא ג' שעות זמניות קודם הלילה) וכן יש באמת להחמיר בסעודה גדולה אפי' סמוך למנחה גדולה חצי שעה קודם (שם) דלא כמנהג:

ד וכן מותר לילך למרחץ אפי' בכל מידי דמרחץ אפי' סמוך למנחה קטנה מטעם שנתבאר הואיל וקורין לבהכ"נ ואף שסעודה גדולה אסורה אפי' למנהג סמוך למנחה קטנה כו' ובגמ' מדמי' להו להדדי אמנם היינו טעמא דסעודה גדולה דכיון דשכיח שכרות לא נהגו כמו שצוות רמ"א גם סמוך למנחה גדולה וע' מ"א משא"כ מרחץ לדעת ר"ת ור"י ורא"ש דליכא משום יתעלף רק דאתי לאמשוכי מותר וכמו שנוהגין לדון אפי' תחלת דין אפי' במנחה קטנה (עי' אורים ותומים ס"ס ה' וע' א"ר):

ה וכל זה בעיר שקורין לבהכ"נ אבל כשאין קורין לבהכ"נ כמו בכפר וכה"ג אפי' בעיר רק שהוא מתפלל ביחיד בביתו (עיין מ"א סי' רצ"ט ס"ק ב') אסור לאכול סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה וכן סעודת נשואין או מילה אפי' סמוך למנחה גדולה דהיינו מחצות ואילך אסור. ואם התחיל (דהיינו משנטל ידיו או התיר חגורו אפי' לא נטל ידיו מי שנוהג להתיר חגורו קודם אכילה) אם קודם ג' שעות זמניות קודם הלילה התחיל אפי' סעודה גדולה אין מפסיקין (ואפי' כשיש מנין ואין קורין לבהכ"נ ויעבור זמן תפלה בציבור אין מפסיקין) (א"ר בשם פסקי תוס') אבל אם התחיל לאחר ג' שעות אפי' עדיין יש שהות הרבה אלא שיודע שימשוך סעודתו עד הלילה פוסק מיד (שם) ובשתיה שלאחר הסעודה לאחר בהמ"ז או שתיה בלא אכילה פוסק (ע' סי' רצ"ט ובמ"א סי' פ"ט):

ו וכן תספורת אסור סמוך למנחה קטנה כנ"ל בסעיף ה' (והתחלת תספורת הוא משיניח סודר המספרים על ברכיו) וכן בספר אסור ללמוד כשהגיע זמן מנחה רק יתפלל מקודם (שם) אבל חצי שעה קודם מותר ללמוד ואם התחיל ללמוד בחצי שעה אינו פוסק אם יש עוד שהות ואם התחיל משהגיע הזמן פוסק ומתפלל (עי' סי' תל"א בח"י ומ"ש לעיל בדיני תפלה ע"ש):

ז הא דאסור לאכול סעודה קטנה היינו כשקובע לסעודה אבל אכילת פירות מותר וכן לאכול פת כביצה וכן בשתיה יותר מכביצה מותר (שם) וכן תבשיל העשוי מה' מיני' אם אינו קובע עלייהו וכן בבשר וגבינה דינו כתבשיל הנ"ל (סי' תרל"ט):

דיני תפלת מנחה

א אם יש לו מים צריך ליטול ידיו לתפלה ואפי' עומד מלימודו ואינו יודע להם שום ליכלוך אבל לא יברך ואם אין לו מים א"צ לחזור אפי' פחות ממיל (סי' רל"ג):

ב אין לומר אשרי שקודם מנחה אא"כ שיש מנין בבכה"נ כדי שיאמר עליו הקדיש שלפני תפלת מנחה ואם אמרו בלי מנין ואח"כ בא מנין יאמרו מזמור אחר ואח"כ יאמרו קדיש (סי' רל"ד) ואם התחיל להתפלל ויצאו מקצתן נתבאר אצל דיני קדיש בי' וכו':

ג אין להתעטף בטלית בין אשרי לקדיש רק קודם אשרי אם לא שלא היה לו מקודם (עיין בסימן נ"ג ובט"ז סימן רל"ד ס"ק א'):

ד אם התחיל השליח צבור להתפלל בקול רם קודם שהציבור מתפללין בלחש מחמת שהשעה דחוקה אין להקל להתחיל עם הש"צ רק לאחר שסיים ברכת האל הקדוש ויענו אמן אז יתחילו אם לא שהשעה עוברת ועיין סימן ק"ט וסימן רל"ב) וע"ל אצל אם איחר לבא לבהכ"נ וכו' דינים כיוצא באלו:

ה מי שבא לבהכ"נ ומצא ציבור מתפללין תפלת ש"ע של מנחה מתפלל עמהם ש"ע ואינו אומר אשרי רק אחר שהתפלל (מ"א סימן ק"ח סק"ה) מיהו כשכבר הגיע הלילה אחר תפלת מנחה א"צ לומר אשרי (ע"ש בא"ר וס"ס רל"ד):

ו אם בא לביהכ"נ בשעה שהציבור מתפללין מעריב והוא לא התפלל עדיין מנחה מותר לו להתפלל מנחה באותו בהכ"נ הואיל והתפלות שוות אבל ע"ש וערב י"ט לא יתפלל מנחה באותו בהכ"נ שהציבור כבר אמרו ברכו או מזמור שיר ליום השבת הכל כפי המנהג (עיין סי' רס"א) דהוי כקבלת שבת (עיין סי' רכ"ג סעיף ט"ו וסי' ק"ח במ"א ס"ק י') אלא ילך חוץ לבהכ"נ ויתפלל מיהו אם בא סמוך לקבלת שבת מותר לו להתחיל להתפלל וא"צ להפסיק אח"כ הואיל והתחיל בהיתר ואפי' יודע שלא יוכל לגמור התפלה קודם ברכו מותר (דהולכין בזה לקולא ועיין א"ר וט"ז) וכל זה שלא ענה ברכו עם הקהל אבל ענה עם הקהל ברכו לא יתפלל מנחה של חול רק ערבית שתים של שבת הראשונה לחובה והשניה לתשלומין של מנחה לכן אין נכון לענות ברכו דשוב לא יוכל להתפלל מנחה רק ילך חוץ לבהכ"נ (עיין ב"י בשם מהרא"י ועיין א"ר בשם אגודה דלא יענה והכי מסתבר בפשיטות ועיין סי' רס"ג בט"ז ומ"א וא"ר):

ז מי ששכח להתפלל מנחה האיך יתנהג בתשלומין וכן במזיד וכה"ג הכל נתבאר לקמן בדיני תשלומי תפלה וכו' תדרשנו לכאן:

ח כל דיני הש"ע ודיני תחנון ועלינו הכל באר היטיב נתבאר בשחרית ע"ש וכן אם התחיל להתפלל בעשרה ויצאו מקצתן ע"ל אצל דיני קדיש בי' וכו':

דיני תפלת ערבית

א זמן תפלת ערבית מאימתי מתחיל כבר נתבאר לעיל אצל מנחה שהיחיד שנהג להתפלל מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע זמניות על היום לא יתפלל מעריב עד צאת הכוכבים דהיינו שלשה כוכבים קטנים ובציבור הואיל וטריחא מילתא נהגו להתפלל מנחה ומעריב ביחד אמנם יש ליזהר מאוד לבלי יתפלל מעריב קודם י"א שעות פחות רביע זמניות דאז צריך לחזור ולהתפלל (עיין סי' רל"ג ורל"ה):

ב מותר להתפלל ולקרות ק"ש עם הציבור מבעוד יום (ובלבד שיהא אחר י"א שעות פחות רביע כנ"ל):

רק נכון לנהוג שיקרא כל הג' פרשיות בלי ברכות ק"ש טרם ישכב ויתכוין בזה לצאת ידי חובת ק"ש ובעת אמרו אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים יכוין לצאת מצות זכירת י"מ וזה דרך הנכון ישרים ילכו בה (הסכמות הט"ז ומ"א ושאר אחרונים ר"ס רל"ה):

ג מי שרגיל לקרות ק"ש ולהתפלל תפלת ערבית עם הציבור בלילה וטעה והתחיל בברכת ק"ש עם הציבור מבעוד יום יגמור הברכות כולן עם הק"ש כסדר ובלילה יחזור ויקרא ק"ש עם הציבור (שם מ"א) אמנם אם אין לו עשרה בלילה להתפלל עמהם נכון להתפלל עם הציבור גם לכתחילה מבעוד יום (ע' מ"א סי' רל"ו ובטור סי' רל"ה וע' סי' רל"ב):

ד לכתחילה צריך לקרות ק"ש מיד בצאת הכוכבים כנ"ל וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר אפי' במזיד ואיחר עד חצי הלילה יקרא אח"כ עד עלות השחר וכן הדין בתפלה וברכות ק"ש אבל לאחר ע"ה לא יקרא ק"ש אא"כ היה אונס במה שלא התפלל בלילה כגון שהיה חולה או שיכור דהיינו שהתחיל לשתות קודם התחלת האיסור כפי שיתבאר אי"ה למטה אז יקרא ק"ש עם שתי הברכות לפניה וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו ויפסיק ולא יאמר השכיבנו ודוקא קודם הנץ החמה אבל לאחר הנץ החמה לא (אבל לאחר שכבר התחיל זמן האיסור אם שתה ונשתכר הוי כמזיד לענין זה עיין ט"ז שם ולבוש סי' צ"ט ומ"א חולק בסי' צ"ט לענין השלמה וסובר חשיב אונס ונראה דמודה לענין זה לקרות ק"ש אחר ע"ה דבעינן אונס דוקא וכל שעבר על דברי חכמים אינו מקרי אונס ושאני התם דעכ"פ דין מזיד אין לו ועמ"ש סעיף שאח"ז ועיין נדה י"ז דאם בא על הנדה סמוך לווסתה הואיל ועבר אדרבנן לא מקרי אונס אבל מזיד נמי לא מיקרי וה"נ) [סי' רל"ה וצ"ט במ"א ועיין בס"ק שאח"ז]:

ה אם היה נזכר מתחלת עת בא הזמן וסבר שעוד הזמן גדול ואח"כ שכח ולא התפלל אינו מתפלל לאחר ע"ה וכן אם טרוד בממונו ולא התפלל אין לעשות כן ופושע מיקרי (דאף שנתבאר סי' ק"ח סעיף ז' דאם שכח כה"ג משלימה היינו דוקא שם דלענין השלמה דתליא במזיד שלא יהיה אבל שוגג משלים ול"ד אונס לכך משלים דעכ"פ מזיד לא מיקרי אבל הכא דדקדקו רוב גדולי המחברים אונס דוקא (וע' ט"ז) זה לא מיקרי אונס כיון שהיה לו שהות ולא התפלל ובזה מיושב מה שהביא רמ"א לענין שבועה ביו"ד סי' רל"ב ב' דעות ובסי' ק"ח סתם ועמ"א שם שהרגיש בזה ולהנ"ל א"ש דשאני התם לענין שבועה דנדרי אונסין פטרו חכמים ולא שוגג ופושע וכן מוכח לפי דברי הט"ז כאן במעשה דר"ג וכן משמע מלשון המחבר והפוסקים דדוקא חולה או שיכור דהוי אונס ולא שכח ומכ"ש מחמת ממון דלכתחלה אסור כמו שנתבאר בק"ח ע"ש העובר על זה לא מיקרי אונס וע' סעיף הנ"ל ויש עוד מקום להאריך ואכ"מ):

ו אסור לעשות מלאכות המבוארות לעיל אצל מנחה ה"ה הכא דאסור סמוך למעריב חצי שעה ואם התחיל קודם החצי שעה אפי' כשהגיע הזמן תפלת מעריב ואפי' יעבור זמן תפלה בציבור א"צ להפסיק (א"ר סי' רל"ב בשם פסקי תוס' ע"ש וע"ל) אבל אם התחיל לאחר חצי שעה צריך להפסיק לק"ש ויקרא ק"ש בלא הברכות וחוזר לעסקיו וגומר העסק וקורא ק"ש עם הברכות ומתפלל (שם ועמ"א ס"ק ע') ובמקום שמתפללין מעריב בזמנה לא עם מנחה ביחד ובעת תפלת מעריב קורין לביהכ"נ ודרכו לילך מותר לעשותם ולעסוק בהם אפילו בא זמנה אם לא שאין דרכו לילך וכאשר נתבאר לעיל אצל מנחה (ועיין מ"א כאן וסימן רצ"ט ס"ק ב'):

ז אסור להתחיל לאכול חצי שעה קודם זמן מעריב אבל טעימה מותר) אבל קודם חצי שעה מותר וצריך ליזהר בימי הקיץ שלא לאכול בסעודה גדולה שיודע שתמשך עד הלילה רק יקרא ק"ש ויתפלל קודם ואפי' התחיל מבעוד יום צריך להפסיק (מ"א שם ועמש"ל) ואם התחיל לאחר שהגיע זמנה מפסיק וקורא ק"ש בלא הברכות וגומר סעודתו וקורא עוד הפעם עם הברכות ומתפלל ש"ע ודוקא אם התחיל לאכול אבל לא התחיל לאכול רק נטל ידיו לבד ל"ה התחלה ומתפלל קודם שיאכל אפי' בירך ענט"י ול"ד למנחה הנ"ל דגם אחר נט"י א"צ להפסיק דבמנחה כיון דזמנה קבוע מירתת ולא פשע משא"כ מעריב (עיין אחרונים בזה) ואם אין שהות להתפלל מפסוק אף לתפלה (שם ועיין סעיף הקודם) ואם נוהגין לקרות לביהכ"נ מותר (ועיין סימן רל"ב במ"א ס"ק ח' בשם מהרי"ו וכמו שנתבאר בסעיף הקדום):

ח משהגיע זמן ק"ש של ערבית אסור ללמוד (כשאין קורין לבהכ"נ או אפי' קורין והוא מתפלל בביתו ביחיד) ואם התחיל פוסק לק"ש ולא לתפלה (עיין סי' ק"ו ודלא כח"י סי' תל"א ועמש"ל אצל שחרית מזה) אבל חצי שעה קודם מותר (ע' סי' רל"ב וסי' תל"א בח"י ודלא כמ"א שם) ואם אמר לחבירו שאינו לומד שיזכירנו שיתפלל מותר (ע' ב"ה סי' תל"א ומ"ש בשחרית ע"ש):

ט מצא ציבור שקראו ק"ש ורוצים לעמוד בתפלת י"ח יתפלל עמהם ואח"כ יקרא ק"ש עם ברכותיה אפי' הם מתפללים מבעוד יום ואם יש לו שהות מעט ויודע שיוכל לקרות ק"ש עם הברכות בדילוג ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגם יראו עינינו טרם שיתפללו הציבור תפלת ש"ע יקרא כנ"ל (שם):

י בא לבהכ"נ ומצא ציבור שאמרו ברכו והוא לא התפלל מנחה יתפלל מנחה בעוד שקורין ק"ש והברכות ואח"כ תפלה שניה של ערבית עם הקהל ואחר התפלה יקרא ק"ש והברכות אבל לא ימתין מלהתפלל מנחה עד שהציבור יתפללו ש"ע של ערבית (שם):

(נשמטו כאן ד' סעיפים ותמצאם לקמן אצל דיני תפלת ערבית של שבת)

פי' על ברכת מעריב ערבים

יש בכאן מלות כפולות וקשה להולמם ונראה לפרש דלשון מעריב ערבים היא כינוי לצרות הבאים על ישראל. בחכמה פותח שערים כענין שנאמר פותח שער לדופקי בתשובה ובתבונה משנה עתים הוא כמו לעתות בצרה כענין שאמר החכם (קהלת ג') עת ללדת ועת למות כו'. ומחליף את הזמנים כענין שארז"ל בשבת דף קנ"ו ע"ב מאי דעתך דקאי צדק במערב מהדרנא ומוקמי לי' במזרח. גולל אור מפני חושך ביאור הדברים כמ"ש המחקרים כשבא יום לצד זה נעשה לילה בצד השני. מעביר יום ומביא לילה ומבדיל וכו' דהיינו דאף דתיכף כשמעביר את היום מביא את הלילה מ"מ יש הפרש קצת בין יום ולילה כדי שלא יתעור עין הרואה כשיבוא חושך תיכף אחר היום:

דיני תשלומי תפלה ודיני ספק וטעות בתפלה

א ספק אם התפלל חוזר ומתפלל וא"צ לחדש בה דבר ומתנה ואומר אם לא התפללתי תהא לחובתי ואם התפללתי תהא לנדבתי לבד משבת וי"ט אפי' שחרית אינו חוזר ומתפלל רק אם בודאי לא התפלל (דאין מתפללין בשבת ובי"ט נדבה וא"כ היאך יתנה) ותפלת מוסף אפי' ר"ח וחוה"מ (מפני שהיא במקום חטאת ואינה באה בנדבה) וערבית כל השנה ג"כ אינו חוזר מספק (עיין פ"מ) דלא קבעוה חובה רק בודאי לא בספק (סי' ק"ז):

ב ואם התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל פוסק אפי' באמצע הברכה (שם) אבל התחיל על דעת ספק והתנה כנ"ל בסעיף א' ואח"כ נזכר שהתפלל גומר תפלתו בתורת נדבה ואם יש לחדש דבר בברכה מן הברכות של ש"ע יחדש וכן נכון לעשות (לבוש וא"ר):

ג טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה ויאמר תחנון ואשרי ומתפלל השני' לתשלומין (סי' ק"ח) וכשהוא ש"ץ במנחה יוצא במה שהוא מחזיר התפלה בקול רם (שם) ויכוין לתשלומין ולהוציא את מי שאינו בקי (א"ר) ואם היפך שנתכוין במחשבתו הראשונה לתשלומין לא יצא ידי תפלת תשלומין וחייב להתפלל עוד הפעם לתשלומין וכן הדין בכ"מ שחייב להתפלל שתיה (סי' ק"ח) ואם נתכוין הראשונה לחובה והשניה להשלמה ולא הזכיר טל ומטר בראשונה וכדומה ולא נזכר עד אחר תפלה שניה א"צ לחזור ולהתפלל רק תפלה אחת וכן כל כיוצא בזה שהתפלל תפלה הא' לחיובא וטעה בה ששכח או הוסיף באופן שצריך לחזור ולהתפלל אותה (פר"ח):

ד טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים הראשונה ערבית וישהה כדי הילוך ד"א ולא יאמר אשרי ואח"כ יתפלל השניה לתשלומין ויש נוהגים לומר אשרי וכל אחד יש לו על מי לסמוך. טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים הראשונה שחרית ויאמר תחנון ואשרי ואח"כ יתפלל השניה לתשלומין (מ"א) והכי מסתבר דאין להפסיק בין תפלת חובה לנפילת אפים ואחר תפלת ההשלמה יאמר למנצח ובא לציון וא"צ לומר אשרי ואם היפך והתפלל הראשונה לתשלומין דינו כמו בטעה בשחרית ע"ל (שם וע' א"ר):

ה הא דמשלים התפלה שהפסיד היינו דוקא בזמן תפלה אבל בשעה שאין זמן תפלה לא כגון אם לא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתים רק עד ד' שעות שהוא זמן הראוי (ונוטל שכר תפלה בזמנה) אבל אח"כ כשעבר הד' שעות שוב ל"ה זמן תפלה (דהא אינו נוטל שכר תפלה בזמנה) אמנם אם גם שחרית לא התפלל עד אחר ד' שעות יתפלל אז שתים כיון שעוסק בתפלה וה"ה אם שכח להתפלל מנחה מתפלל מעריב ק עד חצות דהוא זמן הראוי שקבעו חכמים אבל אחר חצות לא ישלים אך אם לא התפלל מעריב קודם חצות דאז קי"ל דבדיעבד יתפלל אחר חצות לכן כיון שעוסק בתפלה יתפלל ג"כ תפלת תשלומין וכן בשחרית אם שכח מלהתפלל אסור להתפלל בחצי שעה של אחר חצות דאז אין זמן מנחה וכמו שנת' זה לעיל טעמו של דבר כמ"ש לכן לא יתפלל תפלת השלמה (דהנה הרשב"א כתב וז"ל ומיהו דוקא בזמן תפלה לפי שהוא זמן תפלה ועוסק בתפלה חוזר ומשלים כו' אבל שלא בזמן תפלה לא שא"כ מאי מתפלל ערבית ב' ומנחה ב' דקאמר לימא טעה ולא התפלל שחרית קודם חצות יתפלל לאחר חצות א"נ טעה ולא התפלל מנחה משלימה כל הלילה עכ"ל ע"ש והובא בב"י ויש להבין מאי בא הרשב"א א אי נימא דבא למעט דאם שכח מנחה דלא יתפלל אחר חצות דאז אין זמן תפלת מעריב הראוי כמבואר בסי' רל"ה דא"כ עדיין קשה ליתני אם לא התפלל מנחה יתפלל עד חצות הלילה וכן קשה בלא התפלל מעריב דקתני יתפלל שחרית שתים ליתני יתפלל עד חצות ואם לאחר ד' שעות לא מיקרי זמן תפלת שחרית דאז אינו נוטל שכר תפלה בזמנה כמבואר בגמרא ליתני יתפלל עד ד' שעות ועוד הא כתבו הגהת סמ"ק ותשובת תשב"ץ סי' רכ"ג הובא באחרונים דאם קן התפלל מנחה מתפלל עד הבוקר ע"ש (ודוחק לומר דהרשב"א חולק). אמנם בירורן של דברים לפענ"ד כמש"ל דודאי אין זמן הראוי מתפלת שחרית רק עד ד' שעות דהא לאחר ד' שעות שוב אין לו שכר תפלה בזמנה וא"כ בשכבר התפלל שחרית קודם ד' שעות אין לו להתפלל אחר ד' שעות דהא אין זמן תפלה כלל לא של שחרית ולא של מנחה וכן קה לא התפלל מנחה אין לו להתפלל מנחה אחר חצות בשכבר התפלל מעריב קודם חצות דאז לא הוי שוב זמן תפלה דחכמים עשו כן וקבעו לכתחלה זמן מעריב קודם חצות וא"כ לא מיקרי לאחר חצות זמן תפלה אך כשלא התפלל שחרית קודם ד' שעות או מעריב קודם חצות ומתפלל אח"כ א"כ כיון שעוסק בתפלה עכ"פ לאח"ז הקבוע לכתחילה שוב הוי אז זמן תפלת שחרית ומעריב ומתפלל אז ג"כ תפלת התשלומין והרשב"א דנקיט שכיון שהוא זמן תפלה ועוסק בתפלה או קאמר והיא וא"ו המחלקת ובזה שפיר מיישב הרשב"א קושייתו הנ"ל ויש להאריך עוד בזה ועפ"ז נתבאר כל מ"ש לעיל וע' באחרונים בזה דעות מחולקות והנלענ"ד הכרעתי ביניהם כאשר כתבתי):

ו אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לחברתה בלבד כגון אם טעה ולא התפלל שחרית ולא מנחה יתפלל מעריב שתים אחת למעריב ואחת לתשלומי מנחה אבל שחרית אין לו תשלומין אבל במנחה יש לשחרית תשלומין אפי' ביום שיש בו מוסף כיון שתפלת שחרית ומוסף חד תפלה מיקרי סמוכה (שם):

ז הזיד ולא התפלל תפלה אחת אין לה תשלומין אפי' בתפלה הסמוכה לה (שם):

ח מי שלא התפלל בעוד שהי' לו שהות להתפלל מפני שהי' סבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך וכך עברה לו השעה וכן מי שהי' ערוד לצורך ממונו שלא יבוא לידי הפסד ועי"כ הפסיד להתפלל אף שלכתחלה אין להעביר זמן תפלה משום הפסד ממון מ"מ אונס מיקרי ויש לו תשלומין וכן מי שהיה שיכור ולא התפלל (שם):

ט מי שהתפלל במקום הראוי להסתפק בצואה ומצא אח"כ צואה דנתבאר לעיל שצריך לחזור ולהתפלל אם עבר זמנו בין כך מזיד מיקרי ואין לו תשלומין (פר"ח):

י אם הזיד והתפלל מעריב קודם מנחה ועדיין זמן מנחה הוא אף שנתבאר לעיל דבמזיד אין לה תשלומין הנ"מ כשעבר כל זמן תפלה אבל בכה"ג יכול להתפלל אחר מעריב כיון שעדיין זמן מנחה הוא. אך אם אירע זה בערבית ר"ח יזכיר ר"ח בתפלת מנחה הואיל וכבר התפלל מעריב ועשאו לילה (מ"א שם):

יא הטועה בדין וסובר שמותר להתפלל תפלה שלא בזמנה לא מיקרי מזיד ויש לה תשלומין (מ"א ס"ק י"א וע' ס"ס ק"ד בא"ר ודוק):

יב טעה ולא התפלל מנחה בע"ש מתפלל ערבית שתים של שבת הראשונה לערבית והשניה לתשלומין ואם טעה והתפלל השניה של חול פטור מלהתפלל (כי פלוגתא דרבוותא היא ע' ט"ז ומ"א ופר"ח. וא"ר פוסק דיתפלל בתורת נדבה אמנם בשבת קיימא לן דאין מתפלל נדבה וכאשר כתבתי לעיל לכן לא יתפלל כלל):

יג טעה ולא התפלל שחרית של שבת אע"פ שהתפלל מוסף אם עדיין קודם חצות יכול להתפלל שחרית ואם הוא לאחר חצות שוב אינו יכול להתפלל שחרית עד שיתפלל מנחה מקודם ואח"כ שחרית להשלמה ואם התפלל קודם מנחה לא יצא (וחצי שעה לאחר חצות ע"ל אצל דיני זמן תפלת שחרית בסעיף ז' ע"ש) (א"ר שם):

יד מוסף אין לו תשלומין כלל שאם עבר כל היום ולא התפלל הוי מעוות לא יוכל לתקון (שם):

טו טעה ולא התפלל מנחה של שבת מתפלל במ"ש ב' של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם לא הבדיל בראשונה. והבדיל בשניה לא יצא ידי תשלומין אך אם כיון במחשבתו שהראשונה לחיובא והשניה לתשלומין ומה שהיפך ההבדלה היה בטעות ושגג ולא נתכוין כלל א"צ לחזור (שם):

טז טעה והתפלל של חול במנחה של שבת ולא הזכיר של שבת מתפלל במ"ש שתים ואינו מבדיל בשניה ומתפלל אותה בתורת נדבה וא"צ לחדש דבר (שם) והטעם דאיכא מרבוותא דאמרו דלא יתפלל כלל במ"ש דאין מרויח כלל דתפלת חול כבר התפלל ויש חולקין לכן יתפלל בתורת נדבה:

יז אם שכח להתפלל מנחה בער"ח יתפלל בר"ח בלילה ב' של ר"ח ואם לא הזכיר יעלה ויבוא בראשונה והזכיר בשניה צריך לחזור ולהתפלל דגלי אדעתיה דהראשונה לתשלומין של ער"ח דהוי חול (אמנם אם היה דעתו בראשונה לחיובא ובשניה להשלמה יצא) אבל אם לא הזכיר גם בשניה או הזכיר בראשונה ולא בשניה יצא (סי' ק"ח):

יח אם לא הזכיר יעלה ויבוא במנחה של ר"ח לא יתפלל ערבית עוד הפעם בתורת חיוב רק בתורת נדבה וא"צ לחדש דבר אבל אם בלילה השניה ג"כ ר"ח יתפלל בתורת חיוב ואם שכח גם בלילה בתפלה שניה שהתפלל א"צ תו להתפלל אפי' נזכר בלילה תיכף (שם):

יט אם לא התפלל ערבית של ר"ח וצריך להתפלל ביום שתים ולא הזכיר יעלה ויבוא בשניה א"צ לחזור (עיין סי' ק"ח דיש פלוגתא בזה ועיין בסי' תכ"ד ובא"ר הכריע להתפלל בתורת נדבה ע"י חידוש אמנם נראה בזה כיון דקיי"ל התפלל מוסף אף דלא הזכיר בשחרית יעלה ויבוא א"צ לחזור ולהתפלל א"כ כאן בפלוגתא דרבוותא י"ל כן דיסמוך על תפלת מוסף כמו בש"ץ אם לא הזכיר יעלה ויבוא יסמוך על מוסף לכתחלה ה"נ מוטב שיסמוך על תפלת מוסף משיתפלל בתורת נדבה ע"י חידוש דלדעת הרא"ש צריך חידוש שיחדש איזה דבר ולכמה פוסקים פטור מכל התפלה ומכ"ש הכא דכבר הזכיר ר"ח בראשונה ודו"ק):

כ כל מקום שמתפלל ש"ע לתשלומין אחר תפלת החיוב יאמר אשרי בנתים ואח"כ יתפלל רק כשמתפלל מעריב שתים בשביל ששכח במנחה לא יאמר אשרי רק ישהה כדי הילוך ד"א (סימן ק"ח בא"ר וע' סי' ק"ה):

כא אם לא התפלל שחרית ר"ח יתפלל במנחה שתים כמו בשבת:

כב מי שלא התפלל מנחה ביום שלפני יום שמתחילין לומר טל ומטר יתפלל מעריב שתים ומזכיר בשתיהם ואם לא הזכיר בראשונה והזכיר בשניה דינו כמש"ל אצל יעלה ויבוא אם שכח בערב ר"ח ע"ש ותדרשנו לכאן ואם לא הזכיר בשניה יחזור ויתפלל בתורת נדבה ויתנה אם חייב אני להתפלל תהא לחובתי ואם לאו תהא לנדבתי (וכמ"ש בשם הרשב"א בסי' ק"ח ע"ב באחרונים) ובא"ר שם כ' דיתפלל בתורת נדבה ע"י חידוש היינו דהיה נראה לו יותר שלא להתפלל משום דאזלי' בתר תפלה העיקרית (אמנם נראה דהא באמת לדעת הרא"ש שם דבמדינתינו שצריכין למים מקדימין לשאול מז' במרחשון כמ"ש הא"ר ס"ק ג' ומ"א בסי' קי"ז וע"ש והרא"ש צווח ככרוכיא ושאר גדולים כמבואר שם בטור ובת' הרא"ש ונהי דלא אשגחינין בי' מ"מ לענין זה דאיכא מחלוקת בזה א"צ חידוש כלל):

דיני קריאת שמע שעל מטתו

א מי שאינו מדקדק לקרות ק"ש בבהכ"נ בזמנה צריך לקרות על מטתו שני פרשיות שמע והיה אם שמוע אבל פ' ויאמר שהוא משום הזכרת י"מ א"צ לחזור ולקרות על מטתו כיון שכבר הזכיר בבהכ"נ אבל מי שקורא ק"ש בזמנה א"צ לקרות על מטתו רק פ' ראשונה לבד ורי"ו כתב ע"פ המדרש לומר כל שלשה פ' על מטתו משום שהוא רמ"ח תיבות לשמור רמ"ח אבריו (מ"א):

ב ברכת המפיל יאמר אחר ק"ש ואין אוכלים ולא שותים ולא מדברים אחר ברכת המפיל אלא יישן מיד ואם לא יוכל לישן מיד קורא וחוזר וקורא עד שתחטפנו שינה. ואם צריך לשמש מטתו יקרא ק"ש אח"כ ולפחות יקרא פ' ראשונה והמפיל אחר התשמיש (מ"א):

ג מי שעומד קודם השחר ללמוד אם רוצה לישן אח"כ עוד יאמר קודם שישן ברכת המפיל בלא שם ומלכות (מ"א סי' ו' סק"ח):

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה