אור ברסלב
דרך החיים הלכות ברכות שונות › דיני תפלת ערבית

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

הלכות ברכות שונות · דיני תפלת ערבית

דיני תפלת מנחה

א זמן תפלת ערבית מאימתי מתחיל כבר נתבאר לעיל אצל מנחה שהיחיד שנהג להתפלל מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע זמניות על היום לא יתפלל מעריב עד צאת הכוכבים דהיינו שלשה כוכבים קטנים ובציבור הואיל וטריחא מילתא נהגו להתפלל מנחה ומעריב ביחד אמנם יש ליזהר מאוד לבלי יתפלל מעריב קודם י"א שעות פחות רביע זמניות דאז צריך לחזור ולהתפלל (עיין סי' רל"ג ורל"ה):

ב מותר להתפלל ולקרות ק"ש עם הציבור מבעוד יום (ובלבד שיהא אחר י"א שעות פחות רביע כנ"ל):

רק נכון לנהוג שיקרא כל הג' פרשיות בלי ברכות ק"ש טרם ישכב ויתכוין בזה לצאת ידי חובת ק"ש ובעת אמרו אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים יכוין לצאת מצות זכירת י"מ וזה דרך הנכון ישרים ילכו בה (הסכמות הט"ז ומ"א ושאר אחרונים ר"ס רל"ה):

ג מי שרגיל לקרות ק"ש ולהתפלל תפלת ערבית עם הציבור בלילה וטעה והתחיל בברכת ק"ש עם הציבור מבעוד יום יגמור הברכות כולן עם הק"ש כסדר ובלילה יחזור ויקרא ק"ש עם הציבור (שם מ"א) אמנם אם אין לו עשרה בלילה להתפלל עמהם נכון להתפלל עם הציבור גם לכתחילה מבעוד יום (ע' מ"א סי' רל"ו ובטור סי' רל"ה וע' סי' רל"ב):

ד לכתחילה צריך לקרות ק"ש מיד בצאת הכוכבים כנ"ל וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר אפי' במזיד ואיחר עד חצי הלילה יקרא אח"כ עד עלות השחר וכן הדין בתפלה וברכות ק"ש אבל לאחר ע"ה לא יקרא ק"ש אא"כ היה אונס במה שלא התפלל בלילה כגון שהיה חולה או שיכור דהיינו שהתחיל לשתות קודם התחלת האיסור כפי שיתבאר אי"ה למטה אז יקרא ק"ש עם שתי הברכות לפניה וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו ויפסיק ולא יאמר השכיבנו ודוקא קודם הנץ החמה אבל לאחר הנץ החמה לא (אבל לאחר שכבר התחיל זמן האיסור אם שתה ונשתכר הוי כמזיד לענין זה עיין ט"ז שם ולבוש סי' צ"ט ומ"א חולק בסי' צ"ט לענין השלמה וסובר חשיב אונס ונראה דמודה לענין זה לקרות ק"ש אחר ע"ה דבעינן אונס דוקא וכל שעבר על דברי חכמים אינו מקרי אונס ושאני התם דעכ"פ דין מזיד אין לו ועמ"ש סעיף שאח"ז ועיין נדה י"ז דאם בא על הנדה סמוך לווסתה הואיל ועבר אדרבנן לא מקרי אונס אבל מזיד נמי לא מיקרי וה"נ) [סי' רל"ה וצ"ט במ"א ועיין בס"ק שאח"ז]:

ה אם היה נזכר מתחלת עת בא הזמן וסבר שעוד הזמן גדול ואח"כ שכח ולא התפלל אינו מתפלל לאחר ע"ה וכן אם טרוד בממונו ולא התפלל אין לעשות כן ופושע מיקרי (דאף שנתבאר סי' ק"ח סעיף ז' דאם שכח כה"ג משלימה היינו דוקא שם דלענין השלמה דתליא במזיד שלא יהיה אבל שוגג משלים ול"ד אונס לכך משלים דעכ"פ מזיד לא מיקרי אבל הכא דדקדקו רוב גדולי המחברים אונס דוקא (וע' ט"ז) זה לא מיקרי אונס כיון שהיה לו שהות ולא התפלל ובזה מיושב מה שהביא רמ"א לענין שבועה ביו"ד סי' רל"ב ב' דעות ובסי' ק"ח סתם ועמ"א שם שהרגיש בזה ולהנ"ל א"ש דשאני התם לענין שבועה דנדרי אונסין פטרו חכמים ולא שוגג ופושע וכן מוכח לפי דברי הט"ז כאן במעשה דר"ג וכן משמע מלשון המחבר והפוסקים דדוקא חולה או שיכור דהוי אונס ולא שכח ומכ"ש מחמת ממון דלכתחלה אסור כמו שנתבאר בק"ח ע"ש העובר על זה לא מיקרי אונס וע' סעיף הנ"ל ויש עוד מקום להאריך ואכ"מ):

ו אסור לעשות מלאכות המבוארות לעיל אצל מנחה ה"ה הכא דאסור סמוך למעריב חצי שעה ואם התחיל קודם החצי שעה אפי' כשהגיע הזמן תפלת מעריב ואפי' יעבור זמן תפלה בציבור א"צ להפסיק (א"ר סי' רל"ב בשם פסקי תוס' ע"ש וע"ל) אבל אם התחיל לאחר חצי שעה צריך להפסיק לק"ש ויקרא ק"ש בלא הברכות וחוזר לעסקיו וגומר העסק וקורא ק"ש עם הברכות ומתפלל (שם ועמ"א ס"ק ע') ובמקום שמתפללין מעריב בזמנה לא עם מנחה ביחד ובעת תפלת מעריב קורין לביהכ"נ ודרכו לילך מותר לעשותם ולעסוק בהם אפילו בא זמנה אם לא שאין דרכו לילך וכאשר נתבאר לעיל אצל מנחה (ועיין מ"א כאן וסימן רצ"ט ס"ק ב'):

ז אסור להתחיל לאכול חצי שעה קודם זמן מעריב אבל טעימה מותר) אבל קודם חצי שעה מותר וצריך ליזהר בימי הקיץ שלא לאכול בסעודה גדולה שיודע שתמשך עד הלילה רק יקרא ק"ש ויתפלל קודם ואפי' התחיל מבעוד יום צריך להפסיק (מ"א שם ועמש"ל) ואם התחיל לאחר שהגיע זמנה מפסיק וקורא ק"ש בלא הברכות וגומר סעודתו וקורא עוד הפעם עם הברכות ומתפלל ש"ע ודוקא אם התחיל לאכול אבל לא התחיל לאכול רק נטל ידיו לבד ל"ה התחלה ומתפלל קודם שיאכל אפי' בירך ענט"י ול"ד למנחה הנ"ל דגם אחר נט"י א"צ להפסיק דבמנחה כיון דזמנה קבוע מירתת ולא פשע משא"כ מעריב (עיין אחרונים בזה) ואם אין שהות להתפלל מפסוק אף לתפלה (שם ועיין סעיף הקודם) ואם נוהגין לקרות לביהכ"נ מותר (ועיין סימן רל"ב במ"א ס"ק ח' בשם מהרי"ו וכמו שנתבאר בסעיף הקדום):

ח משהגיע זמן ק"ש של ערבית אסור ללמוד (כשאין קורין לבהכ"נ או אפי' קורין והוא מתפלל בביתו ביחיד) ואם התחיל פוסק לק"ש ולא לתפלה (עיין סי' ק"ו ודלא כח"י סי' תל"א ועמש"ל אצל שחרית מזה) אבל חצי שעה קודם מותר (ע' סי' רל"ב וסי' תל"א בח"י ודלא כמ"א שם) ואם אמר לחבירו שאינו לומד שיזכירנו שיתפלל מותר (ע' ב"ה סי' תל"א ומ"ש בשחרית ע"ש):

ט מצא ציבור שקראו ק"ש ורוצים לעמוד בתפלת י"ח יתפלל עמהם ואח"כ יקרא ק"ש עם ברכותיה אפי' הם מתפללים מבעוד יום ואם יש לו שהות מעט ויודע שיוכל לקרות ק"ש עם הברכות בדילוג ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגם יראו עינינו טרם שיתפללו הציבור תפלת ש"ע יקרא כנ"ל (שם):

י בא לבהכ"נ ומצא ציבור שאמרו ברכו והוא לא התפלל מנחה יתפלל מנחה בעוד שקורין ק"ש והברכות ואח"כ תפלה שניה של ערבית עם הקהל ואחר התפלה יקרא ק"ש והברכות אבל לא ימתין מלהתפלל מנחה עד שהציבור יתפללו ש"ע של ערבית (שם):

(נשמטו כאן ד' סעיפים ותמצאם לקמן אצל דיני תפלת ערבית של שבת)

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה